|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו"
|
הפסוק הנ"ל נאמר על ד"ר גורדון, ד"ר פפה ודומיהם, שעל-פי סגנונם והתעמולה השקרית בה הם נוקטים נגד המדינה - הם הוציאו מזמן את עצמם מקהל עדת ישראל
|
חכמים ממני כבר אמרו כי חופש הביטוי, התיקון הראשון במגילת העצמאות האמריקנית, איננו חופש השיסוי, כפי שנוהגים רבים ורעים מקרב בני הארץ הזאת לחשוב.
בשבוע שעבר התבטא ד"ר ניב גורדון, מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בן-גוריון, כי איננו שבע רצון מהתנהגותה האכזרית של מדינת ישראלי כלפי המיעוט הפלשתיני כאן. ד"ר גורדון לא הסתפק בהסתייגות, אלא גם הציע לעשות מעשה: להטיל עליה חרם עולמי כלכלי, תרבותי ופוליטי. בהמשך מדביק הד"ר הלא מכובד למדינת ישראל סופרלטיבים מבית מדרשו של ג'וזף גבלס, אבל להיפך.
דבריו וקריאתו של ד"ר גורדון מחזירים אותנו מעט אחורה בשנים, אל כותרת ידיעה שהופיעה בעיתון 'הארץ' ב-05.12.2006 תחת הכותרת "החרפה בחרם האקדמי על ישראל: כנס נגד 'האפרטהייד הישראלי' באוניברסיטה בלונדון", ואשר נכתבה ע"י תמרה טראובמן ועמירם ברקת. בידיעה סופר אז כי קבוצה של אקדמאים מאירופה, ביניהם גם כמה ישראלים, הציעה להטיל חרם אקדמי על ישראל.
על-פי פרסומים שונים אז, דווקא ד"ר אילן פפה, מרצה בכיר באוניברסיטת חיפה, היה מהמובילים של ההצעה הנפסדת הזאת.
ד"ר ניב גורדון, כמו ד"ר פפה וכמו ד"ר חיים גורדון (יש קשר משפחתי?!), אף הוא מאב"ג, נמנה עם אלה שעליהם נאמר במקורות "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו". מדובר בחבורת אנשים הזויה, אכולת שנאה עצמית ואנטישמית במסווה של "דאגה לישראל" ו"להציל את ישראל מעצמה". חבורה של אנשים, שמזמן חצתה את הקו הלגיטימי של ויכוח בין שמאל שפוי וביטחוניסט, לבין ימין אוהב ישראל אבל לא גמיש.
גם אלה וגם אלה אינם נמנים עם הספל תה של רוב העם היושב בציון, אולם דווקא הראשונים, המתהדרים בתארים אקדמאים ובמחשבה עמוקה, מהווים סכנה למדינה ולעם, ולכן יש להקיאם, להוקיעם ולהוציאם מקהל עדת ישראל, למרות שעל-פי סגנונם והתעמולה השקרית בה הם נוקטים נגד המדינה הם הוציאו מזמן את עצמם מקהל עדת ישראל.
מדינת ישראל, לדאבון הלב ולחרדתו, נוהגת לפעמים כדמוקרטיה מתאבדת ומקדשת את חופש הביטוי גם כשהיא יודעת כי חופש זה נהפך לפעמים לחופש השיסוי. יתרה מזאת, היא גם מממנת את משכורתם של ד"ר גורדון, פפה ודומיהם וזאת על חשבון כספי משלם המסים.
לכן, בשם הצדק, שהוא לא פחות חשוב מחופש הביטוי, הגיע הזמן שהמדינה תחדל מלהאכיל מידיה-ידינו את אלה שלא מהססים לנשוך, ובגסות, את היד. זה המינימום המצופה ממנה. את המקסימום היא כנראה משאירה לעזמי בשארה ודומיו, למרות שאותו אפשר עוד איכשהו להבין (להבין, לא להסכים), אבל את ד"ר גורדון, פפה ודומיהם בשום פנים ואופן לא.
ישראל היא דמוקרטיה מפוארת בסך הכול. וילה בתוך ג'ונגל. ובכל זאת לא מהכל אנחנו מרוצים, גם לא חייבים להיות מרוצים מהכל. אבל בין הסתייגותנו מחלק מהדברים המתרחשים כאן לבין להוציא את דיבת הארץ רעה בכל מקום ובכל הזדמנות כאילו ישראל אשמה בכל החוליים של הערבים – המרחק הוא רב, רב מאוד אפילו. אז עם כל הכבוד לגורדונים ולפפהים למיניהם, לא נבכה אם הם יבכרו להגר מכאן אפילו לבחריין. ויפה הסתה אחת קודם.
|
| תאריך:
|
26/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
26/08/2009
|
|
עמוס שריג
|
|
"מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שלמה וורטמן
|
26/08/09 16:28
|
|
|
|
|
|
עמוס שריג
|
26/08/09 18:00
|
|
|
|
|
|
מיכאל ב
|
26/08/09 19:29
|
|
|
|
|
|
דיבור והסתה
|
26/08/09 22:18
|
|
|
|
2
|
|
מטאטא
|
26/08/09 19:24
|
|
|
|
3
|
|
מורה לתנ"ך
|
26/08/09 23:39
|
|
|
|
|
|
יוס ק
|
27/08/09 11:25
|
|
|
|
|
|
עמוס שריג
|
27/08/09 12:02
|
|
|
|
4
|
|
אסרסון
|
26/08/09 23:51
|
|
|
|
5
|
|
קלוץ-קאשס
|
27/08/09 00:09
|
|
|
|
6
|
|
אייפקס
|
27/08/09 07:52
|
|
|
|
|
|
פרה נויה
|
27/08/09 10:51
|
|
בהפגנות ובעצרות הגדולות ערב מלחמת העולם השנייה, ובמשנה תוקף אחריה, כלומר לאחר השואה, הסיסמה שנישאה בפי כל ועל כרזות ענק הייתה: מדינה יהודית עלייה חופשית. מזה ששים ואחת שנה אנו מדינה יהודית והעלייה אליה חופשית כמעט לכל יהודי, תוך כמה חריגים מן התחום הפלילי או אחר. מכאן שהדרישה מן הפלשתינים כמו מכל ישות אחרת, מדינה או מדינה בדרך, שיכירו בנו כמדינה יהודית היא דרישה מופרכת. משל שנבקש מרוסיה, מירדן, ממצרים או מסוריה - כאשר נגיע אתה להסכם שלום, שיכירו בנו כמדינה דמוקרטית. אנו מדינה דמוקרטית, בין אם יכירו בכך או לא. לעומת זאת אנו, כדבר מובן מאליו, לא מתנים הסכם שלום עם סוריה בכך שנכיר בה כמדינה ערבית או דמוקרטית.
|
|
|
|
|
נראה כי ברק חוסיין אובמה עושה כל טעות אפשרית במדיניות החוץ האמריקנית הפשרנית שהוא מנהל. אם נביט על רצף האירועים ממשקפיו של אמריקני ממוצע, הרי ברק אובמה הוא כשלון חרוץ במדיניות החוץ שלו כלפי שאר העולם. הוא נוקט כלפי דיקטטורות שמפרות זכויות אדם בסיסיות ביד רכה, בפשרנות, ואילו כלפי ישראל הוא מצא את האשם העיקרי לשלום העולם; לא האיסלאם הרדיקלי שמכלה כבר חלקים נכבדים מאירופה ואפילו מארה"ב עצמה; לא הגוש הדיקטטורי שאליו מצטרפות מדינות כמו צפון קוריאה וונצואלה של צ'אבז, ידיד אירן. לא. המרפסת של משפחת ישראלי בקרני שומרון מסוכנת הרבה יותר.
|
|
|
|
|
מחלת הפסוריאזיס, הנקראת גם בשמה ספחת, הפכה בעשור האחרון למוכרת בתודעה הלאומית, אך לא כולם באמת מכירים את אופי המחלה ונספחיה.
|
|
|
|
|
פעם עוד נחשבנו לעם סגולה והגויים ראו בנו "עם נבחר". פעם, רק לפני כארבעים שנה, העריץ אותנו העולם על המפעל הציוני האדיר שהקמנו, על תעוזתנו הצבאית והאזרחית, על הפלא העצום שקרם עור וגידים בלב טריטוריה ערבית מוסלמית עוינת.
|
|
|
|
|
קשה להאמין, אבל ימי הזוהר של המלונאות בארץ היו דווקא בימים שלפני קום המדינה ובעשור הראשון להקמתה. חלוציה היו שתי משפחות של יוצאי-גרמניה, מלונאים בדם ובנפש: משפחת לוי ומשפחת פדרמן. במשך שנים התחרו שתיהן על הבכורה, ובשנים האחרונות גברה ידה של משפחת לוי, כשנשוא הדגל שלה היה מלון 'השרון' בהרצליה. חרף כל ניסיונותיה של משפחת פדרמן להתחרות במשפחת לוי, עם מלון 'דן אכדיה' שהקימה כנגד, לא עלה בידיה לזכות בנזיד העדשים המיוחל. בעוד שב'אכדיה' שלט הסגנון האמריקני, הרברבני והצעקני, עם הקולינריה הלא-משובחת, שלט ב'השרון' הסגנון האירופאי הסולידי והמתון, עם מיטב הגסטרונומיה של חו'ל.
|
|
|
|
|
