היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, צפוי להודיע בימים הקרובים כי החליט להגיש כתב אישום נגד השר
חיים כץ. מדובר בכתב אישום הנוגע להרצת המניות של חברו של כץ, מוטי בן ארי. כתב החשדות שהועבר לכץ במאי 2018 דיבר על יחסי שוחד, אולם כפי הנראה יעמוד כתב האישום הסופי על עבירה קלה יותר של מרמה והפרת אמונים.
על-פי ההערכה, השר כץ מעוניין בשמירת חסינותו הפרלמנטרית האמורה להגן עליו מפני העמדה לדין. אולם המציאות החוקתית התקדימית שבה מדינת ישראל נמצאת בימים אלה של מערכת בחירות שניה ברציפות באותה שנה, גורמת לכך שלא פועלת כיום בכנסת ועדת כנסת שתוכל לאפשר לו שמירה על החסינות. כמו-כן, גם אם יקבל חסינות כחבר כנסת, הלכת פנחסי שנקבעה בבית המשפט העליון תחייב אותו להתפטר מן הממשלה.
כתב החשדות בפרשת הרצת המניות קבע כי בין בן ארי, שהיה משנת 2010 יועץ כלכלי לקבוצת אקוויטל, לבין השר כץ, התפתחה מערכת יחסי שוחד. במסגרת יחסים אלה נתן בן ארי לשר טובות הנאה בדמות שירותי השקעות ושימוש במידע פנים. בתמורה, כך על-פי כתב החשדות, קידם השר את האינטרסים של אקוויטל ואף העביר הצעת חוק לתיקון 44 לחוק ניירות ערך שניסח בן ארי לטובת אקוויטל.
היחסים בין בן ארי לבין השר חיים כץ כיועץ השקעות וכלקוח לא הוסדרו רשמית כפי שמחייב החוק. כץ אף פתח חשבון נאמנות שנוהל בפועל על-ידי בן ארי, תוך הסתרה של זהות המנהל ובניגוד לכללים המחייבים דיווח על פרטים אלו.
"בן ארי המליץ לשר כץ, על-פי החשד, באחת ההזדמנויות, לרכוש ניירות ערך של חברות בת של אקוויטל, וזאת תוך ניצול של מידע פנים שנודע לו מתוקף תפקידו בחברה, בנוגע להתפתחויות עתידיות חיוביות בחברות אלה. כמו-כן, השר כץ ובן ארי ביצעו עסקות מתואמות (צולבות) בהיקפים ניכרים במסגרת המסחר בבורסה, באופן שהיה בו כדי להניב לשר כץ תועלת כלכלית רבה, הנאמדת לפי החשד במיליוני שקלים", נכתב בכתב החשדות.