|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ד״ר ג'קי זבולון: "השלטון המקומי בישראל אינו מקבל מספיק חשיבות"
|
הפרסומים על פרשיות השחיתות הרבות במספר רב של רשויות מקומיות בישראל, נותנים רושם כללי שהשלטון המוניציפלי בישראל מסואב ומנוון ● שוחחנו עם המומחה לרשויות מקומיות, ד"ר ג'קי זבולון, על החשיבות של אמון הציבור ברשויות המקומיות, כדי להבין לעומק את התופעה
|
בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018, אחוז ההצבעה הכללי עמד על 53%, הרבה פחות מאחוזי ההצבעה בבחירות הארציות לכנסת ה-22, שעמד על קרוב ל-73%. פערים משמעותיים כל-כך מצביעים על החשיבות הפחותה שזוכה לה השלטון המקומי בישראל בקרב האוכלוסייה, בטח ביחס לשלטון הארצי. כדי לברר את הנושא, שוחחנו עם ד"ר יעקב (ג'קי) זבולון, מרצה וחוקר בנושא השתתפות פוליטית מקומית, שלטון מקומי וחינוך אזרחי.
מה ההבדל ביחס בין השלטון המקומי בישראל למדינות אחרות?
ד"ר ג'קי זבולון: "השלטון המקומי במדינות מערביות דמוקרטיות גם סובל מאחוז יחסי נמוך של השתתפות, בדומה למדינת ישראל. העניין הוא שיש התייחסות אחרת לשלטון המקומי ומעורבות של אזרחים בקהילה דרך הרשויות. כשהייתי בניו-זילנד וחקרתי את ההשתתפות הפוליטית ברמה המקומית שם, הבנתי כמה הניו-זילנדים מעריכים את מקומו של השלטון המקומי. רואים זאת לאו-דווקא בגלל אחוזי ההשתתפות, שדומים לאחוזי ההצבעה בישראל, אלא במעורבות של האזרחים בעניינים המוניציפליים.
ההבדל הוא האמון הרב שרוחשים האזרחים לשלטון המקומי. במדינות דמוקרטיות אחרות, ישנן כל מיני פרקטיקות שאין אצלנו, למשל ועידות אזרחים: מדובר בוועידות המספקות לאזרחים הזדמנות להשתתף בתהליכי קבלת החלטות בנושאים מורכבים וחשובים שבדרך-כלל מערבים מומחים בלבד. כך האזרחים מרגישים שקולם נשמע, וגם המערכת מרוויחה כי היא מקבלת את הדעה של האזרחים, שהם הלקוחות בפועל של מדיניות העירייה.
לשמחתי, ניתן לראות גם בישראל שישנן רשויות שהתחילו עם שיתוף אזרחים. למשל, המועצה המקומית לב השרון, בדיוק בימים אלו פירסמה הזמנה לאזרחים להיות חלק מהפגישות שמתקיימות לאחר החגים".
מה עושים אחרת בניו-זילנד?
ד"ר ג'קי זבולון: "האמון בין האזרחים לרשויות הוא בהרבה יותר גבוה מאשר בישראל ולפי דעתי אמון היא מילת המפתח. בניו-זילנד ישנן כל מיני פרקטיקות שמביאות את האזרחים עצמם לכדי השתתפות, כמו ועידת האזרחים שציינתי וכן שיתופים אחרים, כמו לדוגמה משאלי עם מקומיים, למשל בנושא של איזה סוג בחירה תהיה לתושבים בבחירות המוניציפליות (אם הבחירה היא אזורית ומצביעים רק למועמד אחד כמו בארץ, או ניתן לדרג בין כמה מועמדים לבחירה). כאשר האזרחים מרגישים שקולם נשמע ויש להם חשיבות, רמת האמון שלהם בשלטון המקומי עולה לאין שיעור.
דרך אגב, השלטון המקומי בניו-זילנד כפוף לשר השלטון המקומי ולא משרד הפנים כמו אצלנו. זה נשמע אולי הבדל סמנטי, אך בעיני זה אומר שהשלטון המרכזי מכיר בחשיבות של אמון הציבור ברשויות המקומיות".
|
|
|
|
|
|
"לראש עיר בישראל יש המון כוח". ד"ר ג'קי זבולון [צילום: יח"צ]
|
| ▪ ▪ ▪ |
אם לאזרחים עצמם פחות אכפת, אולי אמון ברשויות המקומיות הוא נושא פחות חשוב?
ד"ר ג'קי זבולון: "האמון של הציבור ברשויות המקומיות חשוב מאוד. יותר מזה, אני משוכנע כי השלטון המקומי היא חממה מצוינת להכשיר את האזרחים לרכוש את האמון של הרשות וכך גם החשיבה תעבור לשלטון המרכזי. את החשיבה הזו לא אני המצאתי אלא עוד במאה 19 הפילוסוף הגדול גו'ן סטיוארט מיל (כתב על תועלתנות מוסר והאושר האנושי) דיבר על השלטון המקומי כמקום מצוין לתחזק את הדמוקרטיה, וכמובן לייצר את האינטראקציה הטובה בין האזרחים לרשויות.
מעבר לכך, האמון של הציבור בשלטון המקומי חשוב, היות שלראש עיר בישראל יש המון כוח, יותר מאשר לחבר כנסת שאינו שר למשל. נכון, השלטון בישראל מאוד ריכוזי, והרבה נושאים נשארים שלא לצורך אצל השלטון המדינתי. אבל עדיין, השלטון המוניציפלי מחזיק בהמון סמכויות".
במה זה מתבטא?
"אפילו קביעת מחיר הארנונה למשל", מסביר ד"ר זבולון. "ראשי ערים לא יכולים להחליט להעלות או להוריד את הארנונה ללא אישור של שר הפנים. גם הנושא של תחבורה ציבורית בתוך העיר למשל תקוע: ב-2011, אחרי עבודת מטה ארוכה, התקבלה החלטת ממשלה על הקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית וכן הקמת רשויות מטרופוליניות הכפופות לה במישור המקומי.
בסופו של דבר, לא הוקמה רשות כזאת וכל הסמכויות נשארו אצל משרד התחבורה. במדינות העולם המערבי מרבית הסמכויות הקשורות לניהול התחבורה הציבורית מרוכזות בידי רשויות אזוריות. בישראל, כל דבר קטן צריך אישור של משרד התחבורה.
מצד שני, יש לראשי ערים המון כוח בעניינים אחרים. ניתן לראות את זה למשל בנושא של היתרי בנייה. חלק מהבעיות של מחירי הדיור נובע מן "הפקק" הזה שיש אצל הוועדות ברשויות המקומיות במתן אישורים והיתרי בנייה. התהליך לוקח שנים והוא יוצר פתח לסיאוב שלטוני. אחת הבעיות הכי קשות עם השלטון המקומי בישראל היא הפוטנציאל לשחיתות, שכמובן מורידה את האמון הציבורי בשלטון המקומי. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018, 12 ראשי ערים חשודים בפלילים התמודדו בבחירות. מספר מטורף בעיני".
|
|
מגמות חיוביות וסימנים של אופטימיות
|
|
|
|
|
|
"ניתן לזהות צעירים שבוחרים להשתתף בשלטון המקומי". ד"ר ג'קי זבולון [צילום: יח"צ]
|
| ▪ ▪ ▪ |
ד"ר יעקב (ג'קי) זבולון הינו מרצה וחוקר בנושא השתתפות פוליטית מקומית, שלטון מקומי וחינוך אזרחי. סיים לימודי דוקטורט בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת אוטגו שבניו-זילנד (Otago University). ד"ר זבולון קיבל מלגה מוועדת הבחירות הניו-זילנדית הארצית לתרומת מחקרו בנושא השתתפות פוליטית ברשויות המקומיות ואחוזי השתתפות בקרב אזרחי ניו-זילנד. בנוסף, ד"ר זבולון מרצה במכללה האקדמית בית ברל, וכן במכללה האקדמית בווינגייט.
האם יש סיבות לאופטימיות ביחס לשלטון המקומי?
ד"ר ג'קי זבולון: "לפי דעתי ניתן לראות שהשלטון המקומי בארץ דווקא כן מתפתח ומבצע דברים יפים. אנחנו כחברה מתחילים להבין שהשלטון המקומי לא פחות חשוב מהשלטון המרכזי. נכון שלבוחר הישראלי עדיין יש 'עיוות' לגבי תפיסת החשיבות של השלטון המקומי, ונושאים של ביטחון ומדיניות חוץ בהרבה יותר חשובה לבוחר מאשר האינטראקציה היום יומית במקום בו הוא גר. עם זאת, אנחנו רואים עלייה בתפיסת החשיבות של הנושא של שלטון מקומי אצל האזרחים בישראל, וכן שיפור בתפקוד וביוזמות של השלטון המקומי.
לדוגמה, כל הנושא של תהליכים לכיוון ערים חכמות, זה יותר יוזמה של השלטון המקומי. יותר ויותר ערים בישראל מאמצות מודל של "עיר חכמה", כלומר רתימת הטכנולוגיה לשם פתרון כל מיני נושאים הקשורים בייעול תהליכים עירוניים. הכוונה היא בעיר חכמה היא ליעילות, הנוחות והנגישות לתושב במאה ה-21. בשנה שעברה אפילו הושק מיזם של ערים חכמות בהובלת משרד הכלכלה, משרד הפנים והמשרד לשוויון חברתי, שנועד להוות חממה לסטארטאפים שמציעים פתרונות רלוונטיים לשלטון המקומי.
אפשר גם לזהות תהליכים חיוביים נוספים: ברשויות מוניציפליות רבות ניתן לזהות תהליך של הצטרפות צעירים אנרגטיים ואופטימיים לשלטון המקומי גם דרך תוכניות כמו צוערים של השלטון המקומי (תוכניות באקדמיה) וגם הצטרפות של צעירים מיוזמתם לנהל רשויות. אנחנו גם הולכים לכיוון של New Public Governance: הפירוש של כך הוא משילות ציבורית חדשה, עם כוונה יותר לשתף שחקנים נוספים בקבלת ההחלטות כגון המגזר השלישי, הסקטור הפרטי והאזרחים. עם זאת, הדבר גם תלוי בקברניטי העיר שדוחפים יותר את עירם למקום טוב יותר".
"לסיום", אומר ד"ר ג'קי זבולון, "יש מקום לאופטימיות גם אצלנו, וזה תלוי במשאב האנושי שאתו אנו עובדים עם פרספקטיבה של שיתוף ושותפויות". אני מאמין בשלטון המקומי ועם כל התלאות בדרך, אנחנו רק משתפרים.
|
|
| תאריך:
|
23/10/2019
|
|
|
עודכן:
|
23/10/2019
|
|
עומר כהן
|
|
אם אתם מתכננים לבקר בהודו או שטיילתם בה בעבר, וודאי הבחנתם במעמדות השונים כל-כך הקיימים במדינה. עניים מרודים לצד עשירי עולם, פועלים פשוטים לצד אליטה מקומית, מקומיים שוכני בתים פשוטים ודלים אל מול המתגוררים בארמונות יוקרה לצידם.
|
|
|
|
|
חבלת ראש טראומטית או זעזוע מוח הן מהבעיות הרפואיות הקשות ביותר לאבחון והדחופות ביותר לאבחון. רוב הנפגעים הם כתוצאה מתאונות דרכים, ספורט, עבודה, החלקה ונפילות.
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות אנו עדים לחוסר אמון גובר כלפי מוסדות המדינה למיניהם, ובפרט אלו אשר אמונים על מוסדות אכיפת החוק. פוליטיקאים ואישי ציבור רבים התבטאו כנגד המשטרה, למשל על-רקע תיקי ראש הממשלה או על-רקע פרשת גל הירש. כמו-כן, האשמות על הטיות פוליטיות כאלו ואחרות הופנו גם כלפי הפרקליטות, מערכת בתי-המשפט, היועץ המשפטי לממשלה (אשר תקופה ארוכה נערכו הפגנות בקרבת ביתו בפתח תקוה) וכדומה.
|
|
|
|
|
רבים מתמודדים עם בעיות של מזיקים ויונים. החל מחרקים, דרך מכרסמים ואפילו בעלי כנף (יונים בעיקר), רבים מאיתנו מתמודדים עם בעיות מזיקים בבית ובחצר. בעלי-חיים אלו חודרים לביתנו וגינותינו, חלקם גורמים נזקים; חלקם עוקצים; חלקם ארסיים ומסוכנים ורבים מאוד מפיצים מחלות, טפילים וגורמים לאלרגיות.
|
|
|
|
|
ניתוח פלסטי הפך בשנים האחרונות לניתוח פופולרי בקרב נשים וגברים רבים. ניתוח הגדלת חזה, למשל, הוא ניתוח נפוץ בקרב נשים שאינן מרוצות מהמראה החיצוני של החזה ומעוניינות לשפר את מראהו באמצעות סכין המנתחים. ניתוחי הגדלת חזה מבוצעים על-ידי שתלי סיליקון מיוחדים, שבאמצעותם ניתן לשקם ולרענן את המבנה החיצוני של החזה. ניתן לבצע ניתוח הגדלת חזה ללא צלקת, בשיטה מתקדמת, עבור נשים בכל הגילאים, בשנות ה-20 לחייהן ואפילו בגילאים מתקדמים יותר. יש נשים הבוחרות בניתוח הגדלת חזה בגלל אי-שביעות רצון ממראה החזה או נשים לאחר לידה והנקה.
|
|
|
|
|
