|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

חופש העיסוק

חופש העיסוק נועד להגשים את האוטונומיה האישית איסור תחרות חופשית או תניית הגבלת עיסוק סותרים את חופש העיסוק חופש העיסוק מעוגן בחוק יסוד אך בכל זאת ניתן לפגוע בו באופן לא מידתי מכוח חוק בזכות 'פסקת ההתגברות'
05/08/2009  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   זכויות אדם   |   תגובות
חוק והיפוכו. חופש העיסוק [צילום: AP]

אוטונומיה אישית
ענבל בר-און
אוטונומיה אישית היא החירות של הפרט לעשות ככל העולה על רוחו בכדי לבטא את אישיותו * משטר ליברלי יבטיח אותה * היא מתפרשת על כל תחומי המשפט...
לרשימה המלאה

כך ביטל בג"צ חוקים לא חוקתיים
ענבל בר-און
לבג"צ דימוי ציבורי של 'מתערב בפעולות הכנסת' * בפועל במשך 17 שנה, מאז היחקק חוקי היסוד, בוטלו אך ורק חמישה סעיפי חוק שנמצאו סותרים את חוקי היסוד * לקרוא ולשפוט * מאמר שישי בסדרה
לרשימה המלאה

חופש העיסוק הינו זכות יסוד אשר עוגנה בחוק יסוד: חופש העיסוק בשנת 1992 וזכתה, עקב כך, למעמד חוקתי. עם זאת, כבר מימי קום המדינה זכתה זכות זו למעמד בפסיקה. כך לדוגמה, בבג"צ 1/49 בז'רנו נ' שר המשטרה, פ"ד ב (1) 80 נפסק כי "כל עוד החוק לא אסר על אנשים לעסוק במלאכה או במשלח יד, אסור לפקיד הרשות השלטונית לאסור זאת עליהם, וזאת גם אם נטען כי עבודתם מושחתת", שכן "אין מקפחים פרנסתו של אדם על יסוד שמועות פורחות". עוד נפסק כי עצם השחיתות עצמה לא מהווה עילה לאיסור על פרנסתם", וכי "הזכות של אדם לחפש לו פרנסה ומלאכה זכות טבעית הינה". בבג"צ 144/50 שייב נ' שר הביטחון, פ"ד ה 399 נפסק כי מכוח עיקרון חוקיות המנהל לשר הביטחון אין סמכות לאסור העסקת מורה, אלא אם החוק מקנה לו סמכות לעשות כן. במשתמע דובר גם עם חופש העיסוק.

סעיף 2 לחוק יסוד: חופש העיסוק קובע כי " חוק-יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", וסעיף 3 לחוק זה קובע כי "כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד".

חופש העיסוק ככלי להגשמה עצמית
הגשמה עצמית

בבג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4), 367 נפסק כי:

"חופש העיסוק כזכות חוקתית נגזר מהאוטונומיה של הרצון הפרטי. הוא ביטוי להגדרתו העצמית של האדם. באמצעות חופש העיסוק מעצב האדם את אישיותו ואת מעמדו ותורם למרקם החברתי. כך על-פי ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. כך על-פי ערכיה כמדינה יהודית. המלאכה מייחדת את האדם ומהווה ביטוי לצלם האלוהים שבו (ראו משנת ר' אליעזר פ"ב)".

בבג"צ 4769/95 מנם ואח' נ' שר התחבורה, פ"ד נז(1) 235 נפסק כי "חופש העיסוק נובע בין היתר מזכותו של אדם לאוטונומיה אישית, לפיתוח האישיות ולהגשמה עצמית של מאוויו וכישוריו, באמצעות המקצוע בו יעסוק".

בערעור עבודה 164/99 צ'ק פוינט נ' רדגארד קבע בין היתר נשיא בית הדין לעבודה, סטיב אדלר, כי תניית הגבלת עיסוק צריכה לעמוד בתנאי המידתיות, שכן הגבלת עיסוק פוגעת בחופש העיסוק, אשר מהווה "אמצעי להגשמה עצמית" (על היות תניות הגבלת עיסוק סותרות את עיקרון חופש העיסוק, ראה בפסקה הבאה).

בבג"צ 726/94 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד מח(5) 441 נפסק באשר לחופש העיסוק כי:

"זכות יסוד זו ממה היא נובעת אם לא מהעקרון הערכי של חירות הבחירה הניתנת לו לאדם, בהיותו בן-חורין – חירות אישית שהיא יסוד היסודות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מהי הזכות לחופש העיסוק אם לא מתן שויון ההזדמנויות לכל אזרח באשר הוא לבחור לעצמו את עיסוקו ואת מקור פרנסתו, והרי השיוויון בפני החוק והשיוויון בין אדם לאדם הם מעיקרי העיקרים של מגילת העצמאות, ולמעשה, על-פי רוח הדברים גם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהרי כל אדם נולד בצלם, כל אדם, בהיותו אדם, זכאי לאותן הגנות על חירותו, על כבודו על קנינו, על צנעת פרטיותו".

על היות הזכות ל'חופש עיסוק' נגזרת מערך האוטונומיה האישית ניתן ללמוד גם מסעיף 1 לחוק יסוד: חופש העיסוק אשר קובע כי: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".

תניות הגבלת עיסוק וחופש העיסוק
הגבלת עיסוק

מעבידים רבים מנסים לחייב את עובדיהם בחוזה העבודה שלא לעסוק בעיסוק דומה תקופה ארוכה לאחר שסיימו את עבודתם אצלם, וזאת בכדי להגן על עצמם מפני תחרות. פסיקות לא מעטות שיצאו מתחת ידו של בית המשפט העליון הדגישו את חשיבות חופש העיסוק של העובד ככלי להגשמתו העצמית, ואת סתירת תנית הגבלת העיסוק את תקנת הציבור. עוד טרם היקק חוקי היסוד הדיו של עיקרון המידתיות עולים מבין השיטין בפסיקה.

כך לדוגמה בע"א 312/74 החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ נ' מרטין קריסטיאנפולר נפסק כי "יש להפריד בין התחייבות לשמירת סודיות, אשר הינה זכות קניינית של בעל הסוד, ועל כן שרירה בין אם נתחייב בה העובד בין במישרין ובין מכללא, לבין התחייבות להגבלת עיסוק, שם נדרשת התחייבות חוזית מפורשת, וההגבלה חייבת לעמוד בתנאי הכפול שהיא דרושה להגנת האינטרסים הלגיטימיים של המעביד ממנו פרש העובד ושהיא גם לטובת הציבור", או במילים אחרות, לחופש העיסוק חשיבות כה רבה, ועל המבקש להגבילו לעמוד בתנאי המידתיות.

בע"א 6601/96 AES SYSTEM INC נ' משה סער קבע הנשיא ברק כי חופש העיסוק הינו חלק מתקנת ציבור, ועל כן תניית הגבלת עיסוק צריכה להיות סבירה, ולהגן על אינטרסים לגיטימיים של המעביד. כן נפסק כי בעוד שהאינטרס לשמירה על סודיות מסחרית הינו לגיטימי, האינטרס של המעביד כי לא יתחרו בו אינו לגיטימי, כי תחרות הינה חלק מן החיים הכלכליים. כן נפסק באותה פרשה כי בהיות חופש העיסוק זכות חוקתית, לא ניתן להגביל עובד שעזב לעבוד אצל המתחרה, גם אם קיים חשד שיגלה סודות מסחריים, ותרופתו תהא בפיצויים.

בע"א 239/92 אגד נ' משיח ואח', פ"ד מח(2) 66 נפסק כי "הסכם המגביל את חופש העיסוק אינו רק הסכם המטיל חובה או איסור על העובד להימנע מלעסוק באותם עיסוקים שהוגבלו, אלא גם הסכם השולל מהעובד טובת הנאה אם יעשה כן, שכן כל פיתוי או עידוד המהווים שיקול או תמריץ לאדם להימנע מעבודתו, דינם כדין הגבלה על חופש העיסוק, וכאשר זו נוגדת את תקנת הציבור, אין לקיימה".

חופש העיסוק וחופש התחרות
חופש התחרות [צילום: AP]

בבג"צ 1715/97 - לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4), 367 נפסק כי:

"עיקר בסיסי בזכות לחופש עיסוק המוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק הוא חופש התחרות. פגיעה בחופש התחרות על-ידי התערבות בו בדרך של הענקת טובות הנאה לאחד המתחרים בלבד והעדפתו על אחרים, יש בה פגיעה בחופש העיסוק". הכלל לפיו בבסיס חופש העיסוק מונח חופש התחרות בין פרטים, אומץ בשורה ארוכה של פסקי דין.

בבג"צ 1030/99 ח"כ חיים אורון ואחרים נ' יו"ר הכנסת, דן תיכון (2002)),הידוע יותר כ'בג"צ ערוץ 7') נפסק כי:

"בריח התיכון של חופש העיסוק הוא עיקרון השוויון בין מתחרים. התערבות שלטונית המעניקה לאחד את אשר אינו מוענק לאחר או המצירה את צעדיו של אחד באופן שאינו מוטל על מתחרהו מתערבת בתחרות חופשית באופן הפוגע בחופש העיסוק".

בבג"צ 1703/92 ק'א'ל' קווי אויר למטען נ' ראש הממשלה, פ"ד נב(4) 193 נפסק כי :

"חופש העיסוק אין פירושו אך היתר לתחרות בזולת. חופש העיסוק משמיע מעצמו זכות לתחרות בלא התערבות המדינה. הענקת יתרון (מענק) לנפתלי בתנאי שוק חופשי, פירושה הוא, גריעה מזכותו של יששכר ופגיעה בחופש העיסוק שקנה, אפשר עד כדי הכנעתו וחיסולו כגוף פעיל בשוק. לא יקשה עלינו להבין כי לו אחרת אמרנו, כי אז הצמתנו במו ידינו את חופש העיסוק, ולמיצער, צימצמנו אותו עד לבלי הכר. חופש העיסוק אין פירושו החופש להפסיד בעסקים או "לרעוב תחת הגשר". חופש העיסוק במובנו המהותי משמיע אף הטלת איסור על המדינה להתערב בתחרות החופשית על דרך הענקת סובסידיה לנפתלי ושלילתה בה בעת מיששכר, מתחרהו של נפתלי בשוק".

בבג"צ 726/94 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד מח(5), 441 , נפסק כי:

"... זכותו של אדם לבחור לעצמו את העיסוק המדבר ללבו וזו בחירתו החופשית. ביסוד חופש זה עקרון השוויון, בינו לבין השווים לו; אין לשלול ממנו את שמעניקים לאחר ואין להגביל אותו מקום שאין מגבילים את האחר. עיקר חשוב בזכות היסוד הזו הוא ביכולת התחרות החופשית בין פרטים. על כן, פעילות שלטונית המגינה על מתחרה זה או אחר דווקא ושוללת תחרות חופשית מהאחר - פוגעת בחופש העיסוק. משום כך, אפליה בין שווים לעניין האפשרות לעסוק במקצוע או מלאכה פלונית, פוגעת בחופש זה. סובסידיה הניתנת לפרט אחד ונשללת מפרט אחר פוגעת בחופש התחרות וממילא פוגעת בחופש העיסוק. מתן מונופול לפלוני שולל את יכולת העיסוק של אזרח פלמוני ועל כן יש בו משום פגיעה בחופש העיסוק. אלה ואחרים מדגימים ומשקפים באופן מוחשי-פלסטי את הזכות מחד-גיסא ואת מהות הפגיעה והיקפה מאידך-גיסא".

חופש העיסוק ופסקת ההגבלה
מוניות

סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק קובע כי "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו", או במילים אחרות: את חופש העיסוק ניתן להגביל אך ורק בתנאיה של פסקת ההגבלה.

בבג"צ 4769/95 מנם ואח' נ' שר התחבורה, פ"ד נז(1) 235 גרסו העותרים כי דרישת תשלום של קרוב ל–200,000 ש"ח לצורך קבלת רשיון לנהוג במונית פוגע בחופש העיסוק. בית המשפט העליון קבע כי הדרישה הינה מכוח חוק העולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וגם תכליתה של דרישה זו ראויה.

בשנת 1995 עתרה לשכת מנהלי ההשקעות (בג"צ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נגד שר האוצר ואח' [פ"ד נא (4) 367] (1998)) נגד תנאי הסף לעיסוק בניהול השקעות, כפי שאלו נקבעו בחוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה – 1995: בין יתר התנאים חייב החוק את העוסקים להחזיק הון עצמי אשר נאמד בכ–300 אלף שקלים נכון למועד חקיקת החוק, להתאגד כחברה, לא לנהל תיקי השקעות בעבור בני משפחה או בעבור עצמם, וכן לעבור בחינות רישוי מקום בו הם עוסקים בניהול השקעות פחות משבע שנים.

נשיא בית המשפט העליון, כתוארו אז, אהרן ברק, קבע כי חרף פגיעתו בחופש העיסוק של העותרים, החוק הינו לתכלית ראויה, שכן "מן הראוי להגן על משקיעים 'לא מתוחכמים'. עם זאת, קבע הנשיא ברק, הוראות החוק המחייבות את העוסקים הוותיקים אשר להם ותק הפחות משבע שנים לעבור בחינות רישוי אינן מידתיות, שכן בעיסוק מעשי ולא אקדמי עסקינן, ויש לפטור אותם מחלק מן הדרישות ככל שגובר נסיונם המעשי". העתירה התקבלה בחלקה.

חופש העיסוק ופסקת ההתגברות
אסור לייבא [צילום: AP]

סעיף 7 לחוק זה מעגן את נוקשות החוק וקובע כי "אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת". חוק יסוד 'חופש העיסוק' משנת 1992, אכן שונה, וזאת בעקבות פסק הדין הראשון בעניין מיטראל (בג"צ 3872/93 מיטראל בע"מ נ' ראש הממשלה, פ"ד מז(5) 485): באותה עתרה חברת מיטראל, חברה ליבוא, יצוא, ייצור ושיווק של בשר, כנגד החלטת הממשלה להשהות את הפרטת יבוא הבשר. עד אז היה לממשלה מונופול על יבוא בשר, וזאת – כפי שחשדה מיטראל – מטעמי כשרות. נקבע כי הפרטת יבוא הבשר תיעשה אך ורק בחקיקה, וזאת, לטענתה של מיטראל, לצורך ייבוא בשר כשר בלבד, אך גם החלטה זו הושהתה ונדחתה. לטענת 'מיטראל', חופש העיסוק שלה נפגע. בית המשפט העליון קבע כי בהיעדר נימוקים כלכליים או נימוקים אחרים לאיסור יבוא בשר על-ידי מיטראל, יש לקבל את העתירה ולהתיר לה לייבא בשר, וזאת משום שחקיקת הממשלה סותרת את הוראות חוק יסוד חופש העיסוק.

נפסק כי מקום בו הממשלה רוצה לחוקק חוק המגביל את חופש העיסוק, עליה לעשות זאת בחוק יסוד וברוב מיוחס של שישים ואחד חברי כנסת.

בעקבות פסק הדין הזה שונה חוק יסוד חופש העיסוק (1992), ונחקק חוק יסוד חופש העיסוק (1994), אשר סעיף 8 שבו קובע כי:

(א) הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על-אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר.

(ב) ההוראה בדבר פקיעת תוקף, כאמור בסעיף קטן (א), לא תחול על חוק שהתקבל לפני תום שנה ממועד תחילתו של חוק-יסוד זה.

עתירתה השנייה של מיטראל (בג"צ 4676/94 מיטראל בע"מ נ' כנסת ישראל, פ"ד נ (5) 15 ) נדחתה, ונפסק כי:

"מטרתה של פיסקת ההתגברות היא לאפשר למחוקק להגשים את יעדיו החברתיים והפוליטיים, גם אם אלה פוגעים בחופש העיסוק והפגיעה אינה מקיימת את דרישותיה של פיסקת ההגבלה המצויה בסעיף 4 לחוק-יסוד: חופש העיסוק".

תאריך:  05/08/2009   |   עודכן:  14/08/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חופש העיסוק
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ראובו
9/07/18 20:56
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חוק מימון מפלגות, התשל"ג - 1973 בנוסחו המקורי, קבע, שכל "סיעה" המיוצגת בכנסת זכאית, בתנאים מסוימים, לקבל מימון להוצאות הבחירות בתקופת הבחירות ולמימון הוצאותיה השוטפות.
25/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
העותרים, תנועת לאו"ר, עתרו כנגד חוק מימון מפלגות אשר עבר בכל שלושת הקריאות ברוב מוחלט, אך לא עבר בדיון המקדים ברוב מוחלט. הם גורסים כי כל חוק אשר משנה את סעיפים 4, 44, או 45 לחוק יסוד הכנסת, קרי פוגע בשוויון בין המפלגות, חייב לעבור ברוב מוחלט גם בדיון המקדים.
25/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
לטענתו של העותר, עורך דין, אהרון ברגמן, חוק המימון לכנסת סותר את ס' 4 לחוק יסוד: הכנסת שבו נקבע כי על הבחירות להיות שוות. לשיטת העותר, מימון אך ורק של מפלגות שהיו בכנסת השישית, ומניעת מימון ממפלגות חדשות שטרם נבחרו אך רוצות לרוץ לראשונה לכנסת פוגע בעיקרון השוויון. בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון את התקיימותו של עיקרון השוויון באופן מהותי - ומימון אך ורק של מפלגות מן הכנסת היוצאת פוגע בעיקרון השוויון. עם זאת, עיקרון השוויון אינו מוחלטת והוא נסוג מפני שיקולים כגון איסור על מפלגה להבחר אם היא חותרת תחת עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרית, כמו גם שיקולים טכניים: אחוז החסימה, חיוב רשימה המתמודדת בבחירות להפקיד ערבון, מימון המפלגות ביחס לגודלן, היות חברי ועדת הבחירות חברי הכנסת היוצאת וכו'.
25/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
העותרים עסקו בניהול תיקי השקעות קודם שנחקק חוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה - 1995. עם כניסתו של החוק לתוקף נאלצו העותרים לעמוד בדרישות החוק, לרבות קבלת רשיון, התאגדות כחברה וצבירת הון עצמי כמו גם איסור על רכישת ניירות ערך בעבור עצמם או ניהול תיקי השקעות בעבור בני משפחותיהם. העותרים יצאו גם כנגד הוראות המעבר של החוק ולפיהן חובת העמידה בבחינות חלה גם על מי שעסקו בניהול תיקי השקעות פחות משבע שנים קודם לתחילתו של החוק. העותרים גרסו כי הוראות החוק סותרות חוק יסוד: חופש העיסוק ועל כן דין התיקון להתבטל.
24/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
שורה של ארגונים ציבוריים למען זכויות הפרט, ביחד עם החייל שגיא צמח, עתרו נגד הוראת סעיף 237א שחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו אשר מאפשר מעצר חייל ל-96 שעות, וזאת בטרם יובא בפני שופט. העותרים ביקשו לתקן את החוק באופן כזה שלא יאפשר מעצר חייל טרם זה יובא בפני שופט, אלא ל-24 שעות.
24/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il