יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ
איתן כבל, פתח בשבוע שעבר בהליך שימוע ציבורי נרחב לבחינת תפקוד התחבורה הציבורית בישראל. מדובר בהליך ראשון מסוגו באשר לטיפול בסוגיה. הכוונה היא לאגד בחמישה דיונים את כל הכוחות המרכזיים העוסקים בתחום ולשים את הנושא על סדר היום, כשהמטרה היא לרכז פתרונות לטווח הזמן הקצר והבינוני.
״'ישראל עומדת' זו לא סיסמה. מדינת ישראל תקועה בפקקים וזו איננה עוד אמירה זו עובדה שמשפיעה יום-יום על כל אחת ואחד", אמר כבל. "הפקקים לא עושים הנחות ובכביש מתקיים שוויון מוחלט בין כולנו - בין אם אתה נוסע בפרארי או במונית שירות. יציאה לכביש בתחבורה ציבורית ואפילו ברכב פרטי מצריכה תכנון מיוחד, לחשוב ערב קודם מה לעשות. ערים ושכונות שלמות נמצאות במצור כי אין תחבורה נורמלית, כמה מוקדם עוד נצטרך לצאת כדי להגיע בזמן לעבודה? אפילו הוויז איבד כיוון. שלא נדבר על העצבים בדרך ועל כך שאנחנו מגיעים מותשים". הוא הוסיף כי לפי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 88% מסך הנסיעות בתחבורה הציבורית נעשות באוטובוסים, בלי שום תוכנית אסטרטגית. לדוגמה, אמר, התוכנית מ-2012 קבעה השקעה של 10 מיליארד שקל על פני 5 שנים, כשבפועל הושקעו 5 מיליארד.
לדברי כבל, "אין ספק שהשר ישראל כ"ץ הוא ההורדוס של הכבישים, אך לכולם ברור שצריך לשנות גישה ולהחליף את ההשקעה בתשתיות הכבישים לתשתיות לתחבורה ציבורית. אם כולם יכירו לא את השר ישראל כ"ץ אלא את השר ישראל נת"ץ - עשינו מהפכה ענקית, אולם בלי תוכנית אסטרטגית ובלי שינוי תפישה המצב רק יחמיר ונמצא את עצמנו עומדים עוד זמן רב יותר ממה שאנו עומדים כיום". לסיכום הוא ציין כי הוועדה יוצאת למסע שיכלול סדרה של 5 ישיבות בסופם תוציא תוכנית פעולה אופרטיבית שתוציא את ישראל מהפקקים.
ח"כ
דב חנין הציג בפני הוועדה את עבודת ועדת המשנה בראשותו בשנתיים האחרונות, ואמר: "כדי לשנות את המצב חייבים מהפכה, וחייבים פתרונות מיידים - לימינו אנו ולא לנכדים שלנו. פתרונות המתבססים על שימוש בתשתיות הקיימות ושינוי בדפוסי החשיבה. חייבים לתת עדיפות אמתית לתחבורה ציבורית במשאב הציבורי שנקרא כבישים, על חשבון הרכב הפרטי. בכל מקום פקוק צריך לתת עדיפות לאוטובוסים, מוניות שירות ומיניבוסים, ו
משרד התחבורה יכול להוציא את זה לפועל באופן מידי". הוא הוסיף כי הידע נמצא גם אצל הנוסעים וארגוני החברה האזרחית, וקרא להבין שכולם באותו צד וצריכים להתגייס כדי להביא את השינוי ח"כ
תמר זנדברג הוסיפה: "המדינה נמצאת במשבר תחבורה חריף שהוא מעשה ידי אדם, זו לא טעות זו מדיניות. עשרות שנים חשבו שהרכב הפרטי הוא שיביא אותנו ממקום למקום וזו הזדמנות היסטורית לשנות כיוון. מדיניות הגם וגם, גם פיתוח כבישים וגם לצפות שאנשים יעברו לתח"ץ, לא תלך. צריך תוכנית לאומית שתעביר את ישראל לפסים חדשים". ח"כ
רחל עזריה אמרה: "בסוף מה שחשוב הוא תדירות, אם התדירות של הקווים תהייה ראויה הציבור יעבור להשתמש בהם. היום משרד התחבורה נותן מענה לביקוש, אבל אין ביקוש כי רוב הציבור קנה בינתיים רכב".
זנדברג יצאה החוצה מיד אחרי שדיברה ומנכ"ל משרד התחבורה,
קרן טרנר-אייל, אמרה כי היא כל הזמן שומעת אותה מאשימה שאין מדיניות, אך כשבאים לספר לה שיש כזו - היא אינה נוכחת. המנכ"ל אמרה כי היעדים של המשרד ברורים - להגיע לכך ש-40% מהנסיעות יבוצעו באמצעות תחבורה ציבורית. עוד ציינה כי לרכבת יש יעדים ברורים לשנת 2040, כגון של אחוז האנשים שיהיו במרחק נסיעה של שעה ושל 45 דקות מהרכבת למטרופולין הקרובה. לדבריה, גם אם יבוצע הכל במטרופולינים לא ימולאו היעדים שקבע המשרד ולכן שלוש המטרופולינים נשלחו לעידכון תוכניות. היא הוסיפה כי המשרד הוציא לדרך מיזמים של הרכבת המהירה לירושלים ומיזם הרכבת הקלה בגוש-דן ואמרה: "שר התחבורה הוא גם ההורדוס של התחבורה הציבורית ולא רק של הכבישים". טרנר-אייל: "לא סתם אנחנו סוללים למעלה משבע שנים מחלפים בין-עירוניים שבהם נוסעת גם תחבורה ציבורית, אך לא מחלפים במטרופולינים עצמן, שבהן משקיעים בתחבורה ציבורית, לרבות התניה לראשי ערים שלא נתקצב כבישים אם לא יקדמו תחבורה ציבורית. בטווח הזמן המיידי המטרה היא לשפר את השירות לנוסע הקיים ולהעביר אליה קהל חדש. היחס לנוסעים לא יהיה יותר כאל לקוחות שבויים. גם התדירות תוגדל. החסם העיקרי שלנו הוא מאבק מול הרשויות על נת"צים ומסופים, וגם בוועדת התכנון אנחנו נאבקים על כל אמצעי תחבורה. אנחנו משקיעים בתחבורה ציבורית הרבה יותר מכבישים".
ראש היחידה למחקר תחבורתי באוניברסיטת תל אביב, פרופ' משה גבעוני, אמר כי "לא הפקקים הם הבעיה אלא הניסיון להילחם בהם. עיר שאין בה פקקים היא עיר שאולי לא נרצה לגור בה". הוא הוסיף כי צריך לשנות תפישה וכי יותר ניידות ויותר תחבורה זה לא בהכרח יותר טוב. לדבריו, צריך לתכנן את התחבורה הציבורית כך שמשך הנסיעה בה יהיה סביר ולא בהכרח מהיר. הוא הוסיף כי צריך בישראל צריך להתמקד בשימוש באוטובוס ובמקביל להקשות על השימוש ברכב ולהטיל אגרות חנייה ליד מקומות העבודה. הוא הביא כדוגמה את לונדון, שמאז הוקמה בה רשות תחבורה שיעור הנכנסים אליה בתחבורה בשעות העומס עומד על 12% בלבד.
ח"כ רחל עזריה: "לא עוזר לי שיש קווים אבל התדירות שלהם נמוכה. כמו-כן, היום משרד התחבורה נותן תחבורה ציבורית היכן שיש ביקוש ובמקומות שאין - אנשים קונים מכוניות". ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא: "ביישובים הערבים צריך להכניס את התחבורה הציבורית לתוך הערים". ח"כ
עליזה לביא: "המדינה צריכה לרצות והיא לא רוצה, ולכן חוסמת את השימוש בתחבורה שיתופית". ח"כ מוסי רז: "צריך דיון גם על מדיניות הבנייה בעשור הקרוב ולהפסיק לעודד שימוש ברכב". ח"כ
ג'מאל זחאלקה: "הכבישים נועדו לכסות על כך שהמדינה לא רוצה לפתח את הפריפריה, אז היא מאפשרת להגיע יותר מהר למרכז. צריך מקומות עבודה בפריפריה כדי שאנשים לא יצטרכו להשתמש בכבישים".
סגנית הממונה על התקציבים באוצר, עדי חכמון, אמרה כי נעשה שינוי תפישתי וכל השקעות הגדולות הבאות הן בעולם התחבורה הציבורית. עם זאת ציינה כי ייקח 15 שנה לבצע את התוכניות והוסיפה כי אם נצליח לקצר משמעותית את זמן הביצוע זה יהיה דבר מדהים. העיתונאית מירב מורן (דה-מרקר) אמרה: "יש לנו תחבורה ציבורית מצוינת, שאפשר לנסוע בה לכל מקום. לשבת באוטו ולהתלונן על פקקים זה כמו לאכול עוגה ולדבר על דיאטה". לדבריה, צריך החלטה אמיצה לסמן נת"צים בדרכים הבין-עירוניות, ורק פוליטיקאים פחדנים חוששים להתעסק עם לובי בעלי המכוניות". עוד אמרה כי רחוב אינו נמדד רק במספר כלי הרכב העוברים בו אלא גם בשאלות האם המסחר בו משגשג והאם ניתן ללכת בו בבטחה. ח"כ
ישראל אייכלר אמר מנגד כי התחבורה הציבורית היא קטסטרופה לאלה שאין להם את השמנת - אימהות עם עגלות, ילדים ומבוגרים. ח"כ
יעקב אשר אמר כי דרוש מסד נתונים ארצי שמודד ביקוש וגם קרא שלא לעצור את הפיתוח של הכבישים, שבסופו של דבר מגביר בטיחות. נציג עמותת אור ירוק, יניב יעקב, הציג סקר ממנו עלה כי 57% מהציבור עומדים שעה ביום בפקקים, 65% היו עוברים להשתמש בתח"צ אם היא הייתה זמינה ו-95% סבורים שהבעיה החמירה בשנים האחרונות.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי בישיבה הבאה תעסוק הוועדה בנושא הערים במצור, כלשונו, והוסיף כי המטרה היא לגרום לאלה שנוסעים בפח מוטיבציה לעבור לתחבורה הציבורית.
