בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
אנו חיים בשלום עם החילונים, טוב לנו מאוד עם הדתיים, אנו מכבדים ומעריכים את הקהילה החרדית לגווניה, אך אנו מאוד-מאוד לא אוהבים את הצבועים. הצבועים הם אלה המבטיחים לנו גן עדן, ומובילים אותנו בפועל לגיהנם, עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס
|
הצביעות חוגגת, גם, ובעיקר, במפלגת שס. ישי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
סוף סוף נפגשו הקווים המקבילים שלעולם לא ייפגשו, האידיאולוגיה של שס מתחברת עם האידיאולוגיה הגוססת של שינוי, על גבם של ילדי העובדים הזרים. והצביעות - חוגגת. מצד תומכי שינוי אנו שומעים מנגינות צבועות בכל גווני הקשת, כאילו לא מדובר בגירוש. חזרה הביתה הם קוראים לזה, נזכיר להם שבפעם האחרונה שרצו לגרש יהודים באירופה (לפני שחיסלו אותם) קראו לתהליך הנאור ההוא "יישוב מחדש". ועתה מסתבר לנו שלקשת יש צבעים כמעט כמו במחשב, איזה 64 אלף או אפילו יותר, ובכולם צובע עצמו שר הפנים, מנהיג שס, אלי ישי. השר מתגלה כאיש מאוד-מאוד הומני וכמנהיג ציוני לפחות ברמה של חוזה המדינה הרצל, ואומר ש"הם צריכים לחזור לשורשים שלהם, לארץ המוצא שלהם" (אגב, יש בדיחה האומרת שכאשר שמעו בהנהגת שס על חוזה המדינה, הם דרשו במפגיע שחוק ההסדרים יקבע שהם מקבלים 50% מהחוזה, אחרת יפרקו את הממשלה). מסתבר שאלי ישי הפך פתאום למגן הציונות, והוא סובר שהילדים של העובדים הזרים מהווים איום על המפעל הציוני. ראה גם [קישור]. לא פחות ולא יותר - איום על המפעל הציוני. ומהו אותו מפעל ציוני על-פי הפרשנות הנבדלת והמתבדלת של שס? (אגב, גם במפעל הזה הם דרשו 50% מניות - אחרת יפרשו מהממשלה) על כך הייתי ממליץ לכולנו לקרוא ב- [קישור], שם מובהר בפירוש כי ה"ציונים הם אנטי יהודים" (המסמך הוא משנת 2002). אז מה, אלי ישי הפך פתאום אנטי יהודי? רק ראה כמה ילדים של עובדים זרים והסב גבו למסורת השנים? אז שלא יקשקש לנו בקומקום... - אם אכפת לו מהציונות, אז שיפתח את בתי הספר שלו וייתן הזדמנות שווה לילדיו להתחרות על המשאבים הכלכליים של ילדיהם.
- אם אכפת לו מהציונות, אנא ישלח את ילדיו לשרת בצבא.
- אם אכפת לו מהציונות, אנא ייצא מהקופסה של הייצוג הסקטוריאלי העדתי, וייצג את כולנו.
- אם אכפת לו מהציונות, אנא יסביר לנו איך חברו לסיעה קיבל שוחד מקבלן כ"א בהקשר לעובדים הזרים, וודאי עודד עקב ההכנסה הצדדית הנכבדת הזו הבאת עוד ועוד עובדים זרים לארץ.
- אם אכפת לו מהציונות, אנא ישאל עצמו איך התרכזה כזו רמה גבוהה של שחיתות דווקא בצמרת מפלגתו.
- אם אכפת לו מהציונות, אנא יסביר לנו איך הוא חי בסביבה הזו יום-יום מבלי להרגיש בכלום.
- אם אכפת לו מהציונות, אנא יסביר לנו מה ההגנה הזו על חברו שהורשע בקבלת שוחד, ואחראי במידה רבה לכאוס שנוצר כאן עם העובדים הזרים.
כן, אז ימות המשיח הגיעו, סוף-סוף יש הסכמה בין שני הקטבים השליליים של הפוליטיקה הישראלית, על גבם של ילדי העובדים הזרים (אגב, תופעת המשיכה מוזרה בין שני אותם קטבים מאוד שליליים, הנחקרת על-ידי טובי המדענים באשר קטבים שליליים תמיד דוחים זה את זה, וכאן יש תופעה על טבעית, המשנה סדרי עולם).
|
תאריך:
|
23/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
23/10/2009
|
|
אפרי הלפרין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עבד כי ימלוך
|
23/10/09 18:33
|
|
2
|
|
עידןסובול
|
24/10/09 08:10
|
|
3
|
|
עבד כי ימלוך
|
24/10/09 21:20
|
|
4
|
|
איתן גנור
|
24/10/09 22:20
|
|
5
|
|
אליהו חיים
|
7/11/09 08:30
|
|
אולי זו אירוניה של הגורל שנדרשו שני עשורים תמימים כדי להחזיר אלינו מן האוב את דמותו המיתולוגית של מי שהטביע יותר מכל אחד אחר את רישומו על שפת העבר והאבר הישראלית. אף שלא נולד בארץ והגיע אליה רק בבגרותו, הפך מהר מאוד מוסיה תהלימזוגר, עולה חדש מפולין, ליותר צבר מצבר. בכתביו הנועזים והייחודיים, כמו גם באורח-חייו, הוא כבש עוד במחציתה השנייה של המאה החולפת את ליבו של כל ישראלי מצוי.
|
|
|
ברור עתה כי ד"וח ועדת גולדסטון לא יירד אל תהום הנשייה, לפחות לא בקרוב, כשם שבדיעבד נהיר כי גישתה של ישראל כלפי "נזקיה" הפוטנציאליים של הוועדה הייתה נגועה בהערכת חסר מהותית. הגישה המזלזלת משהו, כבר במועד כינונה וקביעת הרכב חבריה, הותירה בפני השופט גולדסטון מרחב פעולה בלתי מוגבל כמעט, ובממד המהותי גם הקלה עליו את המלאכה, שהוגדרה בנוסח תמים למדי - כ"ליקוט עובדות" (FACTS FINDING).
|
|
|
רקע היסטורי, או איך הגענו הלום?
|
|
|
תהליכים עולמיים - כגון גלובליזציה, הפרטה, שחיקת מעמדן של מערכות חינוך מדינתיות, היחלשותן של מדינות חד-תרבותיות וקולקטיביזם לאומי - מחריפים את הבעיות הייחודיות העומדות בפני כל מדינה בעיצוב מדיניות חינוך ומונעים יישומם של רפורמות ושינויים במערכת החינוך. נוסף על כך, הקצב המהיר של ההתפתחויות הטכנולוגיות מציב אתגרים חינוכיים חדשים, בעוד שהגידול חסר התקדים של המידע והידע הזמינים והנגישים קוראים תיגר על אחד מעמודי התווך של מערכת החינוך: סמכות המורה.
|
|
|
השלכות הירידה בפילנתרופיה על ארגונים ללא כוונת רווח ושירותי רווחה בישראל משבר מיידוף יאלץ את יחסי הממשלה - ארגונים - פילנתרופיה להגדיר את עצמם מחדש
|
|
|
|