עו"ד עמית חדד אמור להודיע היום (יום ב', 10.6.19) האם יתייצב לשימוע בתיקי בנימין נתניהו. לשכתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הבהירה פעמיים לחדד, כי זהו המועד האחרון בו הוא יכול להודיע על התייצבותו לשימוע שנקבע ל-3-2 באוקטובר.

אם חדד לא יענה כלל או יודיע שאינו מתייצב, צפוי היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, להגיש כתב אישום נגד נתניהו בהתאם לכתב החשדות: קבלת שוחד בתיק 4000 (בזק) ומרמה והפרת אמונים בתיק 1000 (המתנות מארנון מילצ'ן) ובתיק 2000 (השיחות עם נוני מוזס). גם אם לא יתקיים שימוע לנתניהו, כתב האישום יוגש רק בעוד מספר חודשים, לאחר השימוע לחשודים האחרים ובראשם מוזס ושאול אלוביץ.

אם פרקליטי נתניהו לא יתייצבו לשימוע, הסיכוי היחיד שלו להימנע מאישום שיהיה זהה לכתב החשדות, הוא אם חשודים אחרים ישכנעו את פרקליטת מיסוי וכלכלה, ליאת בן-ארי שווקי, כי קשריהם עם נתניהו היו כשרים. עם זאת, יש לזכור שניתן להאשים את נתניהו בקבלת שוחד גם אם ייקבע שאלוביץ לא התכוון להעניק לו שוחד, ושניתן להאשימו במרמה והפרת אמונים בשל התנהלותו מול מילצ'ן ומוזס, ללא קשר לכוונותיהם ומעשיהם של אלו; נגד מילצ'ן ממילא לא יוגש כתב אישום. כוונת המדינה היא להגיש במאוחד את כתב האישום בשלוש הפרשיות, משום שלשיטתה שלושתן מלמדות על יחסיו הפסולים של נתניהו עם אמצעי תקשורת מובילים (ערוץ 10 דאז, ידיעות אחרונות, וואלה).

כאשר פורסם כתב החשדות בשלוש הפרשות, בחודש פברואר, קבע מנדלבליט את השימוע לחודש יולי. חדד ביקש לדחותו למאי 2020, בנימוק שהיקף חומרי החקירה מחייב דחייה ניכרת. מנדלבליט הסכים לדחות את השימוע בשלושה חודשים בלבד, באומרו שזהו פרק הזמן המאזן בין זכויותיו של נתניהו, הצורך לקבל החלטה בהקדם והזמן שהוענק בשימועים קודמים (למשל לאהוד אולמרט בפרשת הולילנד). בשבוע שעבר דחה מנדלבליט בקשה נוספת של חדד לדחות את השימוע בשל הקדמת הבחירות, ושב ודרש ממנו להודיע עד היום האם יתייצב לשימוע במועד שנקבע. חדד עשוי לבקש דחייה קצרה במתן תשובתו, וסביר להניח שבקשה כזאת - אם תוגבל למספר ימים - תיענה בחיוב.

חדד ועימו עו"ד נועה מילשטיין ממשרדו הם כרגע פרקליטיו היחידים של נתניהו. עוה"ד נבות תל-צור, פיני רובין וטל שפירא אינם עוסקים בהכנות לשימוע, משום שנתניהו לא חתם עימם על הסכם שכר טירחה; הוא חתם על הסכם זמני עם חדד. נתניהו טוען, כי בלא אישור לקבל תרומות, הוא לא יוכל לממן את הגנתו - אך ועדת ההיתרים מסרבת לדון בבקשתו, בנימוק שהוא הפר את הבטחתו למסור לה מידע על המימון שיוכל להעמיד בעצמו.

חדד היה שותף במשרדו של יעקב וינרוט, שהוביל את צוות ההגנה של נתניהו. וינרוט העדיף לרוב שלא לנהל שימועים, בנימוק שבכך הוא חושף את קו ההגנה שלו; כך נהג גם בתיקו-שלו, בו זוכה בסופו של דבר. לאחר פטירתו של וינרוט, הוא פרש עם עורכי דין נוספים (כולל מילשטיין) והקים משרד עצמאי. ההערכה היא, שחדד ומילשטיין יתקשו לייצג לבדם את נתניהו - הן בשל היקף התיק והן בשל נסיונם המועט יחסית, במיוחד בתיקים משמעותיים שכאלה.

נתניהו לא שכר עורכי דין נוספים - אם משום שהוא מקווה שיצליח בסופו של דבר לצרף את תל-צור, רובין ושפירא; אם משום שהוא אכן מתקשה לשלם; ואם משום שעורכי דין בכירים אינם מעוניינים בייצוג, מתוך הערכה שיתקשו להביא לזיכויו של נתניהו.