הנהלת התעשיה האוירית מסמסה הליכים משמעתיים נגד חברי ועד, וזאת בשל הכוח הרב של ארגון העובדים ובמיוחד של מי שעמדו בראשו - חיים כץ (במיוחד) ואהוד נוף. כך קובע (יום א', 30.12.18) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

שפירא קובע: "על אף הערות והתראות של דירקטוריון החברה וועדת הביקורת שלה וכן של רשות החברות לגבי התמשכות הליכים משמעתיים, 'גרירת רגליים' וקלות ענישה בכל הנוגע לעבירות משמעת של חברי ועד, הנהלת החברה התמהמהה בנקיטת הליכים משמעתיים כלפי חברי ועד, לעיתים עד כדי מסמוסם.

"טיפול הנהלת החברה בהליכים משמעתיים שבהם מעורבים חברי ועד התאפיין בכמה תווי היכר: התמשכות הליכים, העדר האכיפה של הדין המשמעתי בהליכים הננקטים נגדם, פער בין האופן שבו תפסה החברה את חומרת העבירות לבין הטיפול המשמעתי שניתן להן בסופו של דבר, אי-נקיטת עמדה נגד נציגי הוועד שאינם מתייצבים בדיוני ועדות המשמעת ואף מנחים את הנילונים שלא להתייצב בדיונים אלה.

"החברה התקשתה ליישם את מדיניותה בנושא הטיפול במשמעת, שבאה לידי ביטוי בהנחיות הדירקטוריון וועדת הביקורת, בשל העדפה בולטת של עמדות ארגון העובדים והעומד בראשו בנושא זה. אופן טיפולה של החברה בעבירות משמעת הביא לפגיעה חמורה בעקרונות המשטר התאגידי אשר העביר מסר ניהולי שלילי וקידם תרבות ארגונית פסולה.

"הממצאים שהעלה דוח זה מעוררים חשש כבד שבאופן שבו התקיים ההליך המשמעתי בחברה, ועדות הבירור לא פעלו במנותק מהוויית ההתנהלות בתע"א ובמיוחד מהמעמד המיוחד שיש לוועד העובדים בחברה ומעמדם המיוחד של מזכירי הוועד, ובמיוחד כץ".

התפרעות בישיבת הדירקטוריון

שפירא מביא שורה של דוגמאות להתנהלות זו. ב-29.11.15 התפרצו כ-35 עובדים וחברי ועד לחדר הישיבות של הדירקטוריון בזמן שהתקיימה בו ישיבת דירקטוריון, כשהם עטופים בטליתות ותוקעים בשופרות, והשמיעו איומים כלפי דירקטורית. סגנית היועץ המשפטי כתבה למנכ"ל דאז, יוסי וייס, כי מדובר בעבירה פלילית, עבירת משמעת ואירוע שבגינו ניתן להשעות לשבועיים את המעורבים.

וייס כתב למזכיר הוועד, אהוד נוף, כי היו"ר רפי מאור הורה חד-משמעית להנהלה להעמיד לדין משמעתי את המעורבים. נוף טען שאין מקום לכך, כי "האירוע שייך למישור הקיבוצי מישור היחסים שבין המעסיק לבין הארגון וההסתדרות, ולא למישור הפרטני".
בדצמבר 2015 נשלחו לארבעת חברי הוועד המעורבים זימונים להתייצב לפני ועדת בירור; שניים מהם היו ראשי סקטורים מקצועיים של הוועד וחברים מטעם ארגון העובדים בצוות המו"מ על הסכם ההבראה. וייס אמר, כי לא ניתן היה לזהות את יתר המעורבים, כי הם כיסו את פניהם בשופרות, וכי נוף הביע תמיכה בהתפרעות.

ואולם, בינואר 2016 אמר וייס לדירקטוריון, כי "כיום יש תנאי של הוועד להמשך מו"מ רק אם ההליך המשמעתי ייעצר... זה תנאי שלהם והם חוזרים ועומדים עליו. לא מוכנים להתקדם ללא זה. מדובר בביטול ההליך ולא בהשהייתו". יו"ר ועדת הביקורת ונציג רשות החברות אמרו, כי לא ניתן להסכים עם התניה זאת. אך בסופו של דבר, ולשם קידום המו"מ על הסכם ההבראה, הפסיק וייס את הטיפול המשמעתי והחברה הסתפקה בהתנצלות של חברי הוועד ושל נוף בפני וייס.

שפירא קובע: "הפסקת ההליכים המשמעתיים היא בגדר כניעה לתנאי שהציב לפניה ארגון העובדים: הפסקת ניהול הליכי משמעת בתמורה להמשך שיתוף הפעולה של הוועד בהליכי מו"מ על הסכם ההבראה. נוכח חומרת האירוע לא היה מקום להפסיק את ההליכים המשמעתיים שננקטו נגד חברי הוועד רק על-מנת שלא לפגוע במו"מ על הסכם ההבראה".

נזיפה בלבד על שקרים ופיקציה

בשנים 2015-2013 טופלו תלונות נגד חבר הוועד עובד א' הנוגעות לשלושה נושאים: תלונה שהגישה רשות החברות ולפיה עובד א' העסיק את בנו תחתיו, אף שהלה נקלט לעבודה בחברת-בת של תע"א, תוך ניסיון להסוות את מקום עבודתו; תלונה ולפיה עובד א' פתח "קורס פיקטיבי" ובו השתתפו שמונה מעובדי תע"א, לרבות הוא עצמו ובנו, ללא קבלת האישורים הנדרשים, כדי ליהנות מגמול השתלמות ועל חשבון שעות העבודה; ותלונה ולפיה הוא תקף מרצה חיצוני.

בנוגע לאירוע הראשון קבע מבקר החברה, שאכן בנו של עובד א' הועסק תחתיו ומדובר באירוע לא תקין ומתמשך. בדיונים בוועדת הביקורת ובדירקטוריון החברה ציינו חברי דירקטוריון, כי מדובר ב"שקר, מרמה והפרת כל כלל"; וכי דוח הביקורת בעניין הוא "הדוח הכי חמור... והמקרה הוא מבחן להנהלה". דירקטוריון החברה ביקש לקבל חוות דעת מיועץ משפטי חיצוני, וזה קבע שאין די ממצאים להעמדה לדין משמעתי. החברה אימצה עמדה זאת. רשות החברות הביעה את מורת רוחה מההחלטה.

אשר לאירוע השני, היועץ המשפטי החיצוני כתב: "התגבש בסיס לפתיחה בהליכים משמעתיים בעבירות של הפרה לכאורה של חובת נאמנות ושקידה, הפרה לכאורה של החובה לשמור על האינטרסים של החברה והתנהגות בלתי הוגנת לכאורה". ועדת הבירור מצאה את עובד א' "אשם בכך שלא פעל טכנית בהתאם לנוהלי החברה בפתיחת קורס והטילה עליו נזיפה.

ביחס לאירוע השלישי, הוא התרחש בדצמבר 2013. ועדת הבירור בעניינו זומנה רק לינואר 2015. עובד א' ונציגי הוועד לא הגיעו פעמיים לדיונים, ורק לאחר שיחות תיאום שקיימה ההנהלה עם ארגון העובדים, הדיון התקיים בסופו של דבר בפברואר 2015. ועדת הבירור החליטה לזכות את העובד זיכוי מוחלט, והוא הוזהר לבל יקרה אירוע דומה. יו"ר ועדת הביקורת הגיבה: "אזהרה בלבד לאחר התנהגות ביריונית אינה סבירה לדעתה. יש להנחיל בחברה דרכי התנהגות הולמת ולמגר כל התנהגות בריונית".

כץ: נשבור את הכלים

הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) העלה מיולי 2014 חשדות לאי-סדרים פליליים, לכאורה, בפעילותו של עובד ט'. מלמ"ב המליץ להגיש כתב אישום נגד עובד ט' באישומים של מרמה, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים. כמו-כן המליץ הדוח להשעות את עובד ט' מעבודתו בחברה. הנהלת החברה דנה בדוח בספטמבר 2014, אך עדכנה את ועדת הביקורת רק לאחר שלושה חודשים.

ועדת הביקורת ביקשה להשעות את העובד לאלתר ולשנות את הנורמות שהיו נהוגות בעניין זה בחברה. ועדת הביקורת חזרה על המלצתה בינואר 2015. הנושא שב ועלה גם בדיון בדירקטוריון באותו חודש. לאחר חודש מסרה סמנכ"לית משאבי אנוש דאז לוועדת הביקורת, כי כץ "מוכן לערוך שיחת הבהרה אך לא שימוע. כץ אמר ש'ישבור את הכלים' אם יתקיים שימוע". בתגובה ציינה יו"ר ועדת הביקורת, כי "ועד העובדים אינו גורם בהחלטה ואין לו מעמד בנושא ההשעיה".

חברי דירקטוריון אחרים אמרו, כי "אין זה מקרה להידברות עם הוועד, גם משום שהוועד עצמו מסכל את קיום ההליך של הוועדות הפריטטיות או את ההליכים להשעיית עובד החשוד בפלילים"; "קל יותר להשיב ריקם את הוועדה מאשר את כץ אך הוועדה לא תשלים עם כך. בממשל תאגידי נכון, על ההנהלה לבצע את המלצות הדירקטוריון"; "התחושה היא, ש-כץ מנהל את החברה. נושא ההשעיה אינו מחייב הסכמה של ועד העובדים; אין כל מקום להידברות עם כץ בנושא".

בפברואר 2015, יום למחרת ישיבת ועדת הביקורת, הוזמן עובד ט' לשימוע - אך לא התייצב. הוא הושעה שלושה חודשים מאוחר יותר, והוא עודנו מושעה וממשיך לקבל מחצית משכרו. שפירא אומר על סחבת זו: הנהלת החברה לא יישמה את ההנחיה הברורה של ועדת הביקורת".

סחבת בטיפול בחברי ועד

המבקר מצא, כי בהליכים משמעתיים שבהם מעורבים חברי ועד, ההחלטה לפתוח בהליך משמעת מתעכבת יותר משנה ממועד האירוע או ממועד פרסומו של דוח מבקר הפנים שבדק את התלונה. לאחר שהוחל בנקיטת הליכי המשמעת, הם מתבצעים חודשים ארוכים ואף שנה עד שמתקבלת הכרעה. חברי ועדת הביקורת, מזכיר החברה וגם רשות החברות הביעו את מורת רוחם, פעם אחר פעם, מהתמשכות ההליכים בענייני משמעת וגם מ"חומרת הטיפול" בנושא.

בדוח נאמר: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שעל אף הערות והתראות של דירקטוריון החברה וועדת הביקורת שלה וכן של רשות החברות ... הנהלת החברה התמהמהה בנקיטת הליכים משמעתיים כלפי חברי ועד, לעיתים עד כדי מסמוסם. מבקר המדינה רואה בחומרה את אופן הטיפול של מנכ"ל החברה והנהלתה בהליכים משמעתיים שבהם מעורבים חברי ועד, תוך התמשכות התהליכים".

לסיכום אומר שפירא כי הוא רואה בחומרה את הטיפול בנושא. "אופן הפעילות האמור הביא לפגיעה חמורה בעקרונות המשטר התאגידי, העביר מסר ניהולי שלילי, קידם תרבות ארגונית פסולה ועודד את חברי הוועד להמשיך להפעיל לחצים כבדים על ההנהלה, ולסרב להגיע לדיוני ועדות המשמעת והשימועים, ובכך הביא לכך שהליכי המשמעת האמורים רוקנו מתוכן".