שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עידו דרויאן-גמליאל, דחה (יום ב', 23.9.19) את עתירתו של יגאל עמיר נגד שלילת חלק מזכויותיו כאסיר. הצעד ננקט לאחר שעמיר התקשר ביולי השנה, בניגוד לנוהלי השב"ס, אל יואב אליאסי ("הצל") ושוחח עימו על האפשרות להקים מפלגה שתקרא לשחרורו; אליאסי קטע את השיחה והודיע שאינו מעוניין בכל קשר עם עמיר.

מפקד כלא רימונים שלל מעמיר את הזכות לשיחות טלפון מ-12.8.19 למשך חודשיים, למעט עם עורכי דינו; את הזכות לביקורים לתקופה דומה; את מפגש ההתייחדות עם אשתו, לריסה טרימבובלר, שנועד ל-12.9.19; אספקת עיתונים ומוצרי חשמל (למעט מנורה ומאוורר) למשך חודשיים וחודש (בהתאמה); והוא נשלח לשבעה ימי בידוד. עמיר פתח בשביתת רעב במחאה על העונשים.

דרויאן-גמליאל אומר, כי מפקד הכלא היה רשאי להסיק, שתוכנה של שיחת הטלפון היה פוליטי - וככזה הוא אסור על עמיר. למפקד הכלא יש סמכות להעניש על עבירות משמעת, והוא הפעיל אותה כראוי במקרה זה, תוך עריכת שימוע מתאים ובצורה מידתית. ההטבות לא נשללו מעמיר לתקופה המירבית האפשרית והוא לא הוכיח את טענתו לפיה הופלה לרעה בצעדים אלו. שביתת הרעב הייתה גם היא צעד אסור, שהצדיק ענישה נוספת.