דבריו של מי שהיה מפקד להב 433, ניצב
רוני ריטמן, על החקירות נגד
בנימין נתניהו ו
שרה נתניהו אינם מצדיקים לעכב את ההליכים נגד בני הזוג - קובעת (יום א', 30.12.18) המשנה ליועץ המשפטי,
דינה זילבר, על דעתו של היועץ
אביחי מנדלבליט. משמעות הדבר היא, כי הפרקליטות תשתמש בכל חומרי החקירה.
בא-כוחה של שרה נתניהו, עו"ד יוסי כהן, התייחס בפנייתו למנדלבליט לטענתו של ריטמן בחקירתו במח"ש (בחשד להטרדה מינית של קצינה), ולפיה בני הזוג נתניהו יזמו את החקירה נגדו. לדעת כהן, הדבר מלמד על פגם בשיקול הדעת של המשטרה בניהול החקירות נגד השניים, ולכן יש לעכב אותן ולקיים בדיקה מקיפה שלהן.
זילבר אומרת, כי ריטמן העלה את החשד כלפי נתניהו רק כאחת מן הסיבות האפשרויות שעמדו לדעתו ביסוד החקירה נגדו. הוא אכן היה מעורב בחקירות מכוח תפקידו כמפקד להב, אך "גורמים רבים מהמשטרה ומהפרקליטות היו מעורבים בניהול התיקים לאורך כל הדרך, כאשר ההחלטות המשמעותיות שהתקבלו במסגרת החקירות האמורות התקבלו בשיתוף גורמים רבים ועל דעת היועץ המשפטי ל
ממשלה ופרקליט המדינה". ריטמן לא היה הגורם המרכזי בחקירות, היא מדגישה.
לדברי זילבר, "באמירות הבודדות שנאמרו על-ידי ריטמן אין כשלעצמן כדי ללמד על כך ששיקול דעתו הוטה במסגרת מעורבותו בחקירות ראש הממשלה ורעייתו. המדובר בטענות עקיפות, שנטענו, כמצוין לעיל, בצד טענות אחרות, ואשר ממילא אינן מלמדות על כך שבמהלך חקירות ראש הממשלה ורעייתו, היה ריטמן מצוי במצב של
ניגוד עניינים שהטה את שיקול דעתו. בהקשר זה יצוין, כי גם לו הייתה מתקבלת הטענה ולפיה מלמדים הדברים על מצב של ניגוד עניינים, עוצמתו של זה הייתה חלשה".
זילבר מצטטת את דבריו השופט דאז
אליקים רובינשטיין בהקשר אחר: "אנו סבורים כי אין לתת יד לדה-לגיטימציה של מערך האכיפה, שהוא מקצועי ובעל היסטוריה רבת-שנים של פעילות נטולת פניות... מדובר במנגנונים רבי משתתפים, החל ביועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ובכירי משרדיהם ועד לפרקליטים ולאנשי המשטרה העוסקים בחקירה ובליוויה. איננו סבורים כי בקלות יכולות להינתן החלטות שאינן ראויות ושקולות ו'לחמוק תחת הרדאר', המקצועי מזה והציבורי מזה. שגיאות הן אנושיות... אך מכאן ועד הטלת דופי נמשך - הדרך ארוכה".