עו"ד רן לוין מחיפה רכש דירה בחוסר תום לב, תוך עצימת עיניים לנוכח סימנים מחשידים סביב הבעלות בה ובניסיון להבטיח לעצמו את הבעלות בה באמצעות "תקנת השוק". כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בעיר,
חננאל שרעבי.
הלנה סבאג'-בטלמן זייפה הסכם ממון שכביכול נחתם עם בן-זוגה לשעבר, יאיר זוטא, ואשר "העניק" לה במקרה שייפרדו את הדירה שירש מהוריו. לאחר שנפרדו השניים וזוטא היה בכלא, קיבלה סבאג'-בטלמן במרמה מבית המשפט למשפחה פסק דין לאכיפת ההסכם. באי-כוחה, עוה"ד אבי קלינגהופר וניר דוידסון, פרסמו בדצמבר 2012 מודעה למכירת הדירה ולוין רכש אותה ב-1.1 מיליון שקל.
זוטא תבע לבטל את המכירה ולהחזיר לו את הדירה, בעוד לוין טען שקנה אותה
בתום לב. שרעבי קיבל (19.9.19) את תביעתו של זוטא, תוך שהוא פורס על פני עמודים רבים את הראיות לכך שלוין פעל בחוסר תום לב, חשד שהזכויות בדירה אינן של סבאג-בטלמן ופעל בניסיון להבטיח לעצמו את הדירה למרות סימני האזהרה הרבים אותם ראה. שרעבי מדגיש מספר פעמים, כי לוין הוא עורך דין העוסק בנדל"ן, כך שיש לבחון את תום ליבו הסובייקטיבי כמי שמלאכתו בתחום זה.
בין היתר אומר שרעבי, כי לוין חייב היה לחשוד - וכנראה חשד - שמא הזכויות אינן של המוכרת, לנוכח העובדות הבאות: הזכויות נרשמו בהתבסס על פסק דין שניתן בהעדרו של זוטא, ואשר עשוי היה להתבטל (כפי שאכן אירע); המכירה בוצעה בחיפזון רב, ימים אחדים לאחר רישום הזכויות; השכרת הדירה בידי זוטא ולא בידי סבאג'-בטלמן. לוין גם ידע לכל המאוחר בפברואר 2013, ימים אחדים לאחר שהעביר את התשלום בעד הדירה, כי קיים חשש כבד שמא סבאג-בטלמן הסתמכה על הסכם מזויף כאשר קיבלה את פסק הדין שהעניק לה את הדירה.
עוד אומר שרעבי כי לוין דאג להבטיח את עצמו בצורה חריגה, דבר המוכיח גם הוא שהיה ער לבעייתיות שבעסקה. בהסכם עם המוכרת לא נקבע, כי אם יתברר שאינה בעלת הזכויות - המכירה תתבטל. לוין גם קבע תחילה שהוא ישלם את התמורה במלואה רק לאחר שהזכויות בדירה יועברו על שמו, אך לאחר מכן העביר בחופזה את הכסף - שוב כדי לקבוע עובדות בשטח. שרעבי גם מצביע על סתירות מהותיות בעדותו של לוין, על שאלות שנותרו ללא מענה ועל הימנעותו מלהביא עדים משמעותיים כחיזוק למסקנתו.
שרעבי מסכם: "כל אלה לימדוני כי הנתבע, עורך דין במקצועו העוסק בתחום האזרחי והמקרקעין, לא רק שהתרשל בבדיקת טיב או ביסוס זכויותיה של הנתבעת בדירה למרות רישומם במרשם המקרקעין, אלא מעבר לכך. הנתבע 'עצם עיניו' מלראות את הפגמים האפשריים בטיב זכויותיה של הנתבעת בדירה ונמנע מביצוע בדיקה ראויה בנדון. בדיקה כזו הייתה יכולה להיות פשוטה ביותר - הרמת טלפון לתובע, הבעלים הרשום שקדם לנתבעת, שהיה הנתבע בתביעת האכיפה ופרטיו הופיעו בפסיקתא. את דרך ההתקשרות עם התובע היה יכול לקבל מהנתבעת באמצעות עו"ד קלינגהופר או מהשוכרים בדירה. נזכיר כי הנתבע העיד כי השם 'זוטא', שמו של התובע, כבר עלה בביקורו הראשון בדירה עם עו"ד קלינגהופר.
"יותר מזה, לטעמי הנתבע חשד כי קיים פגם בזכויותיה של הנתבעת בדירה ולכן הקפיד על תנאי הסכם מכר מיוחדים ו/או חריגים שיבטיחו את כספו עד לרישום הזכויות בדירה על שמו, תוך תקווה להיאחז, במקרה צרה, בתקנת השוק במקרקעין. מסקנה זאת מתחזקת ומתבססת לנוכח התנהלותו והתנהגותו של הנתבע לאחר חתימת הסכם המכר ורישום הזכויות בדירה על שמו, כשנודע לו על הפגמים האפשריים בזכויותיה של הנתבעת בדירה, תוך 'היאחזות בקרנותיה' של תקנת השוק במקרקעין".
שרעבי הורה לבטל את רישום הדירה על שמו לוין ולרשום אותה על שמו של זוטא, והתיר לאחרונה להגיש תביעה נגד לוין לתשלום דמי שכירות תמורת השנים בהן החזיר בדירה. לוין גם חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את זוטא ייצג עו"ד חגי קאשי, ואת לוין - עו"ד שאולי כהן.
