לה להלה ללהה
מאמרי הלל ושבח מתפרסמים בשבחו של היועץ המשפטי לממשלה. "איש השנה" ו"איש העשור" שלא היה יועץ משפטי לממשלה כמוהו בישראל. הוא הצהיר מראש בוועדה לביקורת המדינה – "איש אינו חסין מחקירה והעמדה לדין בנושאים של שחיתות וטוהר המידות, לא ראשי ממשלה, לא נשיאים, לא שרים ולא שופטים" ולכאורה עמד במילתו. רק לכאורה.
הוא החליט להעמיד לדין את צחי הנגבי שחטא במינויים פוליטיים והיה אחד ממאות חוטאים שכאלה. הוא העמיד לדין את חיים רמון שנישק חיילת שלא נשכה את לשונו המשתלחת. הוא לא חשש להעמיד לדין את נעמי בלומנטל שמימנה על חשבונה הפרטי, שהות של לילה לחברי מרכז הליכוד. הוא גילה אומץ לב נדיר כשהורה להגיש כתבי אישום נגד יחיאל חזן, מיכאל גורלובסקי ועמרי שרון על שטויות של ממש. אכן, יועץ משפטי אדיר מעש!
אכן, פעילותו המהוללת הובילה את מאסרם של שני שרים משוחדים ומושחתים שגנבו כסף מן הציבור, ובימים אלה ממש מתברר בבית המשפט גליון אישום נגד נשיא המדינה לשעבר ששלח ידיים ארוכות לאברי נשים במשך שנים רבות. כל יועץ משפטי היה נוהג כך ואין לראות בהישגים אלה רבותא! ראו מקרי יצחק רבין, אברהם עופר, ואשר ידלין. כל אלה, אם יורשה לי, אינם אלא רשעויות, פשעים וחטאים של בכירים שלא הביאו לנזק של ממש למדינת-ישראל ואין סיבה להעניק אותות ומופתים לאיש שעשה במקרים אלה מלאכתו נאמנה. זה תפקידו.
יש סיבה אחרת לגמרי להרעיף על היועץ המשפטי לממשלה דברי שבח וקילוסין או לחילופין להדביק על מצחו אות חרפָּה וקלון – אם נקט מעשה יוצא דופן שהשפעתו על מדינת-ישראל כמדינה דמוקרטית הייתה משמעותית, ותוצאות מעשהו זה הביאו ברכה גדולה או לחילופין קללה ומאֵרה על ישראל. "נקט" משמע, גם אי נקיטה, חוסר מעש, משיכת-ידיים, התעלמות ועצימת עיניים. אם היועץ המשפטי חטא באחד מאלה או בכולם יחדיו הרי שכהונתו ראויה להיזכר כפשע לא יכופר לדיראון עולם!
החלטתו הנוראה בעליל שלא להעמיד לדין את ראש הממשלה
אריאל שרון שסרח, הכשירה שֶׁרֶץ לאתרוג רעיל שהביא לגירוש וחורבן בגוש קטיף ובצפון השומרון. לא הממשלה והכנסת שאישרו את הגזירה הנוראה הזאת האשמים העיקריים. האשמה החמורה הזאת רובצת לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה שלא עמד בפרץ! שלא מילא את תפקידו וכל מעשיו האחרים מתגמדים נוכח אוזלת ידו במהלך האסוני הזה.
עיתונאים מהוללים ופרשנים מלומדים מצניעים בכוונה תחילה את התנהלותו הנלוזה והפחדנית בפרשה החמורה ביותר בתולדות מדינת היהודים. גם הוא רצה בגירוש ובחורבן מתוך אמונה עיוורת שהמהלך המטופש הזה טוב למדינת-ישראל, עד כדי כך שעשה מלאכתו רמייה בכך שלא עשה את המוטל עליו. זוהי גולת הכותרת של כהונתו של
מני מזוז! ביזיון!
