|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרופסור ישראלי בהנהגת ה"פתח"
|
בין שונאיה המוצהרים של ישראל נמנה גם אורי דייויס, יליד ירושלים ובן כפר שמריהו, שהשלים את לימודיו באוניברסיטה העברית, ינק את שורשיו מארץ-הולדתו אבל לא היסס להפנות לה עורף ולהצטרף לדורשי רעתה
|
אף שהם נולדו בארץ, גדלו בה וינקו ממנה את שורשיה, הם לא מהססים היום להפנות לה עורף. קבוצה קטנה אך מסוכנת של שמאלנים-רדיקלים, שחבריה נמנו בעבר עם ארגונים שהוצאו מחוץ לחוק ושלוחמים כיום, בריש גלי, נגד אושיותיה של מה שהייתה פעם מדינתם לתפארת.
עם חבריה נמנים תומא בן שיק, שמעון צבר ועקיבא אור - אנשי סגל-אקדמי בלונדון, שמפיצים משם זה שנים, באין מפריע, את תורתם הארסית בגנות ישראל. האחרון שבחבורה הלא-נכבדה הזאת הוא פרופ' אורי דייויס (66), צבר, יליד ירושלים, שגדל בכפר שמריהו, למד באוניברסיטה העברית והשלים בה את השכלתו האקדמית.
כל אלה לא הפריעו לדייויס לנהל אורח-חיים שלווים של סלון-רדיקל ממבצרו שבבית הוריו ביישוב היוקרתי שבשרון, שהיה פעם מושב-עובדים ושבמרוצת הזמן הפך לאחד ממעוזי הקפיטליזם הישראלי.
דייויס, שמעולם לא בחל בחיים הטובים, עמד בתחילת שנות השבעים במרכזה של סערה גדולה, כשהפך באחת לסרבן הגיוס הראשון של צה"ל. היה זה כששב מאחת מגיחותיו האקדמיות בחו"ל, כשהוא אינו מהסס להצהיר כי מצפונו אינו מתיר לו לשרת ב"צבא-כיבוש אכזר של קלגסים ציונים, שרומס ברגל גסה את זכויותיהם של ערביי ישראל".
איש עלילות
לאחר חזרתו ארצה נשא לו לאשה צעירה פלשתינית, התאסלם, השתקע בסכנין וניהל משם הפגנות ופעולות-מחאה סוערות נגד "אפליית ערביי ישראל, מכוח החוק, בנגישותם לקרקע ולמים". במרוצת הזמן לא היסס דייויס לעשות את צעד המחאה האחרון שלו ולהצטרף לשורות ה"פתח". היה זה בימים שהארגון פעל בגלוי נגד אזרחים ישראלים ודייויס, בחדווה רבה, הושיט לו את סיועו הפעיל. כאות-הוקרה על "פועלו המבורך" נגד ישראל, קיבל דייויס בונוס ממפקדיו ומונה למנהל משרדי ה"פתח" בלונדון, שם התגלה מהר מאוד כ"איש הבשורה" של ארגונו.
אבל את הסאה הוא הצליח להגדיש בעצם הימים האלה, כשהציג את מועמדותו להנהגת הפתח, אליה התקבל, כמובן, בזרועות פתוחות ומחבקות. משימתו החדשה: לעמוד בראש הלוחמים נגד "משטר האפרטהייד הישראלי" ולעשות כל שלאל ידו כדי שיוטלו עליו סנקציות הולמות.
לאיש ה"מצפן" לשעבר, יהודי שהתאסלם והפועל זה שנים ללא שום נקיפות-מצפון, נתכנו, ככל הנראה, עוד הרבה עלילות.
|
| תאריך:
|
12/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
12/08/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
פרופסור ישראלי בהנהגת ה"פתח"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
רונן גולדשטיין
|
12/08/09 11:26
|
|
|
|
|
|
תושב סדום
|
12/08/09 13:39
|
|
|
|
|
|
יורש נוסף
|
12/08/09 16:28
|
|
|
|
2
|
|
xe533
|
12/08/09 18:26
|
|
|
|
3
|
|
מד' ליונה עיוורת
|
12/08/09 20:45
|
|
הצעת חוק של חברי הכנסת דוד אזולאי, דוד רותם, וכן הח"כים דב חנין וזבולון אורלב כמצטרפים (29.07.09) מציעה לאפשר חידוש הליכים פליליים של אנשים אשר אושפזו בצו בית המשפט מכוח סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש, גם בעודם תחת צו אשפוז/טיפול מרפאתי כפוי (הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון - חידוש הליכים), התשס"ט-2009), וזאת להבדיל מן המצב הנוכחי בחוק ולפיו, מקום בו בית המשפט מורה על הפסקת הליכים כנגד נאשם, שכן הוא נמצא בלתי כשיר לעמוד לדין, הוא יכול להורות על אשפוזו הכפוי, וניתן לחדש את ההליכים כנגד הנאשם בתום ההעמדה לדין. מדברי ההסבר להצעת החוק:
|
|
|
|
|
את הכתבה הזו אפתח בנימה אישית. בילדותי גדלתי בדרום פתח תקוה, וביתי גבל בפרדסי העד שגבלו בדרומה של עיר זו. בשעות אחר-הצהריים נהגתי לשבת על אדן החלון, ולהביט אל האופק המדהים - פרדסי עד, מקושטים באי אלו וילות אדומי גגות, ומגדל מים אחד. כל מי שגדל באזור הרחובות דגל ראובן/היבנר/העצמאות בפ"ת, יודע על מה אני מדברת. על ירוק העד הזה. לא הייתה לי סיבה להניח שהדבר אי פעם ישתנה. מן התיכון שבו למדתי בנעורי, תיכון בן-גוריון בפ"ת, נשקפו פרדסי העד, וזאת מבעד לקשתות הקיטשיות משהו, שהקיפו את התיכון היומרני-אדריכלית. בין שיעור יבש אחד למשנהו, מראה הפרדסים היה משהו מרענן. כשהיינו ילדים הפעילות בצופים רוכזה סביב הפרדסים. עוד לא שמעו אז על פיגועים, חטיפות או אנסים, וכל ילדי הצופים קשרו חבלים, הדליקו אש, והתחרו בתחרויות שונות ומשונות בפרדסי העד של דרום פתח תקוה, שהשתרעו מדרומה של פתח תקוה לצפונה של קריית אונו. גם חיפושי הקרשים של טרום ל"ג בעומר התקיימו בפרדסי העד הזה, אשר היו אינסופיים, וניתן היה ללכת לאיבוד בתוכם, תוך שאנו מוצאים עוד קרש ועוד קרש למדורה.
|
|
|
|
|
המהומה התקשורתית בעניין גירוש השוהים הבלתי-חוקיים נראתה תמוהה למדי. כל מדינה בעולם נלחמת בשוהים בלתי-חוקיים ופועלת לגירושם. כולנו מכירים את נחת זרועה של משטרת ההגירה בארה"ב ואת מדיניותה הקשה כלפי מי שמפירים את החוק. אדם ששוהה בארה"ב שלא כחוק, עלול למצוא את עצמו נרקב חודשים בכלא, ובסוף התהליך מגורש מהמדינה. אז על מה קמה הצעקה?
|
|
|
|
|
הלאמת הקרקעות - לב תהליך הקולקטיביזציה של המשק היישובי - גרמה לפשיטת רגל של המפעל הציוני, בפרט של ספינות הדגל שלו, הקיבוצים והמושבים. היום, כשבנימין נתניהו מנסה להיפטר סוף סוף מהמכשלה הזאת - המשחיתה גם את הפוליטיקה וגם את הכלכלה על-ידי ניצול "קרקעות הלאום" בידי מפלגות, פוליטיקאים, ובירוקרטיות מושחתים וחונקי יוזמה - יש המלינים כי הפרטת הקרקעות תהרוס את אופייה הציוני של המדינה. מה הן העובדות?
|
|
|
|
|
יש כל-כך הרבה דברים בעולם שהם בחזקת מותר אבל אסור. מותר מה שהחוק אינו אוסר. אסור מה שהמידות הטובות ולעיתים אפילו השכל הישר אינו מתיר. למשל מותר להיות שר פנים שפונה בבקשת חנינה לנשיא ישראל. אסור להיות שר הפנים מטעם שס שנזעק לתבוע חסד נשיאותי בעבור שר מורשע של שס. מותר לדרוש חמלה בעבור אדם שהורשע בפלילים מפני שטרם יישפט כחוטא רתם עצמו בגוף ובנפש לעגלת טובת הציבור הן כחבר כנסת והן שר בממשלת ישראל. אסור לשכוח כי "בקרובי אקדש" ודרישת חנינה לשר שעווה היא כשלעצמה עיוות הצדק הטבעי וזלזול יהיר בעיקרון שוויון כל אדם לפני החוק.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות
|
|
|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה  ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
