שנה חדשה, גישה חדשה

ניצבים אנו לפני הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה, ימים מיוחדים, אותם חקק בורא העולם כחוק ביקום, כי אחת לשנה - ביום ראש השנה - ביום בו נברא האדם (כך לדעה אחת בתלמוד, וכך נפסק להלכה) בו ידון האדם ועמו היקום כולו. "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם, כל איש ישראל... מחוטב עציך עד שואב מימיך..." (דברים, פרק כ"ט, פסוק ט'). ההזמנה לדין נשלחת בימים אלה לכולם, ללא יוצא מן הכלל, מהגדולים ועד הקטנים.

ההיגיון מחייב כי אדם לקראת דיון מכריע על גורלו בבית משפט, יכין את עצמו היטב ויצטייד בכל מאודו, בעורכי דין טובים ובהכנה ראויה לדיון, על-מנת שהדין יוכרע לטובתו. כך פועל אדם סביר, בוודאי כאשר מדובר במשפט גורלי של חיים ומוות.

לא כך קורה בדרך כלל, כאשר המדובר הוא ביום בימים הנוראים (ראש השנה, יום הכיפורים), בו יש לו לאדם להרבות במעשים טובים ובעבודה עצמית רבה ומיוחדת - על-מנת להגיע ליום הדין הנורא מוכן ככל האפשר. במאמרנו זה לא נתעמק בסיבות האפשריות הקיימות למציאות זו - אך אלה הן העובדות - בה השאננות גוברת, עם כל התוצאות (הקשות) שבה.

בימים מיוחדים אלה מוטל על האדם לפעול ביתר שאת בעשיית טוב, בהתחזקות במצוות שבין אדם לחברו, כמו במצוות שבין האדם לבוראו. אם יעשה כמיטב יכולתו, התורה מבטיחה (ואף מטעימה) כי במאמץ קטן של קירבה לבורא, מובטח לך טובה וברכה, לשנה טובה ומתוקה. "כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים, פרק ל', פסוק י"ד) - זה קרוב, ממש לידך... אתה רק צריך מאמץ מועט, וזה בידך!

הנה לך סיפור להמחשת הדברים:

בקראקוב היה יהודי בשם ר' אייזיק, שחי בעוני ובדוחק, ופרנס את משפחתו בעבודה מפרכת וקשה. ויהי היום והוא חולם חלום, כי מתחת לגשר של פראג ישנו אוצר שלם וגדול, וכי אם יחפור שם יתעשר עושר רב, לו ולדורות הבאים אחריו. כך חלם מספר פעמים, ואורו עיניו. בדוחק ובקושי קנה כרטיס ונסע לפראג. הגיע לגשר ולצערו רואה הוא כי אין גישה למקום. המקום מוקף שוטרים, שלא נותנים להיכנס פנימה.

ניגש אליו שוטר וביקש ממנו כי יתרחק מהמקום. אך ר' אייזיק מתעקש ומתווכח. השוטר לא נותן בשום פנים, ור' אייזיק מתווכח. שאל אותו השוטר: "תגיד לי, מה יש לך במקום הזה שאתה כל כך עקשן להיכנס..." - ר' אייזיק סיפר לו את חלומו, וכי מחכה לו שם אוצר שלם של עושר...

השוטר החל לצחוק ואמר לו: אתה הולך אחר חלומות, זה הרי מצחיק, אני אם הייתי הולך אחר חלומותיי גם אני הייתי נוסע לארץ ישראל, כי גם אני חלמתי שבביתו של ר' אייזיק (בישראל) מתחת לתנור ביתו יש אוצר שלם של אבנים טובות ומרגליות... אך אני בז לכל החלומות שווא האלה!

ר' אייזיק שתק והבין, כי כל הדרך לכאן שלח אותו הקב"ה "רק" בכדי לשמוע את המשפט הזה מהשוטר, והבין כי בביתו מחכה לו האוצר. מבלי אומר ודברים, ארז את חפציו וחזר לביתו.

ואכן כך היה. חפר מתחת לתנור ביתו, ומצא שם אוצר גלום וגדול של אבנים טובות ומרגליות והתעשר עושר רב.

בית הכנסת שר' אייזיק בנה בכסף זה, מתהדר ביופיו עד היום הזה!

מסקנה: אדם יכול לרכז מסביבו ימים ולילות של מאמץ, על-מנת להשיג את מבוקשו, עליו הוא מתפלל לבורא ללא הרף, לחיי אושר ולשמחה, לפרנסה ולבריאות, למעמד חברתי טוב ולחיי נחת. לשם כך הוא אינו בוחל במאמצים כבירים. מבזבז זמן וממון רב, מבקש ברכות מ"מקובלים" ומחפש לו דרך קיצור להגשמת מבוקשו. אומרת לך התורה: אומר לך הבורא, אל תחפש רחוק. כל זה קרוב אליך, לידך! רק תתרומם מעט עם קצת מאמץ, חסד וצדקה, תפילה ותשובה, ותראה איך החיים משתנים לך לטובה ולברכה, לשנה טובה ומתוקה!