"הרישום הפלילי עליו נסמכים הפרקליטות, המשטרה ובתי המשפט, אינו בהכרח נכון ומדויק". כך שב וקובע (יום ד', 1.1.20) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן - בהחלטה ממנה עולה, כי הפרקליטות והמשטרה מתעלמות מהערותיו בנושא.

הרישום הפלילי הוא כלי חיוני בגזירת עונשו של נאשם ומלמד על עברו הפלילי. טעויות בו עלולות להשפיע על העונש בשני הכיוונים: רישום יתר עלול להביא להחמרה שאינה מוצדקת, בעוד רישום חסר עלול להוביל להקלה בלתי ראויה עם עבריין סדרתי.

רוזן קיבל כמוצדקת את תלונתה של עו"ד תמי אולמן, יו"ר ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, אשר הציגה בפניו שלושה מקרים של טעויות ברישום הפלילי. הפרקליטות טענה, כי הרישום נמצא באחריות המשטרה, אשר משגרת נציג אחד לכל פרקליטות מחוז על-מנת לעדכן את הרישום - אך הוא אינו עומד בעומס.

רוזן קובע: "התמונה שנצטיירה מבירור התלונה הינה מטרידה לא מעט... ברישום הפלילי של אזרח יש כדי להשליך על תוצאות הליכים משפטיים המתקיימים בעניינו, הליכים פליליים ו/או אזרחיים. כמו-כן, יש ברישום הפלילי של אזרח כדי להשפיע ולהטות החלטות הנוגעות למהלך חייו. גדולה מזו, יש ברישום פלילי לא נכון כדי להקים מכשול בפני פרקליטים המניחים בפני בית המשפט נתונים לא נכונים העלולים לעוות דין".

רוזן מזכיר, כי בהחלטה שקיבל בשנת 2017 הוא הצביע על כשלים דומים והמליץ בפני פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, להנחות את פרקליטי המדינה והתובעים המשטרתיים לסיים את טיפולם בתיקי החקירה רק לאחר עידכון המרשם הפלילי על-ידי הגורמים המוסמכים לכך במשטרה. "למגינת הלב, המלצה זו לא יושמה עד היום, בין היתר בטענה, כי התקלה המתוארת הינה נדירה, וכי, ככלל, הדיווח מתבצע באופן תקין. בירור התלונה [הנוכחית] העלה, כי אין זה המצב".

רוזן שב וממליץ כעת בפני המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, להוציא את ההנחיה אותה הציע כבר לפני למעלה משנתיים. הוא העביר את התלונה וההחלטה גם לממלא-מקום המפכ"ל, מוטי כהן, ולראש אגף החקירות והמודיעין, גדי סיסו.

ביולי השנה התברר בעת דיון בבית המשפט העליון, כי הפרקליטות מסרה - על סמך הרישום הפלילי - שאדם מסוים נדון למאסר עולם, שלא היה ולא נברא. השופט ניל הנדל קבע אז בהחלטתו "חשיבות העניין היא אמינות המרשם הפלילי בתיקים אחרים. כמובן,
הפרקליטות והמשטרה אף הן מעוניינות שהחומר שיוגש יהיה נכון ומדויק. אנו חיים בדור המידע. המחשב הוא הכלי הראשון ולא פעם גם האחרון. אך כמובן - לגורם האנושי האחריות לנתונים ולתוצאה".

הנדל הוסיף, כי "אין להשאיר את הדברים בגדר הערת אגב". הוא הורה להעביר את הנושא לבדיקתו של ניצן, "כדי לבדוק יחד עם המשטרה מהו מקור הטעות ואילו צעדים ננקטו כדי להביא לכך שהמקרה לא יישנה". הנדל הורה למדינה לדווח בתוך 45 יום שהבדיקה נערכה, הוכן דוח מסכם וננקטו צעדים לתיקון התקלה. בית המשפט לא הורה לדווח לו על הממצאים והצעדים עצמם, אלא רק על קיומם. משרד המשפטים לא הודיע מאז על צעדים כלשהם בעקבות החלטתו של ניצן.

בדוח שפרסם בפברואר 2018, ואשר התייחס להחלטות שקיבל בשנת 2017, כתב רוזן, כי התובעת במשפטו של אדם שאיים על אישה הצהירה, כי אין לו הרשעות קודמות - בעוד שהוא הורשע בסחיטה ונדון לשנת מאסר בפועל ולשנת מאסר על תנאי. רוזן קבע, כי מדובר בפגם חמור, שאולי אף השפיע על עונשו של אותו נאשם. "טענת התביעה, כי הפגם לא רובץ לפתחה מאחר שהסתמכה על גליון הרישום הפלילי העדכני של הנאשם - שלא היה מעודכן - אינה מקובלת", הדגיש אז רוזן.