בית הדין הארצי לעבודה פסל את הנחיית נציבות שירות המדינה, ולפיה פרקליטים במשרד המשפטים אינם יכולים להתמודד במכרזים של משרדים אחרים. בית הדין לא נדרש לשאלה האם משפטנים ממשרדים אחרים יוכלו להתמודד במכרזי הפרקליטות, אך נראה שבפועל פסיקתו תחייב זאת.
הפרקליטים במשרד המשפטים (כולל בפרקליטות המדינה על שלוחותיה) והמשפטנים ביתר משרדי הממשלה נמצאים בדירוגים שונים מבחינה מינהלית, ולכן אינם יכולים להתמודד על מכרזים פנימיים המופנים לבעלי הדירוג האחר. כבר ב-2002 ניסה היועץ המשפטי דאז,
אליקים רובינשטיין, לבטל מניעה זו ולאפשר התמודדות הדדית במכרזים. אולם פרקליטת המדינה דאז,
עדנה ארבל, וארגון הפרקליטים התנגדו - מחשש שמשפטנים מחוץ לפרקליטות "יפלשו" לתוכה. כיוון שכך, נקבע איסור הדדי על התמודדות המשפטנים והפרקליטים אלו במכרזיהם של אלו.
בשנת 2009 המליצה ועדה בראשות
אהרון אברמוביץ, לשעבר מנכ"ל משרדי המשפטים והחוץ, לבטל את ההפרדה - אך הפרקליטים שוב טרפדו את יישום ההמלצה. כעת קובע סגן נשיאת בית הדין הארצי,
אילן איטח, כי מניעת התמודדות פרקליטים במכרזי משפטנים היא בלתי חוקתית, שכן היא פוגעת הן בחופש העיסוק והן בזכות לשוויון - וזאת בצורה בלתי מידתית.
איטח מזכיר (5.1.20), כי בית הדין כבר קבע שהגבלה על השתתפות עובד במכרז פנימי מהווה פגיעה בחופש העיסוק. ההגבלה במכרזי עורכי הדין היא משמעותית, שכן היא מובילה לכך שנחסם בפניהם אפיק קידום. מניעת התמודדותו של פרקליט במכרז משפטנים, כאשר הוא עומד בתנאי הסף, מהווה גם פגיעה בשוויון - מוסיף איטח.
לדברי איטח, הוא מוכן לצאת מתוך הנחה ולפיה נציב שירות המדינה רשאי לפגוע בחופש העיסוק ובשוויון במסגרת סמכותו הניהולית. ודאי שהדבר כך בפרסום מכרזים, אשר מטבעם מגבילים את ההשתתפות בהם. אולם פגיעות אלו חייבות לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה: להיות לתכלית ראויה ואם אינה עולה על הנדרש. התכלית שהציגה המדינה היא שמירה על השוויון בין המשפטנים לפרקליטים - אך איטח אומר, שהסבר זה אינו משכנע, משום שלא ניתן טעם של ממש להתנגדות הפרקליטים לפתיחת מכרזיהם בפני משפטנים.
איטח ממשיך ואומר, כי הוא מוכן להניח לצורך הדיון, שמטרת ההגבלה היא להבטיח שלתפקידים בפרקליטות יתמנו רק בעלי ניסיון בליטיגציה. אולם זוהי פגיעה שאינה עומדת בתנאי המידתיות, שכן ניתן היה להשיג את אותה מטרה על-ידי קביעת תנאי סף של ניסיון שכזה, ולא לפסול בצורה גורפת את כל המשפטנים. כך ניתן היה לבטל מעיקרו את עקרון ההדדיות ולפתוח את כל המכרזים בפני כל המשפטנים והפרקליטים.
חסימת הפרקליטים מהתמודדות במכרזי המשפטנים עשויה להיות רצון להגן על האחרונים, שאפשרויות הקידום שלהם מצומצמות יחסית - ממשיך איטח. אולם שוב מדובר בפגיעה בלתי מידתית ורחבה מדי; והיא אינה מגנה על המשפטנים מפני התמודדות של עובדים אחרים בשירות המדינה שהם עורכי דין. עוד אומר איטח, כי ההגבלה פוגעת בחובתה של המדינה למנות לכל תפקיד את האיש המתאים ביותר, בכך היא מונעת מראש התמודדות של חלק מן המועמדים.
בשולי הדברים אומר איטח, כי הוא ער לעובדה שתימשך מניעת התמודדותם של משפטנים במכרזים של הפרקליטות המתפרסמים כמכרזים של משרד המשפטים. "שאלת אופן הוצאת המכרזים - בין אם מכרז בין-משרדי למשרות בדירוג המשפטנים ובין אם מכרז משרדי למשרות בדירוג הפרקליטים - אינה עומדת לדיון במסגרת הליך זה ועל כן איננו מביעים עמדה בשאלה זו ונותירה לעת מצוא", הוא אומר - ורומז שבית הדין עשוי לקבל החלטה דומה גם בכיוון ההפוך.
איטח קיבל את ערעורה של סגנית פרקליט המדינה,
טלי מרקוס, על החלטת בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, וקבע שהיא תוכל להתמודד במכרז לתפקיד מנהל היחידה ל
חופש המידע במשרד המשפטים. משרה זו היא בדירוג המשפטנים, ולכן נמנע ממרקוס - הנמצאת בדירוג הפרקליטים - להתמודד עליה. איטח מדגיש, כי פסק דינו נוגע למכרזים שיתפרסמו מעתה ואילך.
נש"מ חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. השופטים
אילן סופר ומיכה שפיצר ונציגי הציבור שרה זילברשטיין-היפש ועצמון ליפשיץ הסכימו עם איטח. את מרקוס ייצגה עו"ד איילה הוניגמן; את נש"מ ייצגו עוה"ד ירון קרמר וברק גבעוני; את ארגון המשפטנים ייצגו עוה"ד ורד ויץ ומירי מלכי; ואת ארגון הפרקליטים - עוה"ד אסף ברנזון ומיכל פרידמן.
