"אתם יכולים לתאר לעצמכם מה יקרה אם תהיה פסקת התגברות רגילה אצלנו - ישתמשו בה הרבה. אם כבר עושים את זה, צריך להבטיח שיהיה רוב מיוחס". כך אומר (23.11.17) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
חנן מלצר, בכנס שנת המשפט בחיפה. "אפשר לחיות גם בלי פסקת ההתגברות", העיר.
מלצר נשאל מה צריך להיות הרוב, והשיב שאין משמעות לרוב המוצע כיום - 65 ח"כים שיכולים להיות רק מהקואליציה. הוא ציין, כי לצורך הדחת חבר כנסת יש צורך ב-70 ח"כים שמתוכם עשרה מהאופוזיציה כדי להתחיל את התהליך ו-90 ח"כים כדי לבצע את ההדחה. עוד הזכיר, כי כדי לדחות את הבחירות יש צורך ברוב של 80 ח"כים.
"אנחנו הרבה פחות אקטיביסטים ממדינות אחרות בהן יש לבית המשפט סמכות לפסול חוק. אחרי שזה קורה, או שמשמיצים את בית המשפט ושופטיו בצורה אישית ומוסדית, או שאומרים: נחוקק שוב, תצטרכו לדון שוב במשך שנה או שנה וחצי, ובינתיים הכל יימשך כפי שהיה", המשיך מלצר. לדבריו, בית המשפט העליון דן בשאלות בהן דן כל בית משפט חוקתי בעולם, ואינו נכנס למקומות שאינו צריך להיות בהם. "ההבדל הוא שאצלנו הדיאלוג הוא רועם, בעוד שבעולם הוא מנומס. אצלנו בגלל שנוקטים בפעולות לא שגרתיות, התרופות צריכות להיות מתאימות, אבל כמו שאומרים הילדים: אנחנו לא מתחילים".
עוד אמר מלצר, כי אין זה ראוי להפעיל לחץ בלתי מתון על הצדדים להגיע לפשרות בתיק אזרחי ולהסדר טיעון בתיק פלילי. לצד זאת, הדגיש, יש לזכור ש"אנחנו המדינה הכי מתדיינת בעולם. זה נובע מתנאי הארץ ותושביה; יהודים הם אחוז גבוה מכלל המתדיינים בכל העולם.
"גם ריבוי עורכי הדין תורם לזה, ומגיעים לדברים פנטסטיים. הגיעו אלינו צדדים שהתפשרו וביקשו לדעת מי היה אמור לזכות, כדי שיוכלו לדעת למי מגיעות הוצאות. שאלנו אותם: איך נעשה את זה? אמרו לנו: נטען את כל הטענות, וכך נדע מי הלך יותר מדי לקראת האחר. כעורכי דין אתם צריכים לדעת מתי לעמוד על קוצו של יו"ד במקום להגיד ללקוח שהערעור אינו ראוי".
מצב דומה קיים בריבוי הערעורים על חומרת עונשים, כאשר "נאשם חושב שלמרות שהוא הודה והלכו לקראתו - הוא צריך לצאת בכלל בלי עונש". מלצר הציע, שכל ערעור מכל צד שהוא יהווה אוטומטית גם ערעור של צד שני - רעיון המחייב שינוי חקיקה - וזאת ככלי להפחתת ערעורי סרק על חומרת העונש.
מלצר נשאל מדוע לא מוטלות הוצאות ריאליות בערעורי סרק. הוא השיב, כי חלק מהשופטים נוקטים בגישה לפיה מחיקה מיידית של ערעור אינה מובילה להוצאות; מי שרוצה לטעון ורק אז מוחק את הערעור - מוטלות עליו הוצאות מופחתות; ואילו לחובת המפסיד נפסקות הוצאות ההולכות ונעשות יותר ריאליות. "יש גם אנשים שהם מסכנים ולא צודקים, שניצבים בדרך כלל מול גוף חזק יותר, ושם לא קורה שום דבר אם הגוף החזק לוקח עורך דין ומשלם לו", הוסיף.
מלצר גילה, כי בחודשים הקרובים "תשמעו בשורה" לגבי שידורים תקשורתיים של הדיונים בבית המשפט העליון. מלצר עמד בראש ועדה שדנה בנושא, ולדבריו "הגישה הייתה חיובית. תנו לנו 100 ימי חסד".
