משרד
מבקר המדינה העביר רק לפני חודש לפרקליטות המדינה את המידע שבידו בנוגע להתקשרותה של המשטרה עם חברת הממד החמישי, בראשה עמד
בני גנץ. זאת, למרות שהפרקליטות ביקשה את המידע כבר בחודש יוני, מיד לאחר פרסומו של הדוח בנושא בידי המבקר דאז,
יוסף שפירא. כך מסרה הפרקליטות בשבוע שעבר לבג"ץ.
גנץ היה יו"ר החברה, ואילו המנכ"ל שלה היה רם בן-ברק -
לשעבר המשנה לראש המוסד ומנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, וכיום חבר כנסת מטעם כחול-לבן. החברה אמורה הייתה לקבל מן המשטרה, ללא מכרז, פרויקט של בינה מלאכותית בתחום המודיעין בהיקף של 50 מיליון שקל, וזאת לאחר פגישה של נציגיה עם המפכ"ל דאז,
רוני אלשיך.
עמותת לביא עתרה לבג"ץ בבקשה לפתוח בחקירה נגד הממד החמישי (הנמצאת בפירוק) ונגד גנץ, בחשד לקבלת דבר במרמה. הפרקליטות טוענת (12.11.19), כי יש לדחות על הסף את העתירה משום שדוח המבקר אינו יכול לשמש כראיה בהליכים משפטיים. לגופם של דברים נאמר בתגובתה:
"בעקבות פניות שונות שהתקבלו אצל המשיבים לפתוח בהליך חקירה בעניין (לרבות פניית העותרת) [וכן של עו"ד פיני פישלר - א.ל], ולאחר בחינת הדברים הועברה ביום 13 ביוני 2019 פנייה ליועץ המשפטי במשרד מבקר המדינה בבקשה לקבלת חומרים מסוימים. החומרים המבוקשים הועברו מלשכת המבקר והתקבלו בלשכת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים [מומי למברגר] רק ביום 22 באוקטובר 2019, היינו לאחרונה ממש. חומרים אלו ייבחנו ולאחר מכן תתקבל ההחלטה המתאימה". הפרקליטות אינה מתייחסת לאפשרות שגנץ ימונה בקרוב לראש הממשלה - מיידית או ברוטציה - אלא אומרת ש"החלטה בנושא תתקבל לאחר בחינת הדברים ובהתאם לסדרי העבודה המקובלים".
הנקודה העיקרית המצריכה בדיקה פלילית היא האם הממד החמישי קיבלה במרמה 4 מיליון שקל מן המשטרה תמורת הפיילוט שביצעה, והאם ניסתה לקבל במרמה את הפרויקט כולו. מדוח המבקר עלה חשד לפיו נציגי החברה מסרו למשטרה מידע מהותי כוזב בעת המו"מ איתה.
שפירא לא אמר מי היו הנציגים שמסרו מידע כוזב זה. זו תהיה נקודה מרכזית בחקירה, ככל שזו תיפתח. סביר להניח שגנץ, שכאמור היה יו"ר החברה, לא מסר בעצמו את הנתונים למשטרה - אך יהיה צורך לבדוק האם היה מודע לכך שהחברה עומדת למסור אותם. אותה שאלה עולה לגבי בן-ברק, אם הוא לא מסר בעצמו את המידע. כמו-כן תעלה השאלה האם גנץ ובן-ברק נושאים באחריות למרמה לכאורה מתוקף היותם נושאי המשרה הבכירים ביותר בחברה, ומכך שהם עצמם היו יוצאים נשכרים אישית (בשכר, בונוסים ושווי אופציות) אם החברה הייתה מבצעת עבודת ענק זו עבור המשטרה.
המידע הכוזב נגע למועד הקמתה של החברה ולמצב עסקיה בשנת 2016, כאשר ניהלה את המו"מ עם המשטרה. אם ההתקשרות הייתה במסגרת מכרז, אין ספק שמידע כוזב זה היה מוביל מיד לפסילתה של הממד החמישי. ההתקשרות הייתה ללא מכרז ובאה בעקבות פגישה בין גנץ ובן-ברק לבין אלשיך - שלדברי שפירא היה בה טעם לפגם.
שפירא כתב: "ועדת המכרזים הסתמכה בהחלטתה על חוות דעת מקצועית של מנ"ט [מינהל הטכנולוגיות במשטרה] מאוקטובר 2016, שנכתבה עבור הוועדה, ובה פורט מידע עסקי מהותי על חברה א' [הממד החמישי]: משך חיי החברה 'קיימת - ארבע שנים' (כלומר, הוקמה בשנת 2012); לקוחות החברה - 'לחברה יש כחמישה לקוחות, גופים ביטחוניים. כיום אין לחברה לקוח שאינו גוף ביטחוני'; מידת המוכנות של המוצר - 'מוצר מדף כבר מזה שנה וחצי'. חוות הדעת נכתבה על סמך נתונים שמסרה למנ"ט חברה א' והסתמכה על מסמך פנימי של מנ"ט, המתאר פגישה עם נציגי החברה, ובה נמסרו נתונים זהים.
"ב-12.11.17 הורה השר לביטחון פנים [
גלעד ארדן] למשנה למנכ"ל משרדו, 'לבצע בחינת עומק של המשרד' בנושא חברה א'. ב-11.1.19 פרסם המדען הראשי במשרד לביטחון פנים דוח המציג את ממצאי הבחינה. מהדוח עלה, כי חברה א' נוסדה שלוש שנים לפני כן (כלומר, בשנת 2014); עד כה עסקה בפיתוח המוצר; לא ביצעה מכירות או התקנות ורק במועד זה 'הם מרגישים מוכנים לשיווק והטמעה'. יצוין, כי גם על-פי נתוני החברה במרשם של רשם החברות, חברה א' נוסדה במאי 2014 וכך גם על-פי תשובתה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2018.
"יוצא אפוא שהתשתית העובדתית שהציג מנ"ט לוועדת המכרזים בעת קבלת החלטתה לבצע רכש בפטור בשווי 4 מיליון שקל מחברה א', ולפיה יש לחברה א' לקוחות שהם גופים ביטחוניים וכי החברה קיימת ארבע שנים (במקום שנתיים), לא הייתה נכונה.
"המשטרה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה, כי לא היה במידע זה כדי להטות את החלטת הוועדה. עם זאת, הוסיפה המשטרה, כי נכון היה לבסס את הנתונים גם על מקור אחר, ולא להסתפק בנתונים שמסרו נציגי החברה.
"העובדות ולפיהן שום גוף לא רכש את המערכת מחברה א' וממילא אין לה חמישה לקוחות המוגדרים גופים ביטחוניים, הן עובדות משמעותיות ורלוונטיות לקבלת החלטה בעניין ביצוע רכש בפטור ממכרז, ולפיכך עובדות אלו היו חייבות להיות מובאות לידיעת חברי ועדת המכרזים שנדרשו לבחון את הנושא ולקבל החלטה".
מדבריו של שפירא עלה, כי אם ועדת המכרזים הייתה יודעת את האמת על הממד החמישי - ייתכן שהחלטתה הייתה שונה. לאור כל זאת, יש לכאורה צורך בחקירה מעמיקה כדי לברר מי מסר את המידע הכוזב, מי אישר את מסירתו ומה הייתה השפעתו על ההחלטה - שכאמור העבירה לממד החמישי 4 מיליון שקל ללא מכרז, ועמדה להעביר לה 50 מיליון שקל באותה צורה.
