|   15:07:40
דלג
  אברהם בן-עזרא  
מהנדס בניין בן-עזרא מתכננים ויועצים בע"מ
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

הזכות להתנגד לתוכנית אינה זכות וטו

לפעמים הענקת זכות גורעת מזכויותיו של בעל הזכות. כך פירש בית המשפט העליון את הזכות של השכן להתנגד למחסן בגבולו, במצב בו בתוכנית המיתאר כלולה זכות כזו
21/07/2009  |   אברהם בן-עזרא   |   מאמרים   |   תגובות

תוכניות מיתאר כמו גם תוכניות מפורטות, באות להסדיר את זכויות הבנייה של בעלי מקרקעין שבתחום התוכנית, ובמסגרת זו - יש גם התניה הכלולה בתוכנית המתאר, בהסכמת השכן (בעל הזכויות במגרש הגובל) לבנייה מסוימת.

דוגמה שכיחה היא, כי הזכות לבנות מחסן במרווח צדדי אפס - כלומר: בצמידות לגבול החלקה - מותנה בהסכמת השכן כי ייבנה מחסן בקו הגבול. כאשר אין התניה כזו בתקנון של תוכנית המיתאר, הבנייה במרווח הצדדי בקו אפס היא אסורה, כי מדובר בחריגה מקווי הבניין היוצרת סטייה ניכרת. לאמור, ההתניה בהסכמת השכן משמעותה היא כי יש על מה לדבר. לולא ההתניה - הבנייה של המחסן בקו גבול החלקה הייתה אסורה, ודווקא העלאת תנאי שהשכן יסכים לבנייה - פותחת פתח לדיון, האם המחסן האמור ייבנה על-אף ההתנגדות, או שההתנגדות תתקבל.

להבהיר: כאשר לא כתוב דבר בתקנון התוכנית לגבי האפשרות של בניית מחסן בגבול החלקה מבלי להותיר מרווח עד הגבול - הבנייה אסורה בהיותה סטייה ניכרת, ודווקא כאשר ניתנת לשכן הזכות להתנגד - או אז מה שהיה אסור הופך לנושא לדיון, ועלול להיות, לאחר הדיון, מותר.

ראה בעניין זה פסק דין של בית המשפט העליון בעע"מ 05 / 3319 אלגריה פונטה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באר שבע, שופטים: א' ריבלין, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן [פדאור (05 (18) 633 ], להלן ציטוט:

"(2) לפנינו תוכנית מפורטת (32/100/03/5) הכוללת אפשרות למתן היתר; אין טענה שהבניה המבוקשת חורגת מן האפשרויות שמזמנת תוכנית זו. אך התוכנית קבעה (סעיף 9.6) כי "יש להמציא אישור השכנים משני צדי הדירה לפני הוצאת הרשיון". קביעה זו יש בה מן ההגיון: המדובר בבניית "רכבת", קרי, בית צמוד לבית באורח ש"קו האפס" מובנה בתוכו קבע, וממילא יש פוטנציאל לחיכוכים. האיזון הנדרש הוא עדין יותר מן ה"רגיל", ומטרתו למנוע מפגעים ומטרדים כבדים מן השכן, אך גם למנוע מכל וכל מתן וטו לשכן, לו טוענת המערערת ואותו אין לקבל. אכן, המשיבים 3-2 אינם באים בידים נקיות נוכח הבניה ללא היתר, ולכך אדרש בהמשך, אך בערעור דנא אין ידה של המערערת יכולה להיות על העליונה.

"(3) התשתית הנורמטיבית לענייננו מצויה בסעיפי חוק התכנון והבניה. סעיף 147 קובע, כי "הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי סעיף 145". סעיף 145 קובע מהן העבודות הטעונות היתר, ולענייננו מצוי בו ס"ק (א)(2) שעניינו "הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו...". סעיף 1 מגדיר "הקלה" כ"הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי סעיף 145 בסטיה מהוראות תוכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון, ושאין בה משום שימוש חורג". התנאים למתן הקלה נקבעו בסעיף 149, ואחד מהם (ס"ק(א)(3)) הוא החלטה בקשר להתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם (אשר להם יש ליתן הודעה בדבר הבקשה להקלה (ס"ק 2א)); וסעיף 151 אוסר על מתן הקלה "אם יש בכך סטיה ניכרת מתוכנית החלה על הקרקע או על הבניין". הרואה עצמו נפגע מהחלטה של דחיית התנגדות (בין השאר) רשאי לערור בפני ועדת ערר (סעיף 52(א)(1)), ולדיון בערר מוזמן, בין השאר, המתנגד. באשר לסטיה ניכרת, ראו גם תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתוכנית), הנזכרות מעלה, והכוללות אף התיחסות לקו הבנין.

"(4) בענייננו צודקת המשיבה 1 בציינה, כי תנאי סעיף 145 כשלעצמם מתקיימים, כלומר, מדובר בעבודה שהמשיבה 1 מבקשת ליתן לה הרשאה (בגדרי התוכנית המפורטת ובכפוף להליכים השונים), היא טעונה היתר, ישנה סטיה מהוראות התוכנית - שהרי אישור השכן לא ניתן, אך אין מדובר באישור לשימוש חורג. ועוד, אין המדובר ב"סטיה ניכרת"; זו, כפי שציין השופט אור בע"א 629/95 בן יקר גת נ' הוועדה המיוחדת לתכנון ובניה מודיעין, פ"ד נא(2) 825, אינה בחצרם של גופי התכנון, וכלשונו (עמ' 861) "המונח, 'סטיה ניכרת' כלל אינו מצוי בתחומו של תוכנית המתאר. מדובר במונח הנמצא מחוץ לתוכנית... הוא בא אך להציב תקרה להפעלת שיקול דעתן של הועדות במתן הקלות". בענייננו, אין טענה שהמבוקש חורג מהתוכנית המפורטת כשלעצמה, ולפנינו איפוא סטיה, שמבוקשת לגביה הקלה. פירוש שלפיו אישור השכן עומד לעצמו כשאלה בעלת אופי משפטי ואינו בגדר הקלה בה ניתן לדון בוועדה המקומית ובוועדת הערר, הוא מרחיק לכת; משמעו המשפטי הוא ריקון חלק מסמכותן של הוועדה המקומית ושל ועדת הערר; משמעו המעשי הוא הצפת בתי המשפט בסוג דיון המצוי בבירור במתחם פעילותם של גופי התכנון".

נובע מפסק הדין כי כאשר יש תנאי שהשכן יאשר בחתימתו דבר-מה, אין פירוש הדבר כי כוחו והשפעתו של השכן עולים אלא להפך - זכות וטו אין לו, וטענה כי מדובר בסטייה ניכרת - נופלת אוטומטית במקרה כזה.

היה אפשר לסבור כי כאשר בתקנון תוכנית המיתאר כלול תנאי הסכמת שכן - הרי בזכות וטו מדובר, כי המתכנן מצא לנכון להעניק לשכן זכות זו כחלק אינטגרלי מתוכניתו, ומשיקולי תכנון ניתנה זכות זו, אלא שבית המשפט העליון לקח את הדברים למקום אחר וביכר פרשנות לפיה עצם הענקת הזכות להתנגד - מהווה ראיה כי התכנון אפשרי בנסיבות מסוימות, כגון - כשאין התנגדות, ומכיוון שכך, אז גם כאשר יש התנגדות - הוועדה תהיה מוסמכת לדון בה ולהחליט לכאן או לכאן, דבר המבטל את זכות ההתנגדות של השכן, בניגוד לאמור בתוכנית המיתאר.

הצעת ייעול לשונית היא שלא לכנות זכות מפוקפקת מסוג זה בשם זכות התנגדות, אלא להעמיד דברים על דיוקם ולכנות זכות זו - זכות להביע התנגדות וחובה של הוועדה המקומית לדון בה.

תאריך:  21/07/2009   |   עודכן:  21/07/2009
ד"ר אברהם בן-עזרא
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הזכות להתנגד לתוכנית אינה זכות וטו
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לכאורה, הקיום היהודי הוא מיוחד במינו משום שהוא משלב דת עם לאום. אדם אינו יכול להשתייך ללאום היהודי בלי להיות מוכר בצורה כזו או אחרת כיהודי על-פי דתו. אך אם נבחן לעומק, נגלה כי האפיון הזה אינו מייחד רק את העם היהודי. קיימים עוד עמים בעולם שהשתייכות אליהם קשורה להשתייכות לדת מסוימת. ניקח לדוגמה את האירים. אין אדם יכול להיות חלק מהעם האירי אלא אם כן הוא קתולי. על הקתוליות של האירים נשפך הרבה דם במהלך ההיסטוריה. תתמהו בוודאי, הרי יש יהודים, פרוטסטנטים ומוסלמים לא מעטים באירלנד. אלא שזה בדיוק ההבדל בין השתייכות לעם לבין קבלת אזרחות של מדינה. יהודי שיחיה את מרבית ימי חייו באירלנד ואז יהגר לארה"ב לא ייחשב שם לאירי-אמריקני אלא ליהודי-אמריקני, ולמעשה במרבית המקרים עוד בהיותו באירלנד הוא חי במסגרת קהילה יהודית. היהודים, וכל בני העמים האחרים החיים באירלנד, מקבלים אזרחות של הרפובליקה של אירלנד. הם לא הופכים לחלק מהעם האירי.
21/07/2009  |  קובי לירז  |   מאמרים
רבים מתרעמים על חופשת הקיץ הגדולה והארוכה, בת החודשיים, שמאות-אלפי ילדים שוהים בה מחוץ למסגרת חינוכית. נוסף על המפגעים הרבים שהבטלה הזאת גורמת, היא שוללת מהתלמידים את היכולת ללמוד על משמעותם של ימי בין המצרים, תשעת הימים ותשעה באב.
21/07/2009  |  מנחם ברוד  |   מאמרים
השכינה מרעיבה את עם ישראל שנים ארוכות. לא לחינם הסתלקה השכינה מחמת סילוק הקדושה מעם ישראל. לאם אין בית, למלכה אין כתר ואין גשמים בכל היתר. בניה ייצאוה והיא אם הבנים מקוננת על החורבן ועל האובדן ועל המים ששותים במשורה.
21/07/2009  |  פרופ' הלל ויס  |   מאמרים
והשבוע נגיד מזל טוב למזל החודש - מזל אריה.
21/07/2009  |  צילה שיר-אל  |   מאמרים
ניסיון השנים האחרונות מלמדנו, כי נהיגתם הפרועה וחסרת האחריות של נהגים צעירים, מהווה גורם מרכזי לתאונות הדרכים ולתוצאותיהן הקטלניות. מתוך ההכרה כי קיימת סבירות גבוהה שאנשים הנוהגים בחוסר זהירות, בהיעדר משמעת ובחוסר גבולות, נוהגים כך גם בתחומים אחרים של חייהם, אבקש להציע הצעה.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il