בפרשת דברים, ספר דברים פרק א' פסוק ה' נאמר: "בעבר הירדן בארץ מואב, הואיל משה באר את התורה הזאת לאמור".
מלבד יופייה של השפה העברית, יופי שמגבלות הזמן אינן חלות עליו, מדובר במאמר הראוי לדיון, תוך התמקדות במילה "הואיל".
ראשית ייאמר כי על-פי פסוק זה - התורה טעונה ביאור ופירוש, כי לא בכל פרט ועניין בה הפירוש הנכון הוא על-פי פשוטם של דברים. הפירוש המילולי עלול להטעות ולגרום להסקת מסקנות בניגוד להלכה ולכוונת הדברים, וידועה האימרה "דברה תורה כלשון בני אדם" - בעוד שפרשנות הדברים היא שונה מהפרשה כלשונה.
במסגרת זו, תהיה התמקדות במילת המפתח "הואיל", ונשאלת השאלה, האומנם הואיל משה ברוב טובו לבאר את התורה? כי הרי "הואיל" משמעו "הסכים". האומנם מדובר בהסכמה לאור הפצרה?
לפי אבן-שושן, למילה הואיל (שורש: י.א.ל) יש שלושה מובנים: 1. הסכים, התרצה. 2. העז, גילה את רצונו. 3. התחיל, פתח.
פרשני התורה מסבירים כי כאן הואיל פירושו: החל, פתח;
רש"י: "הואיל, התחיל, כמו: הנה נא הואלתי [בראשית י"ח כ"ז].
הראב"ע: "הואיל משה באר: שנים פעלים עוברים דבקים בלא וי"ו, וכן: חמק עבר [שיר השירים ה' ו']. והנה משה החל לפרש לבנים שנולדו במדבר מה שאירע לאבותיהם, ואמר להם כל המצוות גם עשרת הדברים, ששמעו אבותיהם מפי ה' ישמעו גם הם מפי ציר נאמן".
רס"ג שפירושו קצר, פירושו ארוך והוא: "הואיל משה באר את התורה, האריך בביאור התורה".
מדובר בהרחבה של משמעות המילה הואיל - לאמור: הואיל - אכן התחיל, אך גם: האריך. פירוש דומה מציע רס"ג לפועל "יאל" גם במקומות אחרים בתורה, כדלקמן: בראשית, י"ח, כ"ז: "ויען אברהם ויאמר: הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנוכי עפר ואפר", ורס"ג מפרש: "הואלתי: הארכתי".
שמות, ב', כ"א: "ויואל משה לשבת את האיש וייתן את צפורה בתו למשה" ורס"ג מפרש: "ויואל משה: וכאשר האריך משה לשבת אצל האיש".
העקביות בפירושיו של רס"ג לתורה, מוסיפה פירוש למילה "הואיל"; משמעות "הואיל" אינה רק להתחיל אלא - להתחיל התחלה שיש לה המשך ארוך.
