ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, הקפיא (יום ג', 22.10.19) את יישום הסכם הברקזיט, לאחר שהפרלמנט סירב לאשר את הלו"ז המזורז שהציג לאישור החקיקה לביצוע הפרישה. זוהי מפלה נוספת לג'ונסון בהצבעות העיקריות בנושא הברקזיט.

הפרלמנט סירב בשבת האחרונה (19.10.19) לדון בהסכם המתוקן בנושא הגבול בין שני חלקי אירלנד, אליו הגיעו בריטניה והאיחוד בשבוע שעבר, וקבע שיצביע עליו רק לאחר אישור החקיקה הפרטנית הדרושה לברקזיט. בכך כפו מתנגדיו של ג'ונסון עליו לבקש מן הארכה דחייה של הפרישה, המיועדת ל-31 בחודש - אם כי ג'ונסון ליווה את הבקשה במכתב נוסף, ובו ביקש שלא להעניק אותה. האיחוד האירופי טרם הכריע בבקשה, הנוקבת ב-31.1.20 כמועד הפרישה החדש.

החקיקה הדרושה הונחה אמש על שולחן הפרלמנט, וג'ונסון דרש שהיא תאושר בכל הקריאות בתוך יומיים ותועבר מחרתיים (24.10.19) לאישור סופי בבית הלורדים. בפרלמנט הובעה תרעומת נרחבת על לוח הזמנים הצפוף, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בעשרות עמודים עמוסי פרטים. ג'ונסון מצידו איים כאמור, כי אם דרישתו לא תיענה - הוא לא יביא שוב להצבעה את ההסכם המתוקן. אם החקיקה הדרושה לא תאושר השבוע, לא יהיה זה אפשרי מבחינה מעשית לפרוש בשבוע הבא.

הפרלמנט דחה ברוב של 322 נגד 308 את הלו"ז שהציג ג'ונסון, לאחר שקודם לכן אישר בקריאה ראשונה (ברוב של 329 מול 299) את חקיקת הפרישה. ג'ונסון אמר לאחר ההצבעות, כי לראשונה אישר הפרלמנט את הסכם הברקזיט, אך גם הצביע שוב בעד דחייה במקום בעד לו"ז שיאפשר פרישה ב-31 בחודש. הוא הודיע, כי הממשלה תאיץ כעת את ההכנות לפרישה ללא הסכם, וכי עד שיחליט האיחוד האם לדחות את הברקזיט - הוא מקפיא את בקשתו לאשר את ההסכם המתוקן. ג'ונסון הודיע שישוחח עם מנהיגי האיחוד וידווח לפרלמנט, וסיים בהדגישו: "מדיניותנו הוא לפרוש עם ההסכם שהבית אישר".

ג'ונסון מתחיל להכיר בכך שבמקרה כזה לא יהיה מנוס מדחייה קצרה של הברקזיט, כנראה עד חודש ינואר, שכן האיחוד האירופי צפוי להעניק אותה. אם הפרישה תידחה לשנה הבאה, מתכוון ג'ונסון לנצל את זמן הביניים כדי לקיים בחירות בזק, במטרה לזכות באישור הציבור הבריטי למדיניותו. אולם נכון לעכשיו אין לג'ונסון רוב בפרלמנט להקדמת הבחירות: ממשלתו נשענת על 297 צירים בלבד, בעוד לאופוזיציה 341 צירים. הלייבור מתנגד להקדמת הבחירות, כל עוד לא יובטח שהבקרזיט יידחה. ייתכן שהמפלגה תשנה את עמדתה, אם אכן יתברר שהפרישה נדחית - ולו בחודשיים-שלושה.

גם כמה מן הפרטים המרכזיים בחקיקת הברקזיט מעוררים התנגדות, ואם יידחו בקריאות הבאות - עלולים להצריך מו"מ מחודש עם האיחוד האירופי, ולחייב דחייה נוספת ואולי אף משמעותית. אחד מהם הוא הקביעה לפיה בריטניה תמשיך להיות כפופה לפסיקות בית המשפט האירופי לצדק בנוגע לפרשנות חוקי האיחוד ביחסיה העתידיים עם האיחוד; חלק מחברי הפרלמנט טוענים שהדבר מהווה פגיעה בריבונות הבריטית.

הלייבור הגיש הסתייגות לפיה הממשלה תהיה מחויבת לקיים מו"מ עם האיחוד על איחוד מכסים. הסיעה מנסה לשכנע את עשרת היוניוניסטים הצפון-איריים - הנמצאים בקואליציה עם השמרנים, אך מתנגדים בתוקף להסכם המתוקן - לתמוך בהסתייגות. אם 19 הליברל-דמוקרטים יתמכו בה, יש לה סיכוי טוב להתקבל. לשכתו של ג'ונסון הזהירה, כי משמעות ההסתייגות תהיה נסיגה מההסכמות עם בריסל וצפויה שלא להתקבל בידי האיחוד.

הסתייגות נוספת דורשת להאריך לשנתיים את תקופת המעבר בין תחילת הפרישה לבין סיומה, אם לא יושג הסכם סחר חופשי עם האיחוד עד יוני הבא; כיום היא אמורה להסתיים בדצמבר 2020. בהסתייגות זו תומכים לפחות חלק מ-21 השמרנים שסולקו מהסיעה, לאחר שתמכו בחוק שחייב את ג'ונסון לבקש דחייה של הברקזיט.

החקיקה המפורטת גם מבהירה את המשמעות המעשית של גבול המכס שייקבע בים האירי, בין צפון אירלנד לבין אירלנד: יותר עלויות למגזר העסקי, יותר נקודות ביקורת ויותר חוסר ודאות לעסקים בצפון בנוגע לעתידם אחרי הברקזיט. מאחר שצפון אירלנד תחויב לעמוד בכללי המכס של האיחוד אבל תישאר באזור המכס הבריטי, ייאלצו העסקים להתמודד עם עוד ניירת; רשות המיסים הבריטית מעריכה, כי העלות תהיה 56-15 ליש"ט נוספות לכל מטען שיעבור מן הצפון ליתר חלקי בריטניה.