אם מסתכלים על כדור-הארץ מהחלל, מבינים מדוע הוא מכונה כוכב הלכת הכחול, איך עוד אפשר לכנות כדור ששני שלישים מתוכו אוקיינוסים? חלומות על מושבות במאדים וחיים על-פני כדורי לכת אחרים, מצליחים בינתיים רק בסרטי מדע בדיוני, מכיוון ששפע המים הייחודי הזה, הוא שמאפשר את קיומם של בני-האדם ובעלי-החיים.
עם שפע שכזה נדמה שכותרות על בצורות ומחסור במים לשתייה ולחקלאות, לא אמורים להתקיים על אותה הפלנטה, אבל רק כ-0.25% מכלל המים על-פני כדור-הארץ ראויים לשתייה. משני שלישים האוקיינוס שמכסים את כדור-הארץ ניתן להשתמש בפועל רק בכ-2.8% כמו גם מי אגמים, נהרות ומי תהום שלא הומלחו ולא זוהמו.
מי אגמים ונהרות יכולים היו להספיק אולי ל-700 מיליון תושבי כדור-הארץ של טרום המהפכה התעשייתית, אמצע המאה ה-17, אבל בוודאי לא ל-7.4 מיליארד בני-האדם שחיים בו כיום.
כשהביקוש גדול מההיצע, נכנסים לשימוש תשתיות, טכנולוגיות, רעיונות והמצאות (להוסיף ל-מה). מהאטת קצב כניסת מזהמים למערכת האקולוגית מהתעשיה, דרך מתקני כרייה לשאיבת מי תהום, ועד מפעלי התפלה למי הים המלוחים. סצנות של שתיית מי מעיינות טהורים וטובים, שייכות לקולנוע ולטרנד של שתיית "מי מעיינות חיים" שכבש ועזב באותה מהירות את עמק הסיליקון.
איכות המים בישראל נחשבת גבוהה, ובאתר משרד הבריאות מבטיחים כי המים בברזים בכל חלקי הארץ טובים. איכות המים אינה מעידה בהכרח על טעמם או ניקיונם, והרכב המים בברזים מושפע ומשתנה לאורך זרימתו בצינורות וצנרות. השתייה חשובה לשמירה על משק המים בגוף האדם, כדי להימנע מזיהומים וכדי לשפר את טעמם וניקיונם של המים, אנחנו מחזיקים בבתים ובמשרדים
בר מים שמסנן ומטהר את המים מהברזים לרמה בטוחה וטעימה, לרווחת הצמאים.
היתוך גרעיני או אסטרואיד שהתנגש?
מדענים שעוסקים בשיפור תהליכי סינון המים וטעמם, נפגשים בפינת הקפה במעבדה, הם שותים קפה עם מים רתוחים מהמיני בר מים - ומקיימים ויכוח ארוך שנים על התשובה לשאלה: מתי ואיך הגיעו מים לכדור-הארץ.
קבוצה אחת של מדענים העלו את השערה הבאה: כוכב הלכת שלנו הוא אחד משמונת כוכבי הלכת המרכיבים את מערכת השמש, כל אחד מהם נוצר מענני מולקולות מימן. בתהליך דחיסה עצום נוצר בליבו של כל כוכב תהליך של היתוך גרעיני.
תוצאותיו של ההיתוך הגרעיני כללו היווצרות יסודות אחרים - כמו חמצן למשל, ולאחר-מכן קריסה של לב כוכב הלכת לתוך עצמו ובעקבותיו פיצוץ - שהביא להתפזרותם של אותם היסודות, כמו אלו של המים. מולקולות המים שהתפזרו היו בתוך ענן האבק שלמעשה יצר את מערכת השמש והביא את המים, בין השאר, לכדור-הארץ שלנו.
בשונה מכוכבי לכת אחרים, בנקודה מסוימת בזמן היווצרות כדור-הארץ, שררו בו תנאי לחץ וטמפרטורה שאפשרו את הישארותם של המים על הכדור.
קבוצה אחרת של מדענים העלו השערה שונה, לפיה מקורם של המים על כדור-הארץ הוא באסטרואידים רוויים במים שהתנגשו בו והביאו איתם את המים לכדור שלנו, שהיה צחיח עד אז.
בתצפיות של שתי קבוצות חגורת אסטרואידים שונות - נמצא אסטרואיד ובו לראשונה התקיימה האפשרות שיש עליו מים רבים, דבר שחיזק את טענתם. התצפיות הארוכות העלו עוד, כי פני השטח של האסטרואיד מצופות בשכבת קרח, ולטענתם שוררת בו טמפרטורה של 70-120 מעלות צלזיוס. את הסתירה בין החום הכבד לשכבת הקרח פותרים המדענים בקיומו של מאגר מים גדול מתחת לפני השטח.
הגיל - של הזירקון - כן קובע
תיאוריה נוספת, עכשווית יותר, קשורה במינרל הזירקון שתהליך היווצרותו קשור בפגישה בין מקורות מאגמה - הידועה בשמה לבה - למים נוזלים. ב-2001 פורסם
מחקר שטען למציאת סלעים המכילים זירקון בן 4.3 מיליארד שנה בקרום היבשת, מה שמעיד על הימצאותם של מים בתקופה זו, בשונה מהערכות שאומדות את גילו של כדור-הארץ ב-3.9 מיליארד שנים. תיאוריה אחרת טוענת, שגם אם אסטרואיד נושא מים התנגש בכוכב - אין פירוש הדבר כי העשיר אותו במים, ואף להפך - ייתכן שהיה גורם לאיבוד מסה בתהליך שמכונה "אפקט הסחף".
בנוסף שיעור גבוה מהמצופה של כלור על-פני הכדור, הוביל ליצירת תיאוריה, לפיה נוכחות מוקדמת של מים בצורת נוזל אפשרה לכלור להתמוסס לתוכם, ומנעה את בריחת המינרל החיוני לאטמוספירה. כדי לחקור את ההשערות האלו, צוללים מדענים לעומק של 150 ואף 200 ק"מ לעומק כדור-הארץ, וכעת מאמינים שמים עשויים להימצא גם בעומק של 660 ק"מ.
יכול להיות שבימי חיינו לא נזכה לגלות איזו קבוצת מדענים צדקה, אבל די בטוח שעבודתם של אלו שאחראים על סינון, טיהור וטעם המים, תהפוך מבוקשת יותר עם הידללות המשאבים הטבעיים והתחממות כדור-הארץ.
