נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, מפגין "אפס סובלנות כלפי ניהול לא יעיל של ההליך המשפטי" - הוא אומר (יום ד', 7.6.17) במבוא לדוח השנתי של הנציבות.

בין היתר קובע ריבלין, כי על השופטים לדחות בקשות בלתי מוצדקות למתן אורכות. הוא מציע להכניס למערכת נט המשפט הוראה, אשר תפנה את תשומת ליבם של נשיאי בתי המשפט לתיקים המתנהלים זמן רב מדי, ובמקרים של דחיות-יתר בהוכחות - יובא הדבר גם לידיעת נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט. לדבריו, יש לחייב בהוצאות צדדים המגישים בקשות סרק ובכך גורמים להתמשכות ההליכים.

הנציבות קיבלה אשתקד 890 תלונות וביררה לגופן 523 תלונות (כולל כאלו שהתקבלו ב-2015). מבין התלונות שנבדקו לגופן, נמצאו 9% מוצדקות, בעוד 42% תלונות נדחו ו-39% נמצאו ככאלו שאינן בסמכותו של הנציב. ב-2% נמצאו ליקויים מערכתיים, ב-3% מוצה הטיפול לאחר צעדים שונים (מה שמלמד שהן היו מוצדקות) והטיפול ב-5% הופסק מסיבות שונות.

25% מהתלונות על התמשכות הליכים נמצאו מוצדקות - ירידה לעומת 42% ב-2014 ו-35% ב-2015. בהתנהגות בלתי ראויה של שופטים נמצא שיש ממש ב-22% מהתלונות - שיעור דומה לשנתיים הקודמות. עלייה חדה נרשמה בשיעור התלונות המוצדקות על ליקויים בניהול משפט: 38% לעומת 23% בשנה הקודמת. 13% מהתלונות על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי היו מוצדקות, לעומת 20% בשנה הקודמת.

על בית המשפט העליון התקבלו 31 החלטות, ושום תלונה לא נמצאה מוצדקת. בבתי המשפט המחוזיים נמצאו מוצדקות 11 מהתלונות (10%); בבתי משפט השלום - 25 (11%); בבתי המשפט לתביעות קטנות - שמונה (9%); בבתי המשפט למשפחה - עשר (6%); בבתי הדין לעבודה - שבע (10%); ובבתי הדין הרבניים - עשר (18%).

שופט ביקש פרטים חסויים

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, ושרת המשפטים, איילת שקד, ביקשו מריבלין לבדוק מקרה בו שופט שלום ביקש מקלדנית לבדוק האם ניתנו החלטות בעניין בת-זוגו בבית המשפט למשפחה. ריבלין אומר, כי הפנייה עמדה בניגוד לכללי האתיקה החלים על שופטים; לא נמסר האם ננקטו צעדים נוספים בנושא.

בין היתר קובע ריבלין, כי יש טעם לפגם בהפעלת לחצי יתר על הצדדים להגיע להסכמה, ואם הם מסרבים לעשות זאת - יש להכריע בתיק לגופו. במקרה אחר ציין ריבלין, כי קיימת "חובה לשלב אנושיות מול פורמליסטיקה ותושייה מול שגרה". קביעה עקרונית נוספת: כאשר המדינה היא צד לתיק, ראוי שהצד שכנגד יחוש שהשופט מתייחס אליהם בצורה שווה.

עוד קובע ריבלין, כי ראוי שסיכומים יישמעו בעל-פה וסמוך ככל הניתן לסיום דיוני ההוכחות. בהחלטה אחרת הוא אומר, כי חובה על השופטים לשמור על כבודם ועל כבוד המערכת, וכי יש לתעד בפרוטוקול את הערותיהם בנושא - כדי למנוע תלונת סרק כמו זו שהגיש לו עורך דין במקרה מסוים. ריבלין מוסיף ומדגיש את עקרון פומביות הדיון, ואומר שאין לשופט סמכות לשאול לזהותו של מי שמבקש לצפות בדיון. בנושא אחר אומר ריבלין, כי על השופטים למסור לצדדים כל מידע העלול להיראות כניגוד עניינים, גם אם לדעתם אין בעיה שכזו.

שופטים סירבו לתקן טעויות

בין התלונות המוצדקות על שופטים:

• שופטת שלום אמרה ש"בבית המשפט עושים משפט ו'צדק' הוא שם של כוכב בשמים". אמירה לא-מוצלחת נוספת שלה: "לא מתאבדים בבית המשפט".

• שופט עבודה אמר לאחד הצדדים, שאם היה שופט פלילי - היה גוזר עליו מאסר בפועל.

• שופט איבד את שלוותו בדיון מעצרים ושאל את הסניגור בציניות האם הוא מוכן לקחת לביתו את החשוד לשעות הלילה ולא תיעד בפרוטוקול מידע חשוב שמסר נציג המשטרה.

• רשמת בתיק תביעות קטנות התעלמה מאיומים של צד אחד על משנהו.

• שופטת תביעות קטנות הרימה את קולה על עד שסירב לחתום על פרוטוקול ואמרה ש"אינה אוהבת חכמולוגים".

• שופט משפחה הפגין יחס עוין כלפי אב ולחץ עליו יתר על המידה להגיע להסכמה.

• שני שופטים מחוזיים סירבו לתקן טעויות; אחת מהם אף ניסתה להצדיק את הטעות בנימוקים שאינם ענייניים.

חוסר אנושיות במחוזי

• שופט מחוזי נצמד לדקדוקי עניות ולא פעל בצורה אנושית, כאשר סירב לקדם עדות של חולה סופנית.

• שופטת משפחה הפרה את הוראות החוק, כאשר נתנה צו מניעה לפני שהחליטה בבקשת פסלות.

• שופט שלום הטריח עורכי דין לבוא ממרחק רב רק כדי לשמוע הצעת פשרה, אותה ניתן היה לשלוח להם בדואר. היה עליו להיענות לבקשתם ולבטל את הדיון.

• שופט מחוזי לא עיין כהלכה במסמכים ולכן לא שם לב לכך שהיה מנוע מלדון בתיק בשל קשרים מתקופת עבודתו כעורך דין.

• שופטת שלום הכינה החלטה בתיק מעצרים עוד לפני ששמעה את הצדדים והקריאה אותה מתוך מסך המחשב שלפניה.

• שופטת שלום נתנה פסק דין אחרי ארבע שנים בתביעה בסדר דין מהיר.

• שופט מחוזי התעלם במשך שנה מבקשותיו של נושה בן 80 לקדם את הטיפול בעניינו.

• תיק פלילי בעקבות תאונת דרכים נדון במשך שש שנים בפני שלושה מותבים שונים.

בי"ד הפך פסק דין

• בית הדין הרבני הגדול הכריע רק לאחר שנתיים, תוך שהוא מאפשר לאחד הצדדים למשוך זמן במסווה של נסיונות פשרה.

• בית דין רבני נתן פסק דין שהפך פסק דין קודם, בלא לנמק זאת ובלא בסיס ראייתי מספיק, ואף הוסיף סעדים שהאב כלל לא ביקש.

בין התלונות המערכתיות:

• קטינים עדיין מצוינים כבעלי דין לצד הוריהם במערכת נט המשפט, למרות שהדבר צריך היה להיפסק כבר באוגוסט 2014.

• השב"ס נענה לפנייתו של ריבלין וקבע שמכתבים של הנציבות לאסירים לא ייפתחו לפני מסירתם.

• הנהלת בתי המשפט רעננה את הנוהל לגבי גודל הגופן במודעות מטעם בית המשפט.