הנשיא דונלד טראמפ ידע על התלונה נגדו בנוגע לשיחתו עם נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, כאשר החליט לשחרר את הסיוע הצבאי למדינה זו. כך חושף (יום ד', 27.11.19) ניו-יורק טיימס.

טראמפ וזלנסקי שוחחו ב-25.7.19, וטראמפ ביקש מעמיתו לנהל שתי חקירות בהן היה מעוניין מטעמים פוליטיים: נגד חברת בוריסמה, בה כיהן כדירקטור הנטר ביידן, בנו של ג'ו ביידן המתמודד על מועמדות הדמוקרטים לנשיאות; ותיאוריית הקונספירציה לפיה אוקראינה התערבה לטובת הדמוקרטים בבחירות 2016. כמה ימים לפני השיחה הקפיא הבית הלבן העברה של 391 מיליון דולר לאוקראינה, למרות שהסיוע אושר בידי הקונגרס. הסיוע הופשר ב-11.9.19, עשרה ימים לאחר פגישתם של זלנסקי וסגן הנשיא, מייק פנס, בוורשה.

התלונה על השיחה בין טראמפ לזלנסקי הוגשה באמצע אוגוסט בידי איש CIA שהיה מוצב בבית הלבן ושזהותו חסויה. כעת מתברר, כי עורכי דין מלשכת היועץ המשפטי לבית הלבן עדכנו את טראמפ על התלונה בסוף חודש אוגוסט, בטרם נחשפה לציבור. כאמור, כמה ימים לאחר מכן הפשיר טראמפ את הסיוע. לוח זמנים זה מחזק את הטענה, לפיה טראמפ ניהל מול אוקראינה יחסי "קח ותן" - המהווים, לדברי הדמוקרטים, לכל הפחות ניצול לרעה של כוח המשרה, אם לא יחסי שוחד.

בשבוע שעבר אמר חד-משמעית שגריר ארה"ב לאיחוד האירופי, גורדון זונדלנד, כי היו יחסי "קח ותן" במישור שבין בקשת החקירות לבין שאיפתו של זלנסקי לשוחח בטלפון עם טראמפ ולהיפגש עימו בבית הלבן. זונדלנד - שתרם מיליון דולר לוועדת ההשבעה של טראמפ ומונה על ידו לתפקידו הנוכחי - הוסיף בעדותו בוועדת המודיעין של בית הנבחרים, כי הסיק שגם בנושא הסיוע הצבאי היו יחסי "קח ותן", אם כי בהיבט זה אין לו מידע ישיר.

לאחר בדיקת התלונה, קבע בסוף חודש אוגוסט המבקר הפנימי הראשי של מערכת המודיעין, מייקל אטקינסון, כי לכאורה יש לה בסיס ויש להעביר אותה לידיעת הקונגרס. היועץ המשפטי של הבית הלבן, פאט סיפולון, וסגנו ג'ון אייזנברג - העוסק בענייני המועצה לביטחון לאומי וקיבל עידכון על השיחה מיד אחריה - חלקו על אטקינסון. הם טענו, כי מדובר בנושא בו יש לנשיא חסינות מינהלית, ודיווחו לטראמפ על כוונתם לבקש את חוות דעתה בנושא של המחלקה המשפטית במשרד המשפטים. זו תמכה שבוע מאוחר יותר בעמדתם של סיפולון ואייזנברג, אך התלונה נחשפה בתקשורת.

אתמול (יום ג', 26.11.19) גם נחשפו עוד פרטים על תהליך הקפאת הסיוע. מארק סנדי, עובד במשרד הניהול והתקציבים בבית הלבן, העיד בדלתיים סגורות בפני ועדת המודיעין, כי כבר ב-12 ביולי הודיע לו ראש הסגל בפועל, מיק מולבאני, כי טראמפ החליט להקפיא את הסיוע. הנימוק הרשמי היה הרצון לבחון האם אין חשש לשחיתות באוקראינה, ומבחינה משפטית נקבע שהבית הלבן רשאי לצורך כך להקפיא זמנית את הסיוע - למרות אישורו בידי הקונגרס.

אינדיקציה נוספת לכך שטראמפ ידע על התלונה כאשר הורה להפשיר את הסיוע, ניתנה בידי זונדלנד. הוא העיד, כי בתחילת חודש ספטמבר שוחח עם טראמפ, אשר אמר לו שאינו מעוניין ביחסי "קח ותן" עם אוקראינה, אלא רק בכך שזלנסקי "יעשה את הדבר הנכון" - דהיינו יודיע על פתיחת החקירות. לא ברור האם השיחה הייתה ב-7 בספטמבר או ב-9 בו, אך עצם השימוש של טראמפ במונח זה (במקור: quid pro quo) מלמד שהוא ידע שזוהי הטענה המרכזית נגדו בתלונתו של איש ה-CIA. כאמור, הסיוע הופשר ימים אחדים לאחר אותה שיחה.

הבית הלבן מקמץ מאוד במידע על פעולותיהם של בכיריו בנושא אוקראינה בכלל ובסוגיית הסיוע בפרט. הוא סירב לאפשר לבכיריו להעיד בפני ועדת המודיעין: מולבאני הודיע שלא יתייצב, והיועץ לשעבר לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, אמר שיתייצב רק אם בית המשפט יורה לו לעשות זאת. הוועדה החליטה שלא לפנות לבית המשפט כדי שלא לעכב את הליכי ההדחה. הבית הלבן גם סירב להגיב על החשיפה הנוכחית של ניו-יורק טיימס. מולבאני אמר במסיבת עיתונאים בחודש שעבר, כי הייתה זיקה ברורה בין היחסים עם אוקראינה לבין החקירות - אך לאחר כמה שעות חזר בו, וטען שהתקשורת סילפה את דבריו (ששודרו בשידור חי).

במקביל מגלה הבוקר וושינגטון פוסט פרטים נוספים על פעילותו של רודי ג'וליאני, פרקליטו של טראמפ, בפרשת אוקראינה. טראמפ הפקיד בידי ג'וליאני את המגעים עם אוקראינה בנוגע לחקירות, ביקש מזלנסקי להיות איתו בקשר והורה כך לבכירי הממשל שהיו מופקדים על ענייני אוקראינה.

ג'וליאני ביקר בחודש אוגוסט במדריד ונפגש עם עוזר בכיר של זלנסקי, כדי ללחוץ עליו בנושא החקירות. כעת מגלה הפוסט, כי ג'וליאני שהה באותו ביקור באחוזתו של לקוחו אלחנדרו בטנקורט לופז, מבכירי ענף האנרגיה בוונצואלה. בטנקורט שכר את ג'וליאני לייצגו בפני משרד המשפטים האמריקני, המנהל נגדו חקירה בחשד שהוא מעורב בפרשת שוחד והלבנת הון בהיקף של 1.2 מיליארד דולר.

בחודש ספטמבר נפגש ג'וליאני עם בכירים במשרד המשפטים, במטרה לשכנע אותם לסגור את התיק נגד בטנקורט - וזאת כאשר במקביל הוא ממשיך לייצג את טראמפ ולהיות דוברו העיקרי בפרשות הנוגעות אליו ובראשן כיום פרשת אוקראינה. ג'וליאני אמר בעבר, כי הוא מייצג את טראמפ חינם - אך פעילותו מול הממשל בנושאים אחרים מעלה לכל הפחות חשש לניגוד עניינים, אם לא לניצול קשריו עם טראמפ כדי להשיג לקוחות היכולים לשלם לו סכומים ניכרים תמורת נגישותו לבכירי הממשל. ג'וליאני סירב להגיב על הידיעה, בנימוק של חיסיון עו"ד-לקוח.