מנכ"ל החברה לפיתוח נתניה, רמי דואני, טוען (יום ה', 29.11.18), כי ע"י - עדת המדינה ומזכירתו לשעבר של רונאל פישר - סיבכה אותו בחקירה שלא היה לו כל קשר אליה. החקירה התנהלה כאשר דואני שימש כמנכ"ל החברה הכלכלית לראשון לציון.

לדברי דואני, פישר הזמין אותו למשרדו בפברואר 2014, "ואז אמר לי בלי שום הכנה מוקדמת: מחר יהיה מעצרים ואותך הצלתי מהמעצר, יקראו לך רק לחקירה. וכך היה. רונאל אמר שהיו לו כמה מן השאלות והוא הקריא לי אותן. הוא לא היה עורך הדין שלי אז; היה רק קשר חברי". החקירה הייתה על עסקה בין החברה הכלכלית לבין חברת בוני התיכון, כאשר עו"ד רועי בר היה עורך הדין של החברה הכלכלית.

בחקירה הנגדית אישר דואני, כי פישר אמר לו לספר את כל האמת. ההגנה טוענת, כי לאור הנחיה זו של פישר - לא ניתן לייחס לו את שיבוש החקירה, כפי שנאמר בכתב האישום. לדברי דואני, במפגשיהם החברתיים "פישר כל הזמן היה אומר לי: 'רועי בר גנב'. אבל מבחינתי רועי בר עשה עבודה יפה בחברה והוא לא היה גנב. זה עבר על יד האוזן ולא התייחסתי; כל קבלן שלא קיבל עבודה, אמר שהשני גנב".

לדברי דואני, הוא חושד שעדת המדינה תפרה לו את התיק; ע"י היא בתו של מי שהיה חברו של דואני שנים רבות. "הרצון שלהם 'להציל' סיבך אותי. הדבר היחיד שהיה לי זה השם הזה. על זה אני כועס וגם על רונאל אני כועס. אז הם 'הצילו' אותי. הם לא הצילו אותי! זה פגע לי בבריאות. זה כמעט הרס לי את החיים. עברתי לתל אביב; בראשון הייתי מלך". דואני הדגיש, כי התיק נגדו נסגר מחוסר אשמה, ולדבריו - אלמלא דיבוריהם של פישר וע"י, כלל לא היה נחקר.

דואני טען, כי פישר הציג בפניו שאלות צפויות בחקירה - אך ההגנה הראתה, כי בחקירתו במח"ש לא הצליח לצטט אפילו אחת מהן. דואני הסביר, כי היה בהלם מוחלט ולכן לא קלט את השאלות, אך הוא בטוח שפישר הקריא לו אותן מתוך המחשב שלו. "לא רציתי לזכור את השאלות הללו, לא רציתי להשתמש בהן, לא דיברתי עליהן עם אף אחד. דברים שאתה לא רוצה לזכור, אתה לא זוכר".