שלושה נכסים של הפטריארכיה היוונית-אותודוכסית בעיר העתיקה בירושלים נמכרו כדין לחברות זרות שפעלו עבור עמותת עטרת כהנים. כך קובע סופית (יום ב', 10.6.19) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית. הוא דחה ערעורים על פסק הדין שניתן לפני שנתיים בבית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת גילה כנפי-שטייניץ), אשר קיבלה את בקשת החברות הזרות להצהיר שהן בעלות הנכסים ודחתה את טענות הפטריארכיה נגד מכירתם.

הנכסים הם: מלון פטרה (לשעבר מלון אמדורסקי) בן ארבע הקומות שליד שער יפו, שהוחכר ל-99 שנים ב-500,000 דולר; מלון אימפריאל הסמוך, בו שתי קומות וחנויות, שהוחכר ב-1.25 מיליון דולר; ובית מועזמיה בשכונת באב חוטה, תמורתו שולמו 55,000 דולר. המכירות בוצעו בשנת 2004 וחשיפתן בתחילת 2005 יצרה סערה ברחוב הפלשתיני והביאה להדחתו של הפטריארך איריאנוס סקופוליטיס.

הפטריארכיה התמקדה בטענה לפיה מדובר בעסקות מושחתות, שנבעו מתשלום שוחד של המוכרים לניקולס פפדימס, שהיה הממונה על ענייניה הכספיים. לטענתה, יו"ר עטרת כהנים, מתי דן, אף הבטיח לפפדימס מיליון דולר תמורת קידום המכירות. עוד טענה, כי המכירות נועדו לסייע לאיריאנוס (הפטריארך שהודח לאחר מכן) לקבל את הסכמתה של ממשלת ישראל למינויו לפטריארך. לשיטת הפטריארכיה, התמורה בשלוש העסקות הייתה נמוכה במיוחד ומלמדת על חוסר כשרותן.

כנפי-שטייניץ דחתה את כל הטענות הללו. היא אמרה, כי מאחר שמדובר בטענות לביצוע מעשים פליליים - היה על הפטריארכיה נטל כבד במיוחד להוכיחן, והיא לא עמדה בו. נכון שפפדימס נתפס במעשי שחיתות שונים בארץ ובחו"ל, אך חלק מטענותיה של הפטריארכיה כלפיו היו רק מפי השמועה ולא הוכחו. כך או כך, לא הוכח כל קשר בין המעשים שיוחסו לו לבין מכירת הנכסים.

עוד נדחתה הטענה בנוגע לקשר בין המכירות לבין ההכרה באיריאנוס. כנפי-שטייניץ ציינה, כי הכרה זו ניתנה בתחילת 2004 - שנה לפני העסקות - וכי לא הוכחה מעורבות כלשהי של אנשי עטרת כהנים בהחלטת הממשלה בנושא. ניתן לתהות מה היו מניעיו של איריאנוס במכירת הנכסים, במיוחד כאשר ידע שהדבר יקומם עליו את יריביו, אך בתמיהות לא די.

שאלת התמורה בעד הנכסים נדונה בחוות דעת שמאיות סותרות של שני הצדדים. הפטריארכיה טענה ששוויים האמיתי באותה עת היה 17 מיליון שקל, בעוד הרוכשות טענו שמדובר בפחות מ-3 מיליון שקל. כנפי-שטייניץ אמרה, כי בחוות הדעת מטעם הפטריארכיה התגלו קשיים וכשלים, ודי בכך כדי שלא להוכיח את טענתה בנוגע לגובה התמורה.

שני הצדדים ערערו לעליון: הפטריארכיה על אישור העסקות, והחברות הזרות על שלא התקבלה בקשתן להורות לפטריארכיה למסור להן מסמכים וחשבונות בנוגע לתשלום תמורת הנכסים. עמית דוחה בקצרה את ערעור החברות, בהזכירו שמי שזכה בערכאה הדיונית אינו יכול לערער, ומעיר שבכל מקרה - העליון אינו הערכאה המתאימה לתביעה למתן חשבונות.

לגבי ערעור הפטריארכיה קובע עמית, כי למרות נסיונה לעטות עליו כסות משפטית-עקרונית - הרי שהוא מכוון נגד ממצאי עובדה של המחוזי, ובהם לא יתערב העליון. העליון מאמץ במלואו את פסק דינה של כנפי-שטייניץ, ועמית מציין שהוא מוסיף מספר הערות רק כדי שהצדדים לא יטענו שהדברים נעלמו מעיני העליון. בין היתר אומר עמית, כי הפטריארכיה מכרה את הנכסים (למרות רגישותם) בשל מצבה הכספי הקשה ובשל מאבק פנימי בין הזרם היווני לזרם הערבי.

עמית מעיר, כי דעתו אינו נוחה מכך שמתי דן לא הובא לעדות בידי החברות, ולו כדי לסתור את הטענה כאילו העניק שוחד לפטריארך דאז. אך את אותה תמיהה ניתן להפנות גם לפטריארכיה - הן בנוגע לדן והן בנוגע לאיריאנוס. הוא סומך את ידיו על מסקנותיה של כנפי-שטייניץ מן הראיות, ומוסיף: "אני נכון לצאת מנקודת הנחה כי לא כל הנסתרות נגלו נגד עינינו ונגד עיניו של בית המשפט קמא, וכי נותרו צללים ו'חורים שחורים' במהלכים שהביאו
לכריתת ההסכמים. אולם בתמיהות ובהרמת גבה לא סגי כדי להרים את נטל ההוכחה הגבוה הרובץ על הפטריארכיה".

עמית מוסיף: "מכל שלל הטענות שהעלתה הפטריארכיה כנגד העסקות, דווקא טענת השוחד הכספי לפפדימס לא הועלתה בזמן אמת, אלא בשלבים מאוחרים של המשפט, בבחינת טענה כבושה, תוך זניחה של מרבית הטענות האחרות שהועלו בכתב ההגנה. ואם תאמר כי הדבר נתחוור לפטריארכיה רק במהלך המגעים עם פפדימס במהלך שנת 2010, הרי שקשה להלום את השיהוי של כארבע שנים בהעלאת הטענה, שהועלתה לראשונה במסגרת תצהירי הפטריארכיה".

עוד מציין עמית, כי הפטריארכיה הגישה למשטרה תלונה נגד פפדימס על משיכת צ'קים ללא הרשאה בכמה רבבות שקלים - אך לא על מכירת הנכסים. היא גם ידעה לפעול בנחישות לביטול מכירת נכסים שלה בשכונת רחביה, ואף הובילה להרשעת המעורבים - וכך הפרשה הנוכחית מתמיהה עוד יותר. הוא גם דוחה את הטענה בדבר הזיקה בין המכירה לבין מינויו של איריאנוס לפטריארך, אותה הוא מכנה "עומק המכירה כעומק ההכרה", באומרו שהיא לא הוכחה עובדתית.

השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין הסכימו עם עמית. את הפטריארכיה ייצגו עוה"ד יהושע קרמר, אביב ברנט, אליעד כהן ואלירן בבאי; ואת החברות - עוה"ד זאב שרף, שרון הל-גלעד, תומר ויזל, שון טובי, נויה גבע ודוד סגל.