ישראל ירדה ארבעה מקומות בדירוג השחיתות העולמי של ארגון Transparency International. הדירוג לשנת 2017 שפורסם היום (21.2.18) מציב את ישראל במקום ה-32 מבין 180 המדינות הנכללות בו, עם ציון של 69 נקודות. ככל שהציון גבוה יותר - טוהר המידות גבוה יותר והשחיתות נמוכה יותר.
בקרב 35 מדינות ארגון
OECD, המדינות המפותחות מבחינה כלכלית, ישראל מדורגת במקום ה-23 - מעט מעל השליש התחתון. בשנת 2016 דורגה ישראל במקום ה-22 מבין 34 מדינות הארגון דאז.
במקום הראשון ניצבת ניו-זילנד, עם 89 נקודות. אחריה: דנמרק (88), פינלנד, נורבגיה ושווייץ (85), סינגפור ושבדיה (84), קנדה, לוכסמבורג, הולנד ובריטניה (82). מדינות נוספות המקדימות את ישראל: גרמניה, אוסטרליה, הונג-קונג, ארה"ב, אירלנד, יפן, אסטוניה, איחוד האמירויות, אורגוואי, ברבדוס, בוטאן, צ'ילה, איי בהאמה, קטאר וברוניי. ישראל מקדימה בין היתר את פולין, לטביה, ליטא, קפריסין, צ'כיה, ספרד,
קוריאה הדרומית, איטליה, סעודיה, יוון, הודו, ארגנטינה וברזיל. במקומות האחרונים בדירוג ניצבות לוב, סודן, תימן, אפגניסטן, סוריה, דרום סודן וסומליה.
הדירוג מבטא את תפישת השחיתות במגזר הציבורי, כפי שנקבעה על-ידי 13 מקורות מידע מ-12 מכוני מחקר עצמאיים שבחרו בעצמם את המתודולוגיה ונושאי המחקר. לדברי TI, מקורות מידע אלה הם בעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, כלכלה ומינהל עסקים. בחינת הממצאים נעשית באמצעות חוקרים באקדמיה, מומחים עולמיים ואנשי עסקים בתחומים אלה, במכוני המחקר ובמדינות הנבדקות.
הניקוד מורכב מן הציונים הניתנים בתחומים הבאים: יכולת הממשלה להתמודדות עם שחיתות ובאיזו מידה המדינה ממגרת שחיתות; מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין של אנשי ציבור מושחתים; האם אנשי ציבור עשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; האם נבחרי הציבור עושים שימוש נכון בקופה הציבורית; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; נפוטיזם ומינוי מקורבים במגזר הציבורי; האם ניתנת הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים המתריעים מפני שוחד ושחיתות הגנה על חופש העיתונות; שמירה על זכויות האזרח ועל הגישה למידע במרחב הציבורי.
