רובנו שומעים לא אחת על אחריות תאגידית ותוהים מה זו האחריות הזו? האם היא צריכה לחול רק על חברות גדולות, האם מתאימה גם לעסקים קטנים ובינוניים כמו: משרדי יחסי ציבור, משרדי עורכי דין, רואי חשבון ועוד. במאמר זה אנסה להסביר מה זו האחריות הזו והאם מתאימה לכל ארגון.
אחריות תאגידית מכסה למעשה את כל תחומי ההתנהלות של הארגון ומתורגמת בדרך כלל לקוד אתי הייחודי לארגון (Hartman, 2002). הקוד האתי מהווה הצהרה והבטחה ללקוחות שבעלי הסמכות, מתוקף מקצועם, יפעלו לפי קנה מידה של ערכים ומקצועיות (יזרעאלי וזוהר, 2000).
קוד אתי: מטרות עיקריות - הגדרת התרבות הארגונית הרצויה.
- מתן הנחיות ברורות לנורמות ההתנהגות הרצויות בארגון.
- הקניית הדרכה וכלים להתמודדות עם דילמות אתיות וניגודי עניינים.
אכיפת האחריות התאגידית והקוד האתי מבוססת על מערכת ריסונים. על-פי הספרות, "ריסון הינו מערכת הבלמים שמחוץ או בתוך הארגון שמאפשרת את תיעול ההתנהלות העסקית לאפיקים מוסריים".
סוגי ריסונים ריסונים חיצוניים: אמנות, חוקים ותקנות הבאים מגופים חיצוניים (ממשל, ארגונים בינלאומיים, רשויות מקומיות וכד') ושהארגון מחויב על-פי חוק לציית להם.
ריסונים פנימיים: נהלים וחוקים שהארגון קובע על-מנת לשפר את התנהלותו המוסרית. מערכת זו כוללת בדרך כלל את הרכיבים הבאים:
- ערכי הליבה של הארגון – אותם הוא רוצה לטפח.
- מערך הדרכה והטמעה של הנהלים והכלים הנגזרים מהקוד האתי.
- מבנה ארגוני התומך במימוש הקוד האתי, כולל בעלי עניין רלוונטיים לתחום.
כיום, כאשר חזון "הכפר הגלובאלי" הולך ומתממש, חשיבותה של האחריות התאגידית הולכת וגוברת: הצורך להסדיר באופן ברור את מערכת היחסים בין הארגון לסביבתו ולוודא שהוא עונה על קני מידה מוסריים ראויים – הופך להיות צורך מרכזי. עם זאת, יש גם לבחון כל ארגון בהקשר ספציפי לחברה בה הוא מתנהל. על-פי תיאורית הרלטיביזם המוסרי, לקודים מוסריים גלובאליים משמעות מועטה יחסית בתוך חברה ספציפית; הפרט בכל חברה יתנהג לפי אמות המידה המקובלות בה.
האם כל ארגון צריך להיות בעל אחריות? התשובה היא בהחלט כן. אחריות תאגידית היא מכשיר מרכזי בעסק מכל גודל בכך שהיא מייצרת כלים שימושיים התורמים לשימור המוניטין החיובי של כל עסק. כל גוף עסקי צריך ליטול על עצמו לפעול לשיפור במוניטין, חיי הפרט והקהילה וזאת בדרך יצירתית ובהלימה למטרות הארגון ופעילותו.
