זכות הבלוף
שבועיים לאחר שחתם היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, על הדוח החמור נגד ניצב משה מזרחי, ולאחר שהמליץ לנקוט נגדו צעדים ו"הסקת מסקנות פיקודיות-מינהליות במישור האישי עד כדי סיום התפקיד, בכפוף לשימוע", ולאחר שכרת "הודנא" עם פרקליטת המדינה עדנה ארבל בתיווכו של השר יוסף לפיד - גם רובינשטיין וגם האישים האחרים הנוגעים בדבר מתרחקים מפרשה זו משל היתה תפוח אדמה לוהט.
רובינשטיין, השר הנגבי והמפכ"ל אהרונישקי נמנעים מהשעייתו המידית של מזרחי או מהוצאתו לחופשה, עד שיוכרע גורלו במהלך השימוע - כפי שמתחייב מהממצאים העולים בדוח היועץ. העיוות בנושא זה זועק, דווקא בגלל מה שעומד על הפרק: תיקי החקירה נגד אריאל שרון, דוד אפל, אהוד אולמרט ואביגדור ליברמן.
האם ניתן להשלים עם מצב שבו משה מזרחי יוסיף לעסוק כראש אגף חקירות בתיקי החקירה נגד הארבעה הנ"ל, למרות שצותת להם שלא כאמור בצו בית המשפט? הרי רובינשטיין קבע שמזרחי ביצע במסגרת תיקים אלה מעשים לא תקינים: מתן הנחיות לתמלל את כל השיחות (כולל פוליטיות, אישיות, אינטימיות וכו'), באופן החורג בצו בית משפט שהגביל זאת לשיחות נשוא החקירה בלבד; החזקת תמלילי השיחות ברשותו, בקלסרים עליהם נכתב "קלסר פוליטי", במקום להשמידם אחרי שנוכח כי אינם רלוונטיים לחקירה; הפעלת לחצים על פקודיו כדי שיעשו כדבריו בנושא זה; הסתרת המידע והתמלילים מראש אגף החקירות דאז, ניצב יוסי סדבון; דיווח כוזב לשר דאז
במשרד לביטחון פנים, עוזי לנדאו; סירוב למסור עדות בחלק מהעניינים, תוך שמירה על זכות השתיקה, במהלך חקירתו במח"ש, ועוד ועוד ועוד.
לא מדובר בעיוות שניתן להשלים עמו. שהרי אם ימשיך מזרחי לעסוק בתיקים הנ"ל, הוא יוסיף לפעול, מטבע הדברים, באופן שיהא בו כדי להצדיק, ולו בדיעבד, את פעולותיו אז, לרבות החזקת התמלילים הבלתי חוקיים שאסף. מזרחי עלול לטעון, מה שטען כבר בפני רובינשטיין, כי הכל רלוונטי לחקירה שניהל נגד הארבעה. במצב זה אנו עלולים למצוא בסיכומי החקירה או בניירות-עמדה חלק מאותם דברים, בנימוק כי אכן מדובר בעניינים הרלוונטיים לחקירה. כך יוכל מזרחי להציל עצמו. וכך, קביעתו של רובינשטיין תיוותר על הנייר, בעוד מזרחי ממשיך בשלו.
מתי יזוז הצידה
השבוע פניתי אל שלושת הגורמים האמורים להכריע בגורלו של מזרחי. פנייתי חודדה במיוחד לאחר שפרקליטת המדינה עדנה ארבל, ומנכ"ל משרד המשפטים אהרון אברמוביץ, הוציאו השבוע לחופשה את עורכת דין ענת סבידור-גולדנצוויג עד שיוכרע האם יש להעמידה לדין משמעתי, או להדיחה מתפקידה. החופשה נכפתה על הפרקליטה בגין פרטים שאישרה באוזני העיתונאי יחיאל דותן, בשיחת טלפון שקיימו לפני כעשרה חודשים בעניין חקירת פרשת האי היווני.
שאלתי השבוע מדוע לא יורה/ימליץ רובינשטיין להוציא את ניצב מזרחי לחופשה או להשעותו עד להכרעה בשאלה האם להדיחו מתפקידו, כפי שהמליץ היועץ בעצמו. כמו כן שאלתי מדוע לא יוחל דין שווה בשני העניינים הנ"ל - סבידור מצד אחד ומזרחי מצד שני. ובמילים פשוטות: מדוע מפלים את מזרחי לטובה, או את סבידור לרעה.
הרי ברור כשמש, כי דווקא עם מזרחי צריך להחמיר יותר. אחרי הכל, לא ניתן כלל להשוות בין המעשים החמורים המיוחסים למזרחי, לבין מעשיה של סבידור, שאישרה מידע שכבר פורסם - לא לכתב חיזבאללה, אלא לעיתונאי ישראלי.
המעשים המיוחסים למזרחי מחייבים פעולה מידית: הוצאתו לחופשה, כך שלא יעסוק באותם תיקי חקירה שבהם הוא נגוע. במקום זאת, נראה כי נעשה ניסיון למסמס את ממצאי החקירה ולמנוע מיצוי הדין עם מזרחי. פניתי אל רובינשטיין, אך זה סירב להשיב על שאלות אלה. הוא טען, כי הכתובת היא המשרד לביטחון פנים, קרי: השר צחי הנגבי. זאת למרות שהדבר נתון בהחלט בתחום סמכותו, כממליץ לשר ולמפכ"ל.
פניתי השבוע גם אל השר הנגבי, וזה השיב כי הוא פועל במסלול שהתווה רובינשטיין - הליכה לשימוע, ואז יוכרע האם להדיח את מזרחי. ציינתי שזה עלול לקחת כמה חודשים. הנגבי השיב כי זה המסלול שהכתיב רובינשטיין. פניתי גם אל מפכ"ל המשטרה, שלמה אהרונישקי, וזה השיב כדלהלן: "ניצב מזרחי משרת כראש אגף החקירות של משטרת ישראל, הוביל ומוביל את מערך החקירות, ומעבר לכך אין לנו מה להוסיף".
ובמילים פשוטות: כל אחד מהשלושה מעביר את התפוח הרקוב והלוהט הזה לאחר.
נדגיש כאן, כי לו היה מדובר רק בניסיון להדוף ביקורת מצד עיתונאים רשעים על-מנת למנוע מפיקוד המשטרה מבוכה גדולה, ניחא. אך כאן מדובר בהימנעות שתוצאתה התרסה. אומרים למעשה רובינשטיין-הנגבי-אהרונישקי: אנחנו לא נפסול את מזרחי
מלהוסיף ולטפל בתיקי החקירה הנוגעים לשרון, אפל, אולמרט וליברמן.
גם מזרחי, אגב, לא עושה להם חיים קלים. מזרחי לא גוזר על עצמו הימנעות, ולו מפאת כבודה של המערכת, מראית עין וכו'. הוא גם אינו עושה חשבון לרובינשטיין, שנהג בו בכפפות משי ונמנע מהעמדתו לדין בתקווה שיבין את הרמז וילך. מזרחי עושה בדיוק ההפך: הוא מסר, באמצעות דובר המשטרה, כי הוא מעורב, וגם יהיה מעורב, ונוטל חלק פעיל בחקירות הללו העומדות על הפרק. לא, הוא לא יזוז הצידה, למרות הממצאים שהועלו נגדו; ובטח לא כאשר מדובר ביועץ משפטי לממשלה הנעדר חוט שדרה.
סוד גלוי הוא בצמרת המשטרה, כמו גם אצל גורמי הפרקליטות, כי מזרחי עומד לסיים את תפקידו בחודשים ינואר-פברואר 2004. באותה עת עורך הנגבי סבב חילופי תפקידים. עם או בלי שימוע, מזרחי סיים כהונתו בתפקיד זה. מזרחי ייאלץ להיפרד מהתפקיד. בינתיים, למרבה הצער, מאפשרים לו היועץ, השר והמפכ"ל להישאר בתפקיד זה עוד כמה חודשים, וגם, כאמור, להיות מעורב בחקירות שלהלן.
וזה מצב מעוות, שהרי אנו מצויים בתקופה מיוחדת וקריטית שבה יוכרע גורלם של כמה אישי ציבור, בהם שרון. ניתן להעריך, אגב, כי האפשרות שמזרחי ימשיך עוד כמה חודשים לעסוק בתיקי החקירה נגד אולמרט ואפל, לדוגמא, אינה מדירה שינה מעיניו של הנגבי. אחרי הכל, אולמרט הינו יריב פוליטי בתוך הליכוד. מה יש?
שאולמרט יזיע עוד קצת.
הודנא בצמרת
רובינשטייןוארבל ערכו השבוע סוג של הודנא, וזאת לאחר שהבינו שההתנצחות הפומבית ביניהם פוגעת עוד יותר במעמדם, שבלאו-הכי לא היה בשיאו. מי שנתן לכך ידו הוא שר המשפטים לפיד. בהקשר זה יש להעיר, כי מעמדו של רובינשטיין שונה בפרשת מזרחי מזה של ארבל. רובינשטיין אכן כתב חוות דעת המצויה בתחום סמכותו. ארבל, לעומת זאת, חרגה מסמכותה כשהפיצה, במסווה של חוות דעת, את עמדתה בפרשהזו, מבלי לגלות כדבעי את מעורבותה האישית והבעייתית בפרשה זו. למעשה, ארבל היתה מנועה מלעסוק בזאת בשל ניגודי העניינים.
ובחזרה למכתב שהפיצה. מי שקורא היטב את הדברים שכתבה ארבל, יכול ללמוד שהיא ידעה על התמלילים האסורים, ואף-על-פי-כן לא עצרה תופעה זו. יותר מזה: גם לאחר מכן היא נתנה למזרחי הגנה מוחלטת, ואף מסרה רשמית הודעות כוזבות - כאשר ביקשה להדוף את הטענות נגד מזרחי. לארבל, איפוא, מעורבות אישית לכאורה בפרשה. מקומה על הספסל החשודים לצד מזרחי ולא על בימת מחווי הדעת.
יתרה מזאת, במכתב היא מפנה אצבע מאשימה כלפי רובינשטיין. במכתב שהפיצה היא כתבה, בהתייחסה לדברי רובינשטיין על אותם תמלילים אסורים: "זאת ועוד, שיחות רגישות, בודדות אמנם, הוצגו במועד סמוך להאזנה גם לנו וגם לך, אולם אף אחד מאיתנו לא הורה על הפסקת התמלולים של שיחות דוגמת אלו, שכן סברנו כי מדובר בחומר היכול להיות רלוונטי לחקירה. יש בכך כדי להעיד על סבירות שיקול דעתו של מזרחי, ועל היעדר חריגה ממתחם שיקול הדעת...".
פניתי אל רובינשטיין בשאלה בעניין זה. שאלתי מה תגובתו לטענות פרקליטת המדינה, לפיה ידע על "התמלילים האסורים", על-פי קביעתו. התשובה שנמסרה בשמו: "היועץ המשפטי לממשלה עודכן לגבי ביצוע ההאזנות ואף הראו לו תמליל אחד או שניים שהיו רלוונטיים לעניין החקירה. מעבר לכך לא הובאו בפניו כל תמלילים נוספים בין מאות התמלילים האחרים שהצטברו, וודאי שלא היתה לו ידיעה לגבי תמלול תכנים לא רלוונטיים לחקירה, כפי שמצוין בהחלטתו המנומקת של היועץ".
הנה כי כן: בין ארבל ורובינשטיין קיימת מחלוקת עובדתית. ארבל מאשימה: אתה ידעת. משיב רובינשטיין: לא נכון, לא ידעתי. הדעת נותנת, ולפי כל הסימנים, ארבל אכן שיתפה פעולה עם מזרחי. וזה מעלה את השאלה מדוע נמנע רובינשטיין מלהורות על חקירה גם נגדה. הרי הוא האיש העומד בראש הפירמידה.
במצב שנוצר, ישנו אדם אחד שיכול לתת מענה לשאלות הנ"ל, והוא מבקר המדינה, אליעזר גולדברג. המבקר עוסק בימים אלה בגיבוש הממצאים ובכתיבת הדוח בפרשה זו ממש. המבקר התחייב בפני הממשלה להגיש דוח בפרשה, אך בשל סדרי עדיפויות, וגם נוכח חקירת המחלקה לחקירת שוטרים, הוא נמנע תקופה מסוימת מלמלא את שהתחייב.
נודע לי, כי המבקר עומד לסיים את הטיפול בפרשה תוך כמה חודשים. אולי יעשה המבקר מה שנמנע מרובינשטיין לעשות.
