|   15:07:40
דלג
  עמוס גורן  
עיתונאי וסופר מראה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

ים הקלישאות שמסביב

מה עושה איש תקשורת שנדרש לסקר חדשות אפורות? מתבלן בקלישאות נבובות, בלא כל קשר לתוכן הידיעה תענוגות העברית (כ"ב)
29/08/2009  |   עמוס גורן   |   מאמרים   |   מראה   |   תגובות
במותו ציווה לעורכים וקופירייטרים בולמוס קלישאות בלתי נשלט [צילום: פלאש 90]

הקלישאה התקשורתית הנפוצה ביותר לאחר שפורסם דבר התאבדותו של דודו טופז הייתה "כרוניקה של מוות ידוע מראש". והרי כמעט כולם צפו דווקא משהו אחר: עוד ניסיונות התאבדות כושלים ותיאטרליים שנועדו לעורר רחמים, משפט פלילי רווי דמעות, ותקופת מאסר ושיקום

ים הקלישאות שמסביב. מה זה מזכיר לנו? כמובן, ים השיבולים שמסביב. כך עושים תוך שניות כותרת קלישאית. כשאתה עורך חדשות או מנחה תוכנית רדיו או טלוויזיה, ואין לך זמן לשבת עם רגליך על השולחן ולחשוב על כותרת מקורית טובה, אתה לוקח איזו כותרת מצלצלת של ספר או של סרט או איזו שורה משיר ומייצר לך מן המוכן כותרת, או אפילו סתם משפט בדברי הקישור שלך, על אותו משקל. צירופים כמו "הכבוד האבוד של...", "היאוש נעשה יותר נוח", "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", "סקס שקרים ווידיאוטייפ" וכדומה צצים כל הזמן, כמות שהם או בשינויים קלים, בעיתונות ובתקשורת האלקטרונית. כמעט בכל יום אתה יכול לשמוע מנחה כלשהו שואל מרואיין שאלה בנוסח: "אתה לא חושב שבאמירה הזאת הוא הלך גשר אחד רחוק מדי?" או קובע: "הוא לא ירד מן המטוס כי איימו עליו בתביעה משפטית, מה שנקרא לונדון לא מחכה לו", והמרואיין מצטרף מיד ואומר "או אולי כן מחכה לו, אך לא בדיוק כמו שהוא רצה".

זו דרכו של עולם, שפירות הניסוח המקורי של סופרים, משוררים, מחזאים ותסריטאים הופכים מעין חלקים מודולריים, המשובצים כלאחר יד בטקסטים ציבוריים, פוליטיים או מסחריים. נוהג זה אינו צורם כשהמינון סביר, ולפעמים הוא גם מצחיק, כמו אותה כותרת בעיתון ספורט שתיזכר לעד: "עוד לא אבדה שיקוותנו" (כששיקווה הבקיע שער חשוב בדקה התשעים).

אולם, כשמתרחש אירוע מדיה - אנו עדים לשינוי המישלב הלשוני ולמבול של קלישאות. המונח "אירוע מדיה" מציין מאורע חדשותי גדול, השובר תבנית קיימת ומשדר לכל שהמציאות השתנתה בבת אחת ולחלוטין. בדרך כלל מדובר בידיעת חדשות ראשונית קצרה אך מהממת כמו שהיו הידיעות על רצח קנדי, הודעתו של ניקסון על נסיעתו לסין, התפטרותו של ניקסון, מבצע אנטבה, ביקורו של סאדאת בירושלים, הסכם קמפ דייויד, רצח רבין, תום קיומה של ברית-המועצות הסובייטית ופיצוץ מגדלי התאומים. ברגע הראשון נשארת התקשורת בלי יכולת להגיב, כי חסרה לה תבנית עיתונאית לתיאור המצב החדש, והיא רק חוזרת שוב ושוב על הידיעה הראשונית. לאחר מכן מתעשתים המנחים הראשיים של תוכניות הטלוויזיה והרדיו, אלה הקובעים את נימת התקשורת כולה, ועוברים לדבר במישלב לשוני גבוה ובהנגנה (אינטונציה) תואמת.

לאווירה זו מתאימים עצמם כל הכתבים, הקריינים והשדרים הזוטרים, ומתחילים לתאר בחגיגיות מיני פרטים שבדרך כלל לא נהוג לתארם, למשל - השולחן שעליו נחתם הסכם קמפ דייויד: "על שולחן מהגוני בן מאה וחמישים שנה נחתם ההסכם ההיסטורי". כך, בעקבות רצח רבין הבין שמעון פרס, פוליטיקאי-תקשורתן, שמדובר באירוע מדיה גדול המצריך מישלב לשוני גבוה ותיקן את הודעת דובר הממשלה איתן הבר מ"ממשלת ישראל מודיעה בצער" ל"ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה" - נוסח יחידאי שנועד להגביר את עוצמת הזעזוע הציבורי, עוצמה שהייתה בלאו הכי בשיאה.

אירועי מדיה סוג ב'
חיים, מוות ורייטינג [פלאש 90]

ש גם אירועי חדשות חשובים שאינם אירועי מדיה גדולים, אינם משנים את מציאות חייהם של האזרחים כולם ואינם גורמים לאנשים להפסיק הכל כדי לעכל מצב חדש, ובכל זאת יש בהם משהו שונה, המרגש את כולם וגורם להם לנקוט עמדות. גם אירועי מדיה מסוג ב' נוטה התקשורת להלביש במחלצות לשוניות של אירועי מדיה מסוג א', פשוט כדי להגביר את צריכת מוצריה. כך, למשל, כאשר הוגש כתב אישום נגד אריה דרעי תיארה כותרת הידיעה הראשית בעיתון גדול את המעטפה החומה שהביא נהגו של היועץ המשפטי לממשלה לשר המשפטים, כאילו הכילה את העותק המקורי של המגנה כרטה או של חוקת ארה"ב, ובכך הפכה גם היא, המעטפה, לחפץ עטור הילה.

גם מעצרו של דודו טופז היה אירוע דומה וטופל באורח דומה, בסגנון של "מלך הרייטינג יושב בצינוק עם עכברושים". זה היה צפוי. אך לאחר התאבדותו של טופז אירע דבר בלתי רגיל: זרימה אדירה, חופשית ולא מבוקרת של תשפוכת קלישאות צבועות בעוצמה שנשמעה כאן רק לעיתים רחוקות. דבר זה קרה בשל שילוב של שני גורמים: הביקוש העצום של הציבור לשמוע עוד ועוד על מותו של טופז מצד אחד, והטינה כלפיו מצד המימסד התקשורתי מצד שני.

ברדיו - המקור שממנו נודע לרוב האנשים אותו בוקר על ההתאבדות, זה קרה באופן טבעי. הטלוויזיה הפכה את עצמה לרדיו מצולם, ובמִשדרי הבוקר שלה עברה לרצף של סיכום קצר של הידיעה החדשותית-שני מרואיינים-סיכום קצר-שני מרואיינים (שרובם סיפרו על עצמם יותר מאשר על טופז) וחוזר חלילה. אתרי האינטרנט פתחו את עצמם לרווחה: פרסמו דברי שיטנה של כמה עיתונאים ובמקביל נתנו ביטוי לגלי טוקבקיסטים, שרובם ככולם התאבלו ואפילו כתבו פואמות ושירי אבל מחורזים.

הקלישאה הנפוצה ביותר בשעותיו הראשונות ביום חמישי הייתה "כרוניקה של מוות ידוע מראש". זו הייתה אמירה צבועה, משום שכמעט כולם צפו דווקא משהו אחר: עוד ניסיונות התאבדות כושלים ותיאטרליים שנועדו לעורר אהדה ורחמים, משפט פלילי רווי דמעות ורחמים עצמיים, ותקופת מאסר ושיקום. העיתונאים כבר בנו בראשם את הכתבות העתידיות, המתארות את הופעותיו של האסיר המפורסם מנחה מסיבות של סוהרים, את פעילות החסד שלו כלובש מדי אסיר, את הראיונות, את האוטוביוגרפיה ולבסוף – השחרור והופעתו המחודשת בציבור כמין אורי זוהר שני, מעין קוהלת שאיבד את חרמנותו, אשר מניד בראשו ואומר לצעירים הפוחזים היושבים סביבו: "אל תעשו כמוני. אני, הגבר שידע תלאות, הייתי שם, התגלגלתי בכל ביבי החטא והטומאה (וכאן מבליע הזקן חיוך מסותר של הנאה ממזרית), עברתי זיכוך כואב, והיום אני יודע מהי הדרך הנכונה שיבור לו האדם".

הקלישאה הנפוצה בסוף השבוע ובתחילת השבוע שאחריו הייתה "נפילתו ומותו של המלך". כפי שתואר בשעתו דרעי כמין רישלייה ישראלי, מוח-על המדבר בחופשיות עם רבין ואף אומר לו מה לעשות ופתאום מוצא עצמו אוכל מצלחת פח אחת עם פושעים קטנים, כך תואר טופז כמי שנושם "אוויר פסגות" – אחד הכותבים אף דיבר על "אוויר הפסגות של האולימפוס" – ופתאום מושלך אל תהום אפילה. המדופלמים יותר מבין הפרשנים לענייני התאבדות מצאו לנכון לנפנף לנגד אוזנינו את "השכלתם הקלאסית" הפרובינציאלית ולדבר במונחים של טרגדיה יוונית. שופט לשעבר שנחשב פעם עילוי פתח את מאמרו במילים "אומרים שהאלים היווניים היו מוציאים את האדם מדעתו לפני שנטלו ממנו את נשמתו".

ואילו פרופסורית מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה התפייטה לה: "כמו אדיפוס וקריאון אלפי שנים לפניו, דמותו הטראגית של דודו טופז סיפקה לצופה מחזה על-פי כללי הפואטיקה של אריסטו... מימזיס הפוך, חיים ומוות המחקים את הספרות ומתנהלים כמעט במדויק בהתאם למתווה הפואטי של טרגדיה יוונית... הקתרזיס הוא הזיכוך... מתוך הבור העמוק שחצב דודו טופז במו ידיו הגיע הבדרן לשעבר אל פסגת היכולת לרגש... את מעמדו כגיבור טראגי וכיצרן קתארזיס כבש דודו טופז באמצעות מותו", ועוד כהנה וכהנה עד לעייפה. איני מקנא בתלמידיה של האשה הזאת, היושבים מולה בחדר ההרצאות ורושמים אוטומטית במחברת את שרשרת הקלישאות האינסופית שהיא פולטת, בעוד מחשבתם נודדת אל הדברים שיעשו אחרי השיעור-עינוי הזה.

אם כבר נגזר על העולם העתיק להשתרבב אל מותו של טופז, היה נכון יותר להיזכר בטריבון העם ולא ב"פואטיקה" של אריסטו. טריבון העם היה נציגו של העם הפשוט בהיררכיה של הרפובליקה הרומית וככזה זכה לחסינות ציבורית ולחופש ביטוי. היו טריבונים שהיו נאמנים מדי לתפקידם, ולכן היו לצנינים בעיני האליטה וקיפחו את חייהם. בישראל תפס העם הפשוט את דודו טופז כמייצג אותו. טופז היה בנה של פליטת שואה, ובשעתו כתב אביו לאפיפיור פיוס ה- XIIמכתב נוגע ללב, בתחינה שיעזור לו למצוא את אשתו, אימו של טופז, באירופה ההרוסה. דודו טופז לא ליקק דבש בילדותו. את אביו איבד בגיל צעיר יחסית. את כספו ואת מעמדו כחופשי ממוסכמות עשה בעבודה קשה של אדם בודד, באופן המזכיר דווקא שורה משיר של מתי כספי: "איך זה שכוכב אחד מעז". ההמון הרגיש שטופז אוהב אותו ומראה לו מעל הבימה תמונת מראה, ולכן סלח לו במהירות כל דבר, גם את נאום הצ'חצ'חים.

המימיקה וההנגנה של "ורק משה הזמין אורנג'דה. מה יש לך מהאורנג'דה משה?" (כתב מנחם זילברמן) ייזכרו בישראל עוד זמן רב.

עם זאת, טופז גם לא היה צ'חצ'ח. הוא לא השתייך לשום מעמד, חוג או קליקה. התאים לו המשפט שאמר עו"ד וינרוט על עצמו: "אפילו לאלה שלא משתייכים לשום קבוצה אני לא משתייך".

בנוסף לכך היה טופז אוהד פומבי של צה"ל, של הדגל ושל המנורה, ובקיצור – פטריוט, לא עלינו ולא במחוזותינו. אין תימה שהתקשורתנים הבכירים, הממוסדים והמחוברים בו-בזמן לשולחנם ולישבנם של אנשי ההון-שלטון הפוסט-ציונים, רצו בחורבנו.

כשהיה חי וחופשי פחדו ממנו, קינאו בו, במיוחד בהצלחתו עם נשים, ואיחלו לו בסתר רק רע. כשמת התנפלו עליו כנחיל של קרציות שמנות וארסיות, כאילו כל מה שיש להם נגדו הוא העבירות הפליליות החמורות של הזמן האחרון ולא השנאה והקנאה רבות השנים.

ביום חמישי בבוקר, בישיבת המערכת של כלי תקשורת אנין במיוחד, דיבר מישהו על "השרץ הזה" והביע, לא לפרסום בשמו, שמחה על מותו. כמוהו לא חסרו גם בכלי תקשורת אחרים. רק שני שונאים אמיצים של טופז כתבו באינטרנט ביושר את דעתם שטוב כי התאבד, ואחד מהם הסתייג לאחר מכן מדברי עצמו. לקקן ערבים מסור מינה את עצמו למבקר הלוויות וכתב: "זה היה אירוע מטריד מאוד...המלך מת, אבל זו הייתה רחוקה מלהיות הלוויה מלכותית.

זו הייתה הלוויה וולגרית ופופוליסטית...'דודו איפה אתה' זעקה מעריצה לעבר עגל הזהב שגופתו הייתה מוטלת על האלונקה בזמן שכולם נדחקו לראות מקרוב". אפילו ברגע זה כאב לשונאי העם הפשוט, שאנשים רוצים לראות את דודו טופז ומפנים עורף להם ולתורות הפוסט שלהם. אבל זה עבר. ביום ראשון כבר נדחק "מותו של מלך הרייטינג" לעמודים הפנימיים ובהמשך השבוע נזכר בעיקר בקשר לנאשמים האחרים בפרשת הפגיעות הגופניות. האייטם נגמר.

לאתר מגזין מראה
עמוס גורן הוא עיתונאי וסופר ירושלמי ובעבר מנהל מחלקת החדשות לחו"ל ולעולים ב"קול ישראל"
תאריך:  29/08/2009   |   עודכן:  29/08/2009
עמוס גורן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מה יותר פשוט וברור מן הרעיון שחשיפה גורפת של כל ההוצאות הממשלתיות למיכרוז תגביר את התחרות ותוריד מחירים? אבל לא כך מתנהלים הדברים, ולא בגלל שחיתויות וקומבינות, אלא בגלל מגבלות עקרוניות. גם בנושא המכרזים יש תאוריה, המעוגנת בהרבה ניסיון מעשי: מכרז אומנם מביא להורדת מחירים, אך רק בתנאים מיוחדים. בהיעדר תנאים אלה - מכרז מביא דווקא להעלאת מחירים.
29/08/2009  |  קנת פרייס  |   מאמרים
מגיפת תאונות ה"פגע וברח" מתרחבת ומתעצמת. התופעה המפלצתית הזאת הופכת אט אט לנורמה.
29/08/2009  |  אלכס נחומסון  |   מאמרים
ביום ד' בשבוע שעבר זעזעה את בגדד סידרה של ארבעה פיצוצים נוראים, שבהם נספו קרוב למאה איש, ונפצעו כמה מאות. הייתה זו סדרת הפיגועים הגדולה ביותר מזה שלוש שנים, וייתכן שהיא סימנה את כישלון התהליך של העברת האחריות לביטחון מידי האמריקנים לידי כוחות הביטחון המקומיים - תהליך שהיה מקור גאווה לנשיא ארה"ב וסימן לכך שהעניינים בעירק מתגלגלים בכיוון הנכון. הפיגועים היו סטירת לחי לאובמה, והציגו את הצהרותיו באור מגוחך.
29/08/2009  |  מרדכי קידר  |   מאמרים
על-פי מקור ראשון מיום 28 לאוג' 2009, שר המשפטים נאמן מלין על כי אין לו, כשר בממשלה, ייצוג בבג"צ וכי הפרקליטות פועלת על-פי שיקולים פוליטיים שמאלניים ללא שום זיקה ליעדי הממשלה.
29/08/2009  |  ד"ר אברהם בן-עזרא  |   מאמרים
לפני שבועיים גילינו כי רימו אותנו. אומנם ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה בעקרון את דרישתו הגזענית של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שישראל תאסור על יהודים ביהודה ושומרון לבנות בתים חדשים ולהרחיב בתים קיימים. אולם הדחייה העקרונית הזאת אינה משקפת את מדיניותו בפועל.
29/08/2009  |  קרולין גליק  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   פרשת דודו טופז    / 
העברת התקציב - פתיח נאה המחייב המשך ראוי  /  עידו שטרנברג
נפט יטהר טרור  /  רחל אהרנפלד
הגם זו סאטירה? - חלק ב'  /  יוסף אורן
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il