בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
אם הצדק במפלגת העבודה, לפחות בחלקו, הוא עם היו"ר ברק, מדוע המפלגה על סף פיצוץ פנימי? אולי התשובה הייתה כבר על שלטי החוצות בבחירות "לא סימפטי, לא סחבק"
|
צודק? אהוד ברק [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מפלגת העבודה נראית כמי שחצתה את רוביקון הפילוג. החיצים, כולם, מופנים כלפי היושב-ראש אהוד ברק. גם בשנות פעילותי וחברותי במפלגה לא ניתן היה לחשוד בי בתמיכה גדולה בברק. ביקורת, לא קטנה, הטחתי בו מפעם לפעם על עמדותיו ועל התנהלותו הפוליטית. סימפטי, לא סימפטי - מעולם לא עניין אותי. מהיכרותי עימו מאז שירותי הצבאי דווקא ראיתי בו אדם סימפטי ואיש שיחה נעים. על סדר יומה של מפלגת העבודה עמדו בשבועיים האחרונים שני נושאים שהביאוה לסף פיצוץ: הרפורמה במקרקעין וחוקת המפלגה - שני נושאים שאיני משוכנע כי עומדים גם בראש סדר יומו של האזרח הישראלי (זה שאמור ללכת לקלפי) - בשני נושאים "הרי-גורל" אלו לעתידה של המפלגה בצדק, לדעתי, עם ברק. הנושא המרכזי במה שמכונה הרפורמה במקרקעין עומד על העברת הבעלות על הקרקע בדירות יחידים ממינהל מקרקעי ישראל לרשות רוכש הדירה. מצבו של משה רבינוביץ מרחוב ישראלי 14 בתל אביב - זה שרכש דירה שנבנתה על קרקע פרטית יהיה דומה למצבו של יעקב רוזנס מרחוב ישראלי 16 בתל אביב שרכש דירתו בכסף מלא אך הקרקע במקרה, מסיבות היסטוריות שייכת למדינה. מדוע צריך להיות הבדל ביניהם? - למתנגדי הרפורמה הפתרונים. מדוע העברת הבעלות על הקרקע של דירת מגורים פרטית מהמדינה לבעלים משנה סדרי עולם, פוגעת בביטחון הלאומי של ישראל ומהווה עושק של הפרט קשה לי להבין. בנוסף, שרי המפלגה וחבריה בכנסת (ואיני מתכוון לקבוצת הארבעה שהודיעו כי אינם מקבלים את ההכרעה להצטרף לממשלה) היו אמורים לקרוא את ההסכם הקואליציוני עליו חתמו - ההסכם שאושר בוועידה. במשטר דמוקרטי תקין, השרים היו אמורים להעיר הערות בממשלה, לנסות ולתקן ואף להצביע נגד. אחר-כך, משהתקבלה החלטה ברוב, עליהם לתמוך בה מכוח האחריות הקולקטיבית. לא יכולים לחיות עם ההחלטה - דרכם פתוחה להתפטר. מכאן שהתמיכה בעיקרי הרפורמה גם נכונה מהותית וגם חוקתית. גם בעניין שינוי החוקה יש הגיון. חוקת המפלגה נקבעה לפני 40 שנה. המדינה הייתה אחרת, הציבור היה אחר, וחשוב מכל - המפלגה הייתה אחרת. החוקה הותאמה למפלגה עם קביעות בשלטון. מפלגה שסיעתה בכנסת מנתה 55 חכי"ם - רק 6 מרוב מיוחס. מפלגת המונים, מפלגת העם, "המפלגה של המדינה". גם הנושאים היו שונים. מרכז הכובד של ההחלטות היה במפלגה ולא בממשלה. חילוקי דעות התבררו בה והוכרעו בה. כך למשל, ההחלטה הראשונה על גובה המע"מ התקבלה ב"ועדת ההכרעות" של הוועדה הכלכלית של המפלגה. השיח הפנים-מפלגתי היה העיקר וכך גם מרכז קבלת ההחלטות. אלפי אנשים היו מעורבים (במדינה קטנה בהרבה במספר תושביה). כל אלו הצריכו, למשל, ריבוי של מוסדות שיפוטיים. ועדת חוקה, בית דין עליון ומוסד לבירור עתירות. הפניות היו מעטות, הפסיקות עוד יותר. מעולם לא ראה עצמו מוסד כעין שיפוטי של המפלגה כמי שבא במקום המנהיגות. לימים המצב השתנה. למפלגה 13 חכי"ם בלבד וגם זאת הודות להסכם עודפים. השלטון ממנה והלאה. מרכז הכובד עבר לממשלה. המפלגה אינה יותר הגוף העיקרי בקבלת ההחלטות. מספר הפעילים הלך והצטמצם בעקבות הירידה בתמיכה בציבור והמוסדות כעין שיפוטיים הרגישו שהכוח עובר לידיהם, ומקצת מהחברים המכהנים בהם (חברי מוסדות מפלגה פעילים) מצאו דרך להפוך החלטות רוב כאשר עמדותיהם היו עם המיעוט. כל אלו מחייבים שינוי החוקה והתאמתה למציאות 2009. העיסוק האובססיבי בבחירות פנימיות חייב להשתנות. שלושת המוסדות כעין שיפוטיים למשל חייבים להפוך לאחד. לא עם פעילי מפלגה מתוסכלים כדיינים אלא עם שופטים בדימוס. והרשימה ארוכה. איזונים - כן, מידתיות בחלוקת הכוח - כן, שיתוק - לא, אנרכיה - לא. אם הצדק, לפחות בחלקו כאמור, הוא עם ברק, מדוע המפלגה על סף פיצוץ פנימי דווקא בנושאים אלו? אולי התשובה הייתה כבר על שלטי החוצות בבחירות "לא סימפטי, לא סחבק".
|
תאריך:
|
05/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
05/08/2009
|
|
יורם דורי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
זהבה המתוקה
|
5/08/09 22:26
|
|
|
|
נחום שחף
|
6/08/09 13:16
|
|
2
|
|
אמנון1
|
6/08/09 12:35
|
|
3
|
|
ירחמיאלי
|
6/08/09 13:38
|
|
|
|
davidi gilboa
|
7/08/09 18:37
|
|
4
|
|
רוני ג
|
6/08/09 18:45
|
|
|
|
ירחמיאלי
|
7/08/09 09:03
|
|
החוק הביומטרי הוא בייבי של השר לשעבר, ח"כ מאיר שטרית. החוק הזה מעורר מחלוקת, ורבים, ביניהם פרופסורים, הביעו דעתם נגד. הטיעון המרכזי: הפרטים של כל אחד מאיתנו, עלולים להגיע לידיים עוינות. דיון ציבורי זה בסדר, ועדיין במסגרת כללי המשחק. מה שמטריף את שטרית זה השימוש שעושים המתנגדים בשקרים.
|
|
|
ערב ירושלמי נעים, הבריחה מהלחות המהבילה של מישור החוף הוכיחה את עצמה כמעשה נבון, את המזגן ברכב אפשר לכבות, לפתוח חלונות לרווחה וליהנות מאוויר צלול כיין, ואם גם אפשר ליהנות מהופעה ומשיטוט בחוצות היוצר, השגנו שילוב מנצח.
|
|
|
שוק המעו"ף מוגדר בחוק כבעל סיכון מיוחד וזאת בשל התנודתיות הרבה של אותן אופציות המעו"ף. מעו"ף הוא ראשי תיבות של - מכשירים עתידיים ופיננסים.
|
|
|
בראיון לניוזוויק ( 22 ביוני 2009) סיפר ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, כי במהלך השיחות שניהל עם מחמוד עבאס הוא העביר אליו הצעות מפורטות למדי בסוגיית הסדר אפשרי ישראלי-פלשתיני. ההסדר כלל את המרכיבים העיקריים הבאים:
|
|
|
מרגע הולדתו של אדם, מנסה הוא להיטיב עם עצמו. יוצא תינוק לאוויר העולם, כולם מביטים בהתרגשות, הוא בוכה. עד עתה היה לו חם ונעים. מוגן בתוך רחם אימו, מקבל את מזונו בסדירות בדרך כלל, מקבל אוויר. נראה כאילו כך יחיה מוגן ושמור. פתאום משבר גדול. עולמו מתפרק. הוא יוצא החוצה. חש חשוף ולא מוגן. עתה עליו לנשום בכוחות עצמו. עליו להשיג אוכל, להשיג שתייה. גופו נמצא במרחב פתוח. הוא חש אוויר זר נוגע בו. מה שעבורנו הוא רוח נעימה ואוויר צח – עבורו זו חשיפה לכוחות זרים ולא נעימים. לאט לאט הוא מסתגל...
|
|
|
|