בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מיקי רוזנטל, יוצר "שיטת השקשוקה", נמנה עם זן הולך ונעלם של עיתונאים ישרי-דרך, ששום סנקציה שבעולם לא תרתיע אותם מלחשוף את האמת
הוא נמנה עם דור הולך ונעלם של עיתונאים ישרי-דרך, שגם במחיר הכסא שעליו הם יושבים, לעולם לא ירימו ידיים. את מספרם ניתן למנות על אצבעותיה של כף-יד אחת. שום סנקציה שבעולם - לא נידוי,לא נטילת פרנסה ואפילו לא תביעה כספית עושקת - לא תרתיע צדיק בסדום לחשוף לאור השמש את "שיטת ה שקשוקה" המסתורית והאפלה, שבה חוברים להם יחדיו הון ושלטון. האחים עופר, נשואי תחקירו של רוזנטל, הם רק סימפטום בולט ואופייני למערכת משומנת של קומץ אילי-הון, שעושים במדינה כבתוך שלהם. וככל שזו מערכת משומנת - היא גם מתוחכמת למדי, שמשכילה תמיד לשמן את פרנסי הקואליציה והאופוזיציה כאחד. בבחינת "שלח לחמך על פני המים, כי ברבות הימים תמצאנו". במערכת המשומנת והמתוחכמת הזאת מדבר מעל לכל הכסף. תרומה פה, תרומה שם - לא רק שלא תזיק, היא גם עשויה להועיל, כשבצידה שכר נאה. ביידיש קוראים לזה "קיק נישט זיי נישט": "אל תציץ ואל תראה", תן רק לעבוד בשקט. צדיק בסדום את חוכמת החיים הנשגבה הזאת אימצו האחים עופר מבית מדרשו של יוצרה המקורי, ארוין אייזנברג, בעליה המייסדים של "החברה לישראל". בדיוק כמוהו ידעו גם הם להסתתר מאחורי חומה בצורה, גבוהה ואטומה, תרתי משמע: הן של בית מוסתר מעין כל והן של נתק מכל חשיפה תקשורתית. כמו ארוין אייזנברג, איש-מסתורין בכל רמ"ח אבריו, שעסקותיו חובקות העולם מעולם לא עברו את מבחן הביקורת הציבורית, כך גם האחים עופר מעולם לא מצאו לנחוץ לפרסם דוח גלוי על מעשיהם, והכל, כמובן, בגיבויו המלא של האח הגדול. מטבע הדברים עוררה חומת השתיקה המסתורית והבלתי-נסבלת הזאת את זעמו של דון קישוט נוסח מיקי רוזנטל, שהעז, ללא חת, להתעמת איתה בפומבי. רק עיתונאי, צדיק בסדום ואמיץ-לב שכמותו, יכול היה להרשות לעצמו לעשות עבודת קודש שכזו, תוך זקיפות-קומה, ולשלם, אם יידרש, את המחיר הכבד שייתבע ממנו תמורת חשיפתה של האמת. אחרי ככלות הכל זו הרי תהיה תמיד נר מוצק לרגליו.
|
תאריך:
|
01/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
01/08/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מה מרגיז את עופר?
|
1/08/09 10:42
|
|
|
|
צארינה
|
1/08/09 16:11
|
|
2
|
|
מחפש מתחת לפנס
|
1/08/09 14:52
|
|
|
|
מטאטא
|
3/08/09 23:44
|
|
העמדה הרווחת, כאילו המשק הישראלי מבוסס כיום על קפיטליזם - מוטעית: הכלכלה הישראלית היא לכל היותר בעלת מאפיינים קפיטליסטיים ("קפיטליזם לייט"), ולמעשה זו "כלכלה מעורבת", שבה בעלות פרטית ובעלות ציבורית מתקיימות זו לצד זו, ואילו התכנון והכוונת הפעילות הכלכלית נעשים הן על-ידי הממשלה והן על-ידי יזמים פרטיים.
|
|
|
לטוב ולרע, מדינות טוטליטריות תמיד הצטיינו ברמה גבוהה של ביטחון פנים וברמת פשיעה נמוכה יחסית. בחוצות הערים של סין ושל בריה"מ, יכלו אנשים, נשים וילדים לשוטט בכל שעות היום והלילה, בביטחון שעליו יכולים היו מרבית תושבי הערים בארה"ב ובמערב אירופה רק לחלום. והנה, גם ברוסיה ובסין החדשות, משהותרה הרצועה, עלו כפורחים הפשע, האלימות ואי-הביטחון האישי. כמובן, שאיש אינו מציע לטפח משטר אפל, ולו רק כדי לשפר את הביטחון האישי או להקטין את רמת האלימות בקרבנו.
|
|
|
בט' באב (היום ה-9 של החודש ה-11 - 9/11, אם שמעתם על התאריך הזה) זוכרים יהודים בכל העולם את היום השחור בלוח השנה העברי. יום אכזר זה אכן היה "לילה נצחי", כמילותיו של ז'אן רסין במחזהו "אנדרומכה", המתארות את זוועותיה של מלחמת טרויה. היה זה תשעה באב בשנת 586 לפני הספירה, שבו נבוכדנצר, המלך הבבלי, החריב את בית המקדש שבנה המלך שלמה בירושלים, והיה זה תשעה באב בשנת 70 לספירה, שבו הליגיונות הרומיים של טיטוס החריבו את בית המקדש השני בירושלים, אשר בנו עולי בבל בראשית שיבת ציון. אירועים אלה הביאו בעקבותיהם גלות, פזורה וחוסר אונים. בשני האירועים איבדו היהודים את עצמאותם - למשך 70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ולמשך 1,878 שנה לאחר חורבן הבית השני.
|
|
|
האחראים על משק המים תולים בשינויי האקלים את המחסור במים. אולם, זה אלפי שנים שאין סיבה להפתעה לנוכח נתוני הגשם באזור. ארץ ישראל אומנם נקראה ארץ זבת חלב ודבש, אך כידוע, אבותינו ירדו למצרים בגלל הבצורת. יוסף פיענח את חלום פרעה וחזה שבע שנים ברוכות ושבע שנים דלות - אשר סמליהן בחלום היו שבע פרות שמנות ושבע פרות רזות - אך להבדיל ממקבלי ההחלטות שלנו, יוסף המליץ להתחיל באגירת המים בשנים הגשומות - לקראת השנים הרזות. אצלנו התחילו לעשות זאת לקראת תום השנים הרזות, וגם זאת באופן בלתי ראוי.
|
|
|
מרבית היהודים החיים בישראל אינם נתקלים באזרחים ערבים, ומעדיפים כך. במשאלים, היהודים מגלים כלפי הערבים חשדנות ועוינות מתונה. רק מעטים מקיימים שיחות עימהם. ברפואה זה שונה מאוד. הציבור כמעט שלא התייחס לבחירתו של ד"ר מסעד ברהום, תושב שפרעם, למנהל בית החולים בנהריה, תפקיד שאותו הוא ממלא כשנתיים. רופאים ערבים אחרים, וביניהם מומחים מקצועיים כמנתחי לב וכו', הגיעו למעמד בכיר ברבים מבתי החולים בארץ.
|
|
|
|