חוק המרכולים: "עיריית ראשל"צ פגעה בשלטון החוק"

עיריית ראשון לציון הלכה בדרך המעודדת ומקדמת עבריינות, ופעלה בניגוד לחוק תוך פגיעה בשלטון החוק וכל זאת בניגוד לתקנת הציבור ולכלל הבסיסי במשפט הקובע כי "אין חוטא יוצא נשכר". כך קובע מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, במכתב ששלח (יום ה', 21.6.18) לעיריית ראשון לציון, בו בישר לה על החלטת שר הפנים אריה דרעי, לממש את הזכות המסורה לו בחוק (חוק המרכולים) שלא לאשר את התיקון לחוק העזר העירוני שהגישה, המבקש לאפשר פתיחת עסקים בשבת.

לדבריו, לא ייתכן ש"אותם בעלי עסקים עבריינים שפעלו במשך השנים בניגוד לחוק ופתחו את עסקיהם ביום המנוחה, חרף האיסור לעשות כן, יקבלו כעת 'פרס' בדמות ביטול האיסור לפתיחת עסקיהם בימי המנוחה וקביעת אפשרות לפתיחת עסקים בימי מנוחה באזור פעולתם, אך ורק על-רקע הפרת החוק על ידם בתקופה שקדמה לחוק העזר. כאשר מנגד, אותם בעלי עסקים באזורים וברחובות אחרים, אשר הקפידו בשמירת החוק ונמנעו מלפתוח את עסקיהם בימי המנוחה, לא יקבלו כל אפשרות לפתיחת עסקיהם בימי המנוחה".

בדברי ההסבר לתיקון נכתב שהעירייה אינה אוכפת את חוק העזר הקיים, והתיקון בא לעגן בחוק העזר את המצב בפועל. אולם בבקשה שהוגשה לשר הפנים נכתבו דברים סותרים, לפיהם התיקון המוצע הוא תולדה של מלאכת חשיבה, איזונים ופשרות. מנכ"ל משרד הפנים תוהה כיצד מצד אחד המצב הקיים הוא תולדה של עבירה על החוק והוא שיצק את התוכן להסדר המוצע ומצד שני טוענת העירייה כי מדובר בהסדר מחושב, אך לא צירפה לטענה זו פירוט של השיקולים והאיזונים בעקבותיהם גובש ההסדר המוצע, ורק הציבה עובדות.

עוד ציין המנכ"ל כי החוק מאפשר לשר להתיר רק צרכים חיוניים, ואילו בבקשת העירייה לא הוצגה מלוא התשתית העובדתית והנתונים שעל בסיסם גובשה עמדת העירייה, וכל זאת תוך איזון ומתן המשקל הנדרש לעקרון השמירה על השבת ומניעת עבודה והפעלת עסקים במהלכה. כך למשל, לא מסרה את הפרטים הבאים:

• מהם הצרכים החיוניים שהעסקים בהם מדובר יספקו?

• מה מידת החיוניות בהפעלתם?

• מדוע מוצע להתיר פתיחת העסקים דווקא באזורים וברחובות שנקבעו ולא במקומות אחרים?

• מהם מאפייני האוכלוסייה המתגוררת במקומות שנקבעו?

• מהו מספר בתי העסק לממכר מזון במקומות שנקבעו, מה גודלם ומה היקפם?

• מהו היקף האוכלוסייה שהעסקים הרלוונטיים נועדו לשרת?

• מהו מספר העסקים הנדרש לעמדת הרשות המקומית, לשם סיפוק אותם צרכים החיוניים לגישתה?

• מדוע נדרש להתיר פתיחה של כלל העסקים לממכר מזון במקומות שנקבעו?

• האם לא יהיה בקביעה של מספר עסקים מוגבל כדי לספק את הצרכים החיוניים?

התיקון המוצע מאפשר הלכה למעשה הפעלת כמות בתי עסק בלתי מוגבלת בתחום אזורים מסוימים, ללא קביעת כל מכסה. לכן, כאמור, לא אושר.

כזכור, הגישה עיריית ראשון לציון עתירה לבג"ץ נגד שרי הפנים והמשפטים בדרישה שיאשרו את חוק העזר שלה ויכניסו אותו לרשומות. בתשובתו, מתכתב המנכ"ל עם העתירה מבלי להזכירה תוך שהוא מגדיר את פרשנותה לחוק כשגויה. כהן הסביר כי הפרסום ברשומות איננו כלי טכני ופורמלי, אלא הוא הצעד המקנה לחוק העזר את תוקפו. לדבריו, הצעת התיקון לחוק העזר אינה יותר מאשר החלטה המבטאת את עמדת מועצת העיר, אילם אין בכוחו לגבור על חוק עזר קיים. עוד ציין כי נקודת הזמן הרלוונטית לשאלת מתן אישורו או אי-אישורו של שר הפנים אינה מועד קבלת החלטת המועצה, אלא מועד בחינת חוק העזר על-ידי שר הפנים.