שוטרת שמסרה עדות שקר וכמעט גרמה להרשעת שווא של מפגין חרדי, הורשעה בדין משמעתי בעבירה של התרשלות ונקנסה ב-5,400 שקל. כך מגלה (7.1.29) קובץ הפסיקה המשמעתית של המשטרה לרבעון הרביעי של 2019.

רס"ר נופר בן-רוחי הייתה במארס 2017 סמלת מבצעים במשמר הגבול בירושלים. בעקבות תלונתה הועמד לדין אהרון גראומן-הלוי, בטענה שתקף אותה בעת הפגנת חרדים בעיר. בן-רוחי אישרה בבית משפט השלום בירושלים את הדוח שכתבה, וקיבלה גיבוי מקצין מג"ב מחמוד דוואימה, הבלשים מתן מאמו ושמואל דהן ושוטר מג"ב ניר סבאן.ואולם, ההגנה הציגה סרטון של האירוע, בו נראה גראומן-הלוי כאשר הוא הודף את ידה של בן-רוחי לאחר שזו דחפה מפגין שישב על הארץ. הוא נסוג מיד, הופל ארצה בידי בן-רוחי והוכה בידי מספר שוטרים. המגע היחיד בין גראומן-הלוי לבין בן-רוחי היה אותה הדיפת יד, ולא שום תקיפה כפי שטענה בן-רוחי וכפי שהעידו עמיתיה.

השופט ירון מינטקביץ' זיכה במאי 2017 את גראומן-הלוי, לאחר שקבע: "לא ראיתי מנוס מהמסקנה הקשה אך המתבקשת, כי עדויותיהם של השוטרים לפני לא היו אמת". הוא הורה להעביר את פסק הדין למחלקה לחקירות שוטרים (ראו קישור משמאל). News1 מציין, כי פסק דינו של מינטקביץ' - עליו לא הוגש ערעור - קובע למעשה שחמשת השוטרים מסרו עדות שקר (עבירה שהעונש המירבי עליה הוא שבע שנות מאסר). למרות זאת, רק בן-רוחי הועמדה לדין - ורק לדין משמעתי, באשמה של התרשלות במילוי תפקידה, אשר הובילה להגשת כתב האישום חסר הבסיס נגד גראומן-הלוי.

בן-רוחי הודתה בעובדות וכפרה באשמה, בטענה שלא ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי בין הדוח הכוזב שלה לבין הגשת כתב האישום. נצ"מ רקפת לוין-גורדון, נצ"מ טל שקמה וסנ"צ תמר עמית הרשיעו את בן-רוחי (3.11.19). הם ציינו, כי בן-רוחי דבקה בגרסתה הכוזבת הן בחקירתה במח"ש והן בבית הדין, ודחו את טענתה לפיה הייתה מטושטשת משום שקיבלה תרופות נגד כאבים (בשל פציעתה במהלך פיזור ההפגנה) ובשל כך לא דייקה בדיווח שמסרה. בית הדין מעיר, כי אפילו אם בן-רוחי טעתה בדיווח המקורי, היו לה די הזדמנויות לתקן את הטעות - אך היא לא עשתה זאת.

התביעה ביקשה להוריד את בן-רוחי בדרגה אחת למשך שמונה חודשים, כאשר המשמעות היא גריעת 1,300 שקל בחודש. זאת, לאחר שהדגישה את חומרת מעשיה: הפגיעה הקשה בגראומן-הלוי, הפגיעה בתדמית המשטרה ויצירת ספק באמינותם של שוטרים בכלל. ההגנה טענה, כי מדובר בעבירת התרשלות שנעשתה ללא כוונה פלילית, והזכירה שהאישום המקורי נגדה היה מסירת תשובה כוזבת.

בגזר הדין אומרים (4.12.19) לוין-גורדון, שקמה ועמית, כי התביעה צדקה בתיאור הפגיעה הקשה באמינות המשטרה. הם מציינים, כי בעקבות אירוע זה, נאלצה המדינה לחזור בה מכתבי אישום נוספים בהם אמורים היו להעיד אותם שוטרים, או להגיע להסדרי טיעון מקלים. "הדרישה הבלתי מתפשרת להקפיד על אמירת אמת ודיוק בדיווח, בכל עת ובכל מצב, היא דרישה בסיסית וחיונית ואין בלתה".

ואולם - ממשיך בית הדין - יש להביא בחשבון שמדובר בשוטרת מצוינת, נאמנה למשטרה ולחבריה, בעלת מוסר עבודה גבוה ומי שקיבלה הערכות תקופתיות מצוינות. עוד ציין בית הדין, כי בן-רוחי נפגעה כלכלית בעקבות הפרשה, היא עדיין סובלת מן הפציעה באירוע ומדובר במקרה חד-פעמי. לפיכך נקבע, כי היא תורד בדרגה למשך ארבעה חודשים - דהיינו קנס בפועל של 5,200 שקל.

פסקי דין נוספים בקובץ של הרבעון הקודם, בו ממשיכה המשטרה להשחיר את שמותיהם של חלק מן הנאשמים:

• קנס של 500 שקל לרס"ר שפלט כדור מאקדחו.

• קנס של 600 שקל לרס"ב שפלט כדור מאקדחו.

• נזיפה חמורה לרס"ל שפלט כדור מאקדחו.