בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איך להשפיע על 'תבנית נוף מולדתנו'
|
אם האדם הינו תבנית נוף מולדתו, יש לו זכות להשפיע על 'נוף מולדת' זה ● אלא שהדיונים בועדות לתכנון ובנייה סגורים ● ח"כ דוד אזולאי מש"ס מציע לפותחם לציבור ● שלא תקומו בוקר אחד לגלות שצמחו לכם מגדלי בטון מכוערים מתחת לחלון
|
פריחה בפאתי רמת אביב. עד שסרסורי הנדל"ן יחליטו לסתום אותה בבטון. או שלא? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
את הכתבה הזו אפתח בנימה אישית. בילדותי גדלתי בדרום פתח תקוה, וביתי גבל בפרדסי העד שגבלו בדרומה של עיר זו. בשעות אחר-הצהריים נהגתי לשבת על אדן החלון, ולהביט אל האופק המדהים - פרדסי עד, מקושטים באי אלו וילות אדומי גגות, ומגדל מים אחד. כל מי שגדל באזור הרחובות דגל ראובן/היבנר/העצמאות בפ"ת, יודע על מה אני מדברת. על ירוק העד הזה. לא הייתה לי סיבה להניח שהדבר אי פעם ישתנה. מן התיכון שבו למדתי בנעורי, תיכון בן-גוריון בפ"ת, נשקפו פרדסי העד, וזאת מבעד לקשתות הקיטשיות משהו, שהקיפו את התיכון היומרני-אדריכלית. בין שיעור יבש אחד למשנהו, מראה הפרדסים היה משהו מרענן. כשהיינו ילדים הפעילות בצופים רוכזה סביב הפרדסים. עוד לא שמעו אז על פיגועים, חטיפות או אנסים, וכל ילדי הצופים קשרו חבלים, הדליקו אש, והתחרו בתחרויות שונות ומשונות בפרדסי העד של דרום פתח תקוה, שהשתרעו מדרומה של פתח תקוה לצפונה של קריית אונו. גם חיפושי הקרשים של טרום ל"ג בעומר התקיימו בפרדסי העד הזה, אשר היו אינסופיים, וניתן היה ללכת לאיבוד בתוכם, תוך שאנו מוצאים עוד קרש ועוד קרש למדורה. אף אחד לא הכין אותי להפתעה. לפני שנתיים וחצי החלטתי לטייל באזור, מתוך הנחה שאי אלו פרדסים נכרתו, אך לבטח השכונה שמרה על אופיה. לתדהמתי לא נותר פרדס אחד לרפואה (למעט משהו פצפון שסרסורי הנדל"ן לא הספיקו לכרות, אך לא לעולם חוסן) - והפרדסים של פעם התחלפו במבני בטון מכוערים ומגושמים, וכמובן, "יוקרתיים". הפרדסים הירוקים של פעם התחלפו בשכונות מזעזעות שנקראו בשמות שונים, כולם ואריאציות על "הירוקה" - "נווה עוז הירוקה", "כפר גנים הירוקה" וכדומה. בפועל, שכונת הוילות השלווה, נוה עוז, שהוקפה בפרדסים ונראתה כמו גן העדן האבוד, נדמת כרגע לאסיר בתוך חצר של כלא - את השכונה מקיפים בניינים אימתניים ו"יוקרתיים" של גינדי, דורי ודומיהם. אין אף ירוק בכל השכונות הירוקות האלו. היה הרבה ירוק טרם מישהו חשב לבנות שם שכונות "ירוקות". קשה לי לתאר את הטראומה, הכאב והסבל למראה אובדן הפרדסים (בלא כל דרמטיזציה, נופי ילדות נקשרים ללב). מעולם לא היה לי מושג שסופם של פרדסים בדחפור תחילה. לא היה לי מושג שבזמן שאני תפסתי את פרדסי העד האלו כנתון שנמצא שם לנצח נצחים, מישהו חפר, יזם, תכנון והחליט להרוס אותם לטובת מספר בטונדות מכוערות.
|
דוד אזולאי מתגייס לעזרת נוף ילדותנו
|
|
|
היו ימים בשכונה...
|
|
|
כמובן שלו היה לי או לתושבים אחרים של השכונה מושג – היינו דורשים לשמר במשהו את אופיה של השכונה, בכפוף לצורך ב'ריבוי טבעי' של העיר. הצעת החוק של ח"כ דוד אזולאי מש"ס ( הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – שקיפות דיוני ועדות מקומיות לתכנון ובניה), התשס"ט–2009) מיום 20.07.09 באה להקדים תרופה למכה שכל אחד מאיתנו מקבל, כשהוא מגלה מה שהתרחש בשכונת הילדות האהובה עליו (וזה קורה בכל מעוז ילדות אהוב, ראו את רמת אביב שגבלה בפרדסים ושדות וכיום מכותרת בבנינים "יוקרתיים" מעוותים ומכוערים, ראו את הוד השרון, כפר נינוח שהפך למכלאת בטון, וראו את הדר יוסף בתל אביב, שכונת חמד קיבוצניקית שהופכת עכשיו למסדר בטונדות מכוער במסגרת 'פינוי בינוי'). כפי ששבע המילים של ביבי בנאום "בר-אילן" חוללו קסם (נו, בעצם לא, הרי הפלשתינים מתנגדים לו בכל מקרה, גם כשבלע את הצפרדע ואמר את שבעת המילים "מדינה פלשתינית מפורזת לצד מדינה יהודית"), בהצעת החוק של אזולי שבע מילות קסם, שתעצורנה את השינויים המכוערים שמתרחשים בנופי ילדותנו מתחת לאפנו: "דיוני הוועדה המקומית, לרבות ועדה לפי סעיף 19 וועדות המשנה שלה יהיו בפומבי." זהו השינוי שהוא מציע להכניס, והשינוי הזה יאפשר לתושבים של שכונות בעלות אופי 'שכונתי' וביתי להבין איך ומתי סרסורי הקרקעות רואים בשכונה שלהם נכס מניב, ו"שהתושבים יחנקו עם מגדלי הבטון המגעילים".
|
|
ח"כ זבולון אורלב [צילום: פלאש 90]
|
|
|
גם ח"כ זבולון אורלב ("הבית היהודי) אינו טומן ידו בצלחת: בהצעת החוק שהניח על שולחן הכנסת ביום 20.07.09 ( הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שקיפות בפעילות מוסד תכנון), התשס"ט–2009) הוא מציע כי כל רשות מקומית תודיע שבעה ימים מראש, באתר האינטרנט שלה, על מועדי מוסדות התכנון והבנייה, וכי כל אדם יהא זכאי לקבל ממוסדות התכנון מידע על מועדי הדיונים. כתוצאה מכך יוכלו התושבים ביתר קלות לדעת אימתי מתקיימים הדיונים, ולהשתתף בהם. כח"כ מנוסה מן הכנסת, מתאר לעצמו זבולון אורלב מה תהנה הנסיבות שבהן יסגרו הדיונים לקהל: כאשר תהנה יותר מדי קריאות ביניים והפרעות במהלך הדיונים, כך שלא ניתן יהא לקיים אותם (מוכר לח"כ מהיכן שהוא???), או כאשר מתקיימים הסייגים אשר בחוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998 לאיסור פרסום מידע.
|
"איכות חייהם של תושבי הרשות"
|
|
|
היו ימים בשכונה [צילום: עומר שיקלר]
|
|
|
בדברי ההסבר של הצעת החוק נכתב: "לוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה תפקידים רבים, לרבות מתן היתרי בנייה, מתן חוות דעת, אישור תוכניות מתאר ועוד. נושאים אלו נוגעים לציבור הרחב, החל מהאזרח הקטן ועד לבעלי הנכסים והעסקים בתחום הרשות המקומית. איכות חייהם של תושבי הרשות וערכם של נכסי המקרקעין שבבעלותם מושפעת באופן ישיר מהחלטות אלו. כיום לא מתנהל רישום מסודר ופרוטוקולים של הוועדות, דבר הממחיש את הצורך בפתיחת הדיונים לציבור הרחב. תמונת המצב היום היא כי תוכניות עוברות שלבי דיון שונים ללא ידיעת הציבור. תוכניות עוברות שלבי דיון בועדות השונות ללא כל חשיפה לציבור". אם האדם הינו תבנית נוף מולדתו, תהא לו, כעת, הזדמנות רבה יותר להשפיע על 'נוף מולדתו', ובעקיפין, גם על עצמו ועל חייו.
|
|
|
הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – שקיפות דיוני ועדות מקומיות לתכנון ובניה), התשס"ט–2009
|
|
תאריך:
|
11/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
12/08/2009
|
|
ענבל בר-און
|
איך להשפיע על 'תבנית נוף מולדתנו'
|
|
המהומה התקשורתית בעניין גירוש השוהים הבלתי-חוקיים נראתה תמוהה למדי. כל מדינה בעולם נלחמת בשוהים בלתי-חוקיים ופועלת לגירושם. כולנו מכירים את נחת זרועה של משטרת ההגירה בארה"ב ואת מדיניותה הקשה כלפי מי שמפירים את החוק. אדם ששוהה בארה"ב שלא כחוק, עלול למצוא את עצמו נרקב חודשים בכלא, ובסוף התהליך מגורש מהמדינה. אז על מה קמה הצעקה?
|
|
|
הלאמת הקרקעות - לב תהליך הקולקטיביזציה של המשק היישובי - גרמה לפשיטת רגל של המפעל הציוני, בפרט של ספינות הדגל שלו, הקיבוצים והמושבים. היום, כשבנימין נתניהו מנסה להיפטר סוף סוף מהמכשלה הזאת - המשחיתה גם את הפוליטיקה וגם את הכלכלה על-ידי ניצול "קרקעות הלאום" בידי מפלגות, פוליטיקאים, ובירוקרטיות מושחתים וחונקי יוזמה - יש המלינים כי הפרטת הקרקעות תהרוס את אופייה הציוני של המדינה. מה הן העובדות?
|
|
|
יש כל-כך הרבה דברים בעולם שהם בחזקת מותר אבל אסור. מותר מה שהחוק אינו אוסר. אסור מה שהמידות הטובות ולעיתים אפילו השכל הישר אינו מתיר. למשל מותר להיות שר פנים שפונה בבקשת חנינה לנשיא ישראל. אסור להיות שר הפנים מטעם שס שנזעק לתבוע חסד נשיאותי בעבור שר מורשע של שס. מותר לדרוש חמלה בעבור אדם שהורשע בפלילים מפני שטרם יישפט כחוטא רתם עצמו בגוף ובנפש לעגלת טובת הציבור הן כחבר כנסת והן שר בממשלת ישראל. אסור לשכוח כי "בקרובי אקדש" ודרישת חנינה לשר שעווה היא כשלעצמה עיוות הצדק הטבעי וזלזול יהיר בעיקרון שוויון כל אדם לפני החוק.
|
|
|
התפטרותו המהירה והמיידית של תא"ל עימאד פארס מצטרפת להחלטת בית הדין הצבאי על הרשעתו והורדתו בדרגה של תא"ל צ'יקו תמיר.
|
|
|
ביקורת עזה ניתכה על מפקד יחידת 'עוז', (אל"מ במיל) ציקי סלע, על שכינה את המתנגדים לגירוש העובדים הזרים הבלתי חוקיים, "אנשים הרוצים בהשמדתה של ישראל". ההתקפה על ציקי סלע הייתה פרועה ונזעמת, רק משום שדבריו הם אמת צרופה של עובדות, המשלבת בתוכה גם חרדה כנה לשלום ישראל וראיית הנולד של אסון דמוגראפי הצפוי לכולנו מפלישת העובדים הזרים הבלתי חוקיים לארצנו.
|
|
|
|