אז כן, לא מזמן התקיימו הבחירות ה-21 לכנסת, אך אנו שוב לפני מערכת בחירות, והפעם מול כזו שאינה מוציאה מאיתנו את אותה התלהמות והתרגשות, פשוט כי מיצינו את כל מה שהיה לנו באותן בחירות שנערכו לפני מספר חודשים בודדים. אז מדוע זה שוב קורה? ובכן התשובה הקצרה היא ליברמן, אך כל מי שמבין בפוליטיקה, ולו במעט, מבין שמוקד הבעיה אינו מתמקד רק באדם אחד, אלא במערכת מסועפת כגון פוליטיקה, התשובות הרבה יותר מורכבות.
אגו ועקרונות
אז מה באמת קרה? יש שיקראו לכך עקרונות, יש שיקראו לכך עקשנות ויש שיקראו לכך כוחנות ואגוצנטריות, אך הסיפור המלא הוא שהליכוד כן ניסה בכל כוחו להרכיב ממשלה, אך ליברמן אינו הסכים לשבת ביחד עם החרדים, עם אותם חרדים שמצידם השפילו ראש והסכימו לכל שגעון, מתוך מטרה להימנע ממערכת
בחירות 2019 סבב ב', כזו שכרוכה בתקציבי ענק, תקציבים שהיו יכולים להועיל במגוון מישורים אחרים.
מכסות גיוס
על דבר אחד החרדים לא הסכימו לוותר. הם יצאו נגד מכסות הגיוס, אחד הנושאים היותר בוערים, וכאן ליברמן בחר לפרש את הסיטואציה כעמידה על המשמר, הוא אינו הסכים לתת יד לסחטנות (כפי שהוא פירש את המצב), אלא העדיף לקחת את העם לבחירות נוספות ובאותה נשימה להציל את המדינה מעצמה. במקביל, הליכוד ניהל משא-ומתן בנושא מול החרדים, אך כאמור הפעולה אינה צלחה.
מלחמה אבודה
אם נבקש לבחון את העובדות, נמצא שגם נתניהו אחראי לא מעט למערכת הבחירות הקרובות, ויש שיאמרו בשל אופיו השאנן ובשל אי-לקיחת הצהרתו של ליברמן ברצינות. נתניהו די קיווה שהדברים יסתדרו, ולו בדקה ה-90 - במקום לעסוק כראוי בחוק הגיוס, נתניהו התמקד בחוק החסינות. עם זאת, אין לומר שהוא היה אדיש למצב, אלא כן ניסה לפעול ואף עד הרגע האחרון, כאשר הוא מגיש פשרה שנוגעת לחוק הגיוס, פשרה שהן ליברמן והן יהדות התורה דחו על הסף.
מהלך עוקף נשיא
במקרים מעין אלו שלא ניתן להרכיב ממשלה, יש להחזיר את הכדור לנשיא, כאשר הנשיא אמור להטיל את משימת הרכבת הממשלה על אדם אחר, ובמקרה זה היו שני מועמדים: בני גנץ (יו"ר כחול לבן) וגדעון סער מטעם הליכוד. מהאופציה הזו נתניהו חשש, הוא חשש שמועמד אחר כן יעמוד במשימה ואף שתקום ממשלת אחדות לאומית, עובדה שתוביל לאיבוד השלטון, אותו שלטון שהוא לא היה מוכן לאבד כל-כך מהר.
לאור המצב, נתניהו בחר "לעשות מהלך". נתניהו גרם למיקי זוהר להגיש הצעת חוק פרטית עבור פיזור הכנסת והקדמת הבחירות, כך שידו של הנשיא ריבלין נשארה מחוץ לתמונה, וזאת כי החוק קובע שברגע שמתקבלת ההצעה לפיזור הכנסת סך ההליכים להרכבת הממשלה פוסקים, משמע אין צורך שהמנדט יחזור לנשיא - עובדה שמובילה לבחירות המחודשות.
התנגשות אינטרסים
האם היה ניתן למנוע את
הסבב המחודש? כן ולא, אך התשובה היותר מדויקת היא שאנשים מתוך המערכת כנראה שלא באמת רצו למנוע ואף לא ראו את התמונה המלאה כפי שנתניהו ראה אותה. בנוסף, גם אם אנשים כן היו רואים את התמונה השלמה, ספק אם הייתה קמה בזמן מחאה ציבורית, וזאת כי מי שהצביע לליכוד מהווה חלק מהותי מהעם ואותו חלק מבקש להמשיך לראות את נתניהו כראש ממשלה.
אי לכך גם אם הבחירות יעלו לקופת המדינה כחמישה מיליארד שקלים, הרי שאנשים לא באמת מפנימים מהי ההשפעה, אלא מבקשים לשמור על המועמד הרצוי בראש החזית. מכאן שקשה לומר אם מדובר בהחלטה חיובית או שלילית, במיוחד שכל אדם שני בארץ מחזיק בהשקפה פוליטית מעט שונה, כך שכיום כל שנותר לעשות זה רק לקוות שאכן התקבלה החלטה נבונה ושכן תקום בתום התהליך ממשלה שתשרת כראוי את טובת המדינה.
