מיכה היקר,
זה לא תפקיד קל לומר לך דברי פרידה. זו אומנם הקדנציה השנייה שלי כשרת תרבות, אבל קשה למנות כמה שרי תרבות חלפו במשרד בתריסר השנים בהן כיהנת כראש מינהל התרבות. קשה גם לזכור כמה פעמים בתריסר השנים האלה משרד התרבות ומינהל התרבות "עברו דירה" ממשרד למשרד, מכותרת לכותרת, מפירוק לאיחוד, מחינוך למדע ואיכשהו תמיד עם הספורט.
למה?
לאלוהי הפוליטיקה פתרונים.
אתה היית שם בכל השנים הללו, עוגן יציב, גם במים סוערים. גם כשניסו לטלטל את האונייה - לא ויתרת, ולמרות השקט האופייני לך, עמדת על דעתך. על משמר עקרונותיך.
היום, ביוזמתו המבורכת של פורום מוסדות התרבות שעמד לימינך, התכנסנו כדי להביע לך תודה, הערכה והוקרה על כל פעילותך.
כראש מנהל התרבות והאמנויות, פיתחת ראייה כוללת וסדרי עדיפויות מושכלים, בצד היכרות פרטנית עם מוסדות התרבות והאמנות בישראל ומגוון הצרכים שלהם, ממטולה ועד אילת, רכשת את אמונם של העומדים בראשם, ופעלת עימם בשיתוף פעולה ובהזדהות מלאה.
בדרכי נועם, ברוב תבונה ובשיקול דעת, הצלחת לגשר ולקשר בין שרי התרבות (כמעט כולם, אם לדייק), והפקידות הבכירה של המשרד, לבין גופי התרבות בשטח, הנאבקים יום-יום על קיומם.
עסקת במגוון תחומים; החל מתמיכה בבתי ספר והאקדמיות לאמנויות השונות, דרך קידום התיאטראות, המוזיאונים, הקולנוע, המוזיקה, המחול, הספרות העברית, יוצריה ומעונותיה (כמו שיפוץ וחידוש בית ביאליק בתל אביב ובית עגנון בירושלים), ההוויה התרבותית-יהודית, הזמר העברי, ולא פסחת אפילו על הקצאת משאבים לטיפול בסיוע רגשי ונפשי באמצעות האמנות.
בצד השמירה על הקיים, ראויה לציון לשבח יוזמתך הבלתי נלאית לקידום ועידוד מפעלי תרבות חדשים, רבים מהם בפריפריה; כדוגמת הסינמטק בשדרות, תאטרון מ.ר.א.ה בקריית שמונה, חממת התרבות בשלומי ואחרים - מפעלים אשר חשיבותם הלאומי ראשונה במעלה.
מעבר לתרומתך הישירה וארוכת השנים לקידום התרבות, הקדשת את מרבית שנותיך לפעילות ציבורית ענפה, ולתרומה לקהילה ולחברה בישראל, בין היתר גם בתפקידיך כיושב-ראש הוועד המנהל של רשות השידור, בכובעך המשפטי כמנכ"ל לשכת עורכי הדין, ושאר משימות שנטלת על עצמך ומילאת במסירות רבה. עולם התרבות הישראלי, שהוא אחת ההצלחות הגדולות ביותר שלנו, חב לך חוב גדול. כל אדם מוכשר ככל שיהיה, ימצא את עצמו ב"נעליים גדולות" במשימה הלא פשוטה למלא את מקומך.
לא מקרה שיש פה ציבור מגוון ורב של אנשי תרבות, עובדי מדינה, אישי ציבור שכולם כולם באו להכיר לך תודה. אני מבקשת להגיש לך בשם משרד התרבות ובשם עובדי מנהל התרבות שי, תחריט של האמן לארי אברהמסון מבכירי האמנים בישראל, "שושנת יריחו" המכונה בלטינית צמח התחייה. שושנת יריחו הוא צמח מדברי יבש, המסוגל להתנתק משורשיו ולהמשיך ולנדוד ולהתקיים גם ללא מים וכאשר נוגעת בו אפילו טיפת מים אחת הצמח קם לתחייה. ביהדות נתפס הצמח סמל לרעיון התחייה הלאומית.
מיכה יקר,
עם תום י"ב שנות עשייה כראש מנהל התרבות אנו מוצאים בשושנת יריחו - צמח התחייה, מוטיב רעיוני בעל משמעות, המרמז לדרכך הייחודית, ופועלך להנבטת זרעי חלומות של יוצרים ואמנים, שלעיתים, די היה בטיפה אחת של עידוד, שתמיד ידעת לתת, כדי להצמיח פרויקט מרשים הממשיך ומתקיים.
קבל נא את הערכתנו ותודתנו לעבודתך המסורה והחשובה ביצירת תחרה שכה היטבת לרקום בחוטי צמחי התרבות ואת ברכותינו החמות לך להמשך דרכך בעולם התרבות. תודה גם למשפחתך המסורה.
אנחנו לא מוותרים עליך. עוד כוחך במותניך, ועוד נכונו לך משימות חשובות בתחום התרבות. הידע העצום שרכשת והיכולות שלך, עוד יבואו לכלל ביטוי גם בהמשך דרכך. יישר כוח.