יוסי ביילין וחבריו בטוחים בוודאי שיוזמתם בג'נבה היא לטובת מדינת ישראל ואזרחיה. הוא משוכנע בוודאי שכל כוונותיו טובות, שויתור על ירושלים כבירת הנצח של מדינת היהודים, היא טובה לישראל. הוא בוודאי משוכנע שעקירת מאות אלפי יהודים מבתיהם ביש"ע יהיה אקט דמוקרטי חשוב ולגיטימי, כי הרי כוונתו טובה.
כמובן שלא יעלה על הדעת לעשות פעולה דומה, של עקירת ערבים מבתיהם, גם אם הם בני משפחתו של מחבל רוצח. הוא בטוח שלטובת עם ישראל תהיה העובדה שמדינת ישראל תפסיק להיות בית לאומי לעם היהודי ותהפוך למדינת כל תושביה. הוא בוודאי בטוח שכוונתו באימוץ החלטת האו"ם 194 והחלטות אחרות שמהוות בסיס ל"זכות השיבה" של "פליטים ערבים" היא כוונה טובה וחשובה ומיטיבה עם העם היושב בציון.
הוא התכוון רק לטוב כאשר במסמך שהכין עם חבריו הוא לא רק מזכה את הפליטים בפיצויים אפשריים אלא גם חשוב ומועיל יהיה לשלם למדינות ערב בשל ההוצאות שנגרמו להן כתוצאה מה"אירוח" של הפליטים מאז 1948.
זה ברור שהן ראויות לפיצוי, הרי הן אפשרו הנצחת העוני והצפיפות של אלפי משפחות במקום לישב אותן כראוי לבני אדם, מדינות ערב זכאיות לפיצויים כי הרי הן גם אפשרו לסוכנויות או"ם רבות לחלק מזון ותרופות וצרכים אחרים באותן מחנות לכן "חייבת" מדינת ישראל לפצות את מדינות ערב.
אמנם היו גם יהודים שגורשו באלפיהם ממדינות ערב , או ברחו כל עוד נפשם בם והשאירו מאחריהם רכוש רב, את היהודים האלה לא צריך לפצות כי הרי לא יעלה על הדעת להתעסק ב"קטנות" כאשר ה"שלום של יוסי" עומד כבר בפתח.
כל האמור, לא מובלט בתקשורת הישראלית, ספק אם מישהו מהעיתונאים יעסוק בניתוח אמיתי של מסמך השקר של יוסי ביילין שעמדותיו ומהלכיו הם כמהלכי סוכן זר.
התקשורת הישראלית חסרת הבינה והבושה, שנציגיה זכו בכרטיסי טיסה מוזלים ואירוח על חשבון יוסי ביילין ועמיתיו באיחוד האירופי שמימנו גם אותו. התקשורת הבורה לא תנתח את מהות המסמך ואת השקר הגדול, הם יעסקו ב"כתבות צבע". בתקשורת הישראלית יעסקו במי השתתף בהצגה , מה לבשו, מה לחשו זה לזה, מי התרועע עם מי. היא עסקה בסיפורים על הנלווים: על שף צמרת, שחקן כדורסל, זמרים ושחקני תיאטרון, על מנהיגת אמהות חד הוריות נרגשת מנסיעתה הראשונה לחו"ל, אנשים שיצאו לז'נבה, בלי להתייחס לתוכן המסוכן של המסמך, ומהווים תפאורה לאירוע - כמו חבורת "גרופיס" של אליל זמר.
התקשורת תיארה בדרמטיות כיצד כ"מעט" קרה משבר והפלשתינים לא הגיעו ועוד "צימוקים" פיקנטיים. כי למה להם לעסוק במהות כשאליל חדש מבטיח לממש את חלומותיהם הרטובים, ולחזות בהקמת מדינה ערבית ובחורבן ההתיישבות ביש"ע. מה יקרה אחר כך? זה כבר פחות חשוב, למה לקלקל את ההצגה בניתוח האסון הצפוי לנו.
ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון שאולי התקנא ביוסי ביילין, מי שהיה פעם "הפודל של פרס" והפך לרוטווילר מאיים, שלח לוועידה אחרת ,ללונדון, את בנו הנוהג כיורש עצר של קיסר מזרחי.
נסיעתו של עומרי, "הבן של", ללונדון כמובן שנעשתה רק מכוונות טובות, הוא נפגש עם "איש השלום" ג'יבריל ראג'וב, (להזכיר : ג'יבריל ראג'וב הסתיר ברכבו את רוצחי המסעדנים משינקין שהגיעו לטולכרם ושם נטבחו בדם קר במסעדה בשעה ש"ניגבו חומוס". הוא הסיע את הרוצחים ברכבו והעביר אותם למקלט ברמאללה דרך מחסומי צה"ל, תוך שימוש בתעודת אח"מ ,שקיבל מממשלת ישראל).
מעניין ששרי הימין והליכוד לא נזעקו למראה החבורה ,שאליה הצטרף עומרי. איך זה שעומרי משתתף בצוות מו"מ כשלצידו יושבים אפרים סנה והרצוג ממפלגת העבודה?? אבל הכול נעשה מתוך כוונות טובות.
אני מניח שגם אישור הסרט ג'נין ג'נין להקרנה על-ידי בית המשפט העליון, נעשה מתוך כוונות טובות. היש כוונה טובה יותר מחופש הביטוי במדינה דמוקרטית? ולעזאזל האמת. למי איכפת ב"דמוקרטיה" מה תהיינה ההשלכות הציבוריות, הפגיעה בנפש הורים שכולים ובעלבונם של הלוחמים. למי איכפת מה תהיה השפעת האישור על דעת הקהל הבינלאומית, שהרי אם בית משפט עליון ישראלי מאשר הקרנה, זו גושפנקה לאמיתות הסרט.
למען הכוונה "הטובה" של שמירה על חופש הביטוי, ניתן להשוות את חיילי צה"ל לקלגסים נאצים. אחר כך עוד מתפלאים למראה העלייה הדרמטית באנטישמיות והתפרצויות השנאה נגד ישראל ברחבי העולם.
לא אוכל לסיים בלי להזכיר את "כוונתו הטובה" של השר אהוד אולמרט שהסכים לסמן את התוצרת הישראלית ולעשות בכך סלקציה בין תוצרת לתוצרת. תהיה תוצרת "כשרה" ותהיה תוצרת שיוטבע עליה, בעצם, טלאי צהוב עם מגן דוד יהודי, זה יהיה גורל התוצרת מיש"ע, בקעת הירדן, הגולן וגם תוצרת מהר חוצבים בירושלים. את המעשה הנפשע והאווילי הזה סרבו בעבר לבצע אנשי שמאל מובהקים כמו מנכ"ל משרד החוץ, אבי גיל, בתקופת פרס, ושרת התמ"ס דליה איציק. היינו צריכים להגיע לתקופת אהוד אולמרט שיוכיח ש"רק הליכוד יכול "לבצע את האיוולת המרושעת ונחזה בהחרמת סחורות יהודיות באירופה, כמו בתקופת הנאצים.
ההיסטוריה מלמדת שלא היה מנוול או בוגד שהצהיר שרצה להרע, כולם אמרו בביטחון מלא שכוונתם הייתה רק להיטיב עם עמם. כמו ההסבר של הבוגד, הגנרל הצרפתי, פטן שהסביר כי מסר את צרפת לגרמנים הנאצים, כדי להיטיב עם העם הצרפתי ולהציל את המולדת- צרפת. ויש עוד דוגמאות לא פחות מפורסמות וקשות להבנה.
ועל כך נאמר: "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות".