|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עם שידע גזירות גירוש ופליטות הוא האחרון שרשאי להפנות עורף למצוקתם של מי שבסך-הכל מבקשים לקשור עימו את גורלם
|
|
ישראל היא מולדתם [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
בין אסונות תשעה באב לאסונות הגירוש
|
|
עדי שטרנברג
|
|
גם בני אדם שונים מאיתנו, שמצאו עצמם כאן בגלל נסיבות הגורל, והחליטו להישאר ולהשתקע כאן ואף להוליד את הילדים שהפכו לאזרחי העתיד - הם חלק מהלאום היהודי, חלק מהחברה הישראלית - לטוב ולרע. ובעיקר ביום ט' באב שאמור להזכיר לכולנו - מה עברנו בגלל שהיינו שונים ואחרים
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
אינספור גזירות של גירוש ושל קביעת תחום-מושב, שהוטלו לאורך השנים על יהודים יושבי התפוצות, לא הספיקו, מן הסתם, כדי להדליק אצלנו, הישראלים בארץ, נורה אדומה. אחרת פשוט נבצר להסביר מה, בעצם, עומד מאחורי הרעיון האווילי לגרש מן הארץ אלפי ילדים של עובדים זרים ופליטים, שכל מאוויים הוא למצוא מקלט בישראל.
לפי שעה נדחתה, אומנם, בשלושה חודשים, תוכנית סילוקם, וכרגיל לא בדרך ההגונה של מציאת פתרון הומניטרי לבעיה הכאובה, אלא באמצעות כיבויה של עוד שריפה אחת מני רבות. במקום להגות מענה מתבקש לטווח ארוך, קל כמובן הרבה יותר לטאטא את הלכלוך אל מתחת לשטיח.
מעורים בחברה
מה שנעלה מעל לכל ספק הוא שאת פתרון פלישתם של פליטים ועובדים זרים לישראל, ככל שאיננו חוקי, אסור בתכלית האיסור לפתור על גבם של ילדים תמימים וחסרי-ישע. הרי לא תפקוד עוון אבות על בנים וגם אם אבות אכלו בוסר - שיני הבנים לא תקהינה בגללם.
אין להתעלם מן העובדה שאותם ילדים שנולדו בישראל, או שחיו בה את שנותיהם הראשונות, כבר השתלבו היטב במערכת החינוך שלנו, ואפילו בתנועות הנוער, והעברית השגורה בפיהם היא גם שפתם הראשונה לכל דבר. כל הסימנים מעידים לזכותם כי הם מעורים בחברה הישראלית ובתרבותה, ויש מהם גם לא מעטים שכבר התגייסו לצה"ל. יתרה מזאת: רבים מצאצאי העובדים הזרים והפליטים לא ביקרו מעודם בארץ-מוצאם של הוריהם וזיקתם אליה רופפת למדי. אלא שעל אותם ילדים, שנרדפים על לא עוול בכפם, פשוט נגזר לחיות כל העת בצל איום מתמשך של גירוש מארצם אל מולדת זרה, שבכלל אינה רצויה להם. ואם לא די בכך, גם רבים מהמיועדים לגירוש, שהגיעו לישראל כפליטים, צפויים לעונשי-מאסר כבדים ואפילו למעשי-אלימות.
מדינה חלמאית
הניסיון המר מלמד כי את מקומם של מהגרי העבודה, חוקיים ולא-חוקיים, שיגורשו בסופו של דבר - יתפסו ברבות הזמן עובדים זרם חדשים. וכמו כהרגלה של מדינה חלמאית, נוסח ישראל, תיעשה הבאתם של אלה בשיטת הדלת המסתובבת, שמפרנסת היטב את חברות כוח האדם. אז מה, לעזאזל, הועילו חכמים בתקנתם האיוולתית?
במקום לגרש ילדים אומללים וחסרי-ישע, הגיע הזמן להעניק להם מעמד של קבע. בד-בבד צריך גם לגבש מדיניות הומנית, שתעלה בקנה אחד עם מחויבותה של ישראל לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד ולזו שנוגעת במעמדם של פליטים. דבר אחד, מכל מקום, אינו שנוי במחלוקת: עם ששבע גזירות-גירוש ופליטות כמונו, הוא האחרון שרשאי לגרש בני-פליטים ולהפנות עורף למצוקתם של ילדים, שבסך-הכל מבקשים לקשור עימו את גורלם.
|
| תאריך:
|
02/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
02/08/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
משה ג
|
2/08/09 12:59
|
|
|
|
2
|
|
מגיב
|
2/08/09 14:14
|
|
|
|
3
|
|
ל רפי
|
14/08/09 09:37
|
|
בישראל מדברים בלא הרף על האיום האירני: במשך שנים תקציבים מופנים לביטחון במקום לצורכי רווחה וחברה בשל האיומים הביטחוניים שכעת לבשו צורה: "האיום האירני". גבירותי ורבותי, האיום האירני אינו עוד בגדר איום. הוא פה, הוא התרחש. פשעי שנאה כנגד הומואים ולסביות מאפיינים משטרים חשוכים, כמו אירן. ניתן להניח שהמחבל (כן, מחבל!) לא פעל בחלל ריק, אלא במשך חודשים ושנים קיבל מסרים: כל אימת שחרדים או קיצוניים לאומניים מתפרעים, הם זוכים ביותר "הבנה".
|
|
|
|
|
בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל 1970, התוספת השנייה, סעיף 3.2.2.6 קובע כי במהלך מדרגות אחד יהיו לכל הפחות 3 מדרגות. אולם, סעיף 3.2.1.5 מתיר תכנון מדרגה אחת שמידת הרום שלה היא עד 20 ס"מ (!) ביציאה מהדירה אל מרפסת פתוחה, חצר או גג- ובלבד שמדובר בדירת מגורים צמודת קרקע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מרדכי שלו כתב בכתב-העת "אלפיים" גליון 1, 1989, מסה מורכבת ומופלאה על "מחכים לגודו" לסמואל בקט, מסה שעוררה הדים רבים, כמעט הלם. אפשר להשוות את התדהמה שעוררה המסה הזאת רק לרושם שהשאירה מסה מאוחרת יותר שלו, "מי מפחד משמחת עניים", שנתפרסמה אף היא ב"אלפיים", גליונות 5-6 1992, והפעם על שירת אלתרמן. החיבור הבא המחולק כאן לשלושה חלקים, נכתב בעקבות "גונבים את הבשורה", ופורסם בכתב העת "דימוי", גליון 2, תשרי תשנ"א 1990.
|
|
|
|
|
בהיותי בשירות סדיר הוצבה הפלוגה שלנו למשך זמן מסוים בעמק בית-שאן. זה היה בשיאו של הקיץ, ומי שביצע משימות ליליות לא היה יכול לישון ביום בגלל החום. ניצלתי אפוא את השעות החופשיות לסיורים באתרי האזור. יום אחד, כשעשיתי תצפית פרטית על גשר שייח' חוסיין ההרוס למחצה, ראיתי שלא הרחק ממני נמצא מישהו שעושה כמוני. היה זה גבר מבוגר, כסוף שיער, שגם גילו המתקדם לא היה בו כדי להסתיר את עברו הביטחוני - הוא היה שזוף, שיזפון שחודר לעור במשך השנים ונשאר, בעל גוף מוצק וכתפיים רחבות. התברר שזהו אחד מוותיקי העמק, שהספיק עוד לשרת בתחילת שנות ה-20' בחיל הספר של עבר הירדן, שבסיסו היה במחנה גדעון של היום (שם זה ניתן למחנה רק במלחמת העצמאות, אך המחנה עצמו הוא ירושה מימי האנגלים וגילו כתשעים שנה).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
ברית ארוכה בין גרמניה לברית המועצות; המטרה של גרמניה וברה"מ הייתה פולין; יהודי פולין לא הבינו מה מאיים על שרידותם; פיתוח ה"בליץ קריג" הגרמני; הגנרל היהודי גאורגי שטרן מפתח את מלחמת...
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
רון בריימן
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
