סניגוריו של הנשיא
דונלד טראמפ קוראים לסנאט לדחות במהירות את האישומים נגדו, ואומרים שהוא לא ביצע עבירה כלשהי אלא הוא קורבן של ניסיון מפלגתי בלתי חוקי להדיח אותו. ניו-יורק מדווח, כי הדברים צפויים להיכלל בתגובה המפורטת שיגישו הסניגורים (יום ב', 20.1.20) יום לאחר התגובה המקדמית ויום לפני תחילת נאומי הפתיחה במשפט בפרשת אוקראינה. בראש הסניגורים עומדים היועץ המשפטי של הבית הלבן, פאט סיפולון, ופרקליטו של טראמפ, ג'יי סקולוב.
הטיעונים הערב יהיו המקיפים ביותר שהציג עד כה הבית הלבן בפרשה. טראמפ אסר על אנשי ממשלו להעיד ולמסור מסמכים בשימועים בבית הנבחרים, וסניגוריו הסתפקו עד כה בטענה לפיה מעשיו היו חוקיים בעוד הליך ההדחה נוגד את כוונת החוקה. כעת הם יגבו עמדות אלו בטיעונים משפטיים מפורטים. לדבריהם, שני סעיפי האישום - ניצול לרעה של כוח המשרה ושיבוש חקירת הקונגרס - פגומים מבחינה חוקתית ויוצרים תקדים מסוכן.
הסניגורים יצביעו על העובדה שסעיפי האישום אושרו בבית הנבחרים בקולותיהם של כל הדמוקרטים (למעט שניים) נגד קולותיהם של כל הרפובליקנים, כהוכחה לכך שמדובר בצעד מפלגתי. לדעתם, כותבי החוקה לא התכוונו שהליך ההדחה ישמש לצרכים פוליטיים, אלא רק למקרים מובהקים בהם קיימת הסכמה רחבה לפיה הנשיא ביצע עבירה חמורה - כפי שהיה בפרשת ווטרגייט.
עוד יטענו, כי שני סעיפי האישום הם חסרי תוקף מבחינה חוקית, שכן הם הצהרתיים בלבד ולא מצביעים על סעיפים פליליים ספציפיים שאותם הפר לכאורה טראמפ. לדבריהם, משמעות כתב האישום היא שהנשיא יוענש על קבלת החלטות בתחום מדיניות החוץ ועל נסיונו לשמר את הזכויות המוענקות לו בחוקה - ומכאן התקדים המסוכן עליו יצביעו.
כפי שטענו טראמפ והבית הלבן בעבר, גם עורכי הדין אינם מכחישים את המעשים עצמם, בהם לחץ טראמפ על אוקראינה לפתוח בחקירה נגד הנטר ביידן ולגבי הטענה כאילו אוקראינה היא שהתערבה בבחירות 2016. אולם הם ישובו ויאמרו שמעשיו של טראמפ היו תקינים וחוקיים, שכן לנשיא יש זכות לנהל את יחסיה של ארה"ב עם מדינות אחרות באופן שהוא מוצא לנכון, וכי במקרה הזה - היו לו חששות מוצדקים מפני השחיתות באוקראינה. לטענתם, האישום לפיו התנהלות כזאת מהווה ניצול לרעה של כוח המשרה, היא תיאוריה מצוצה מן האצבע, שאימוצה עלול לאפשר לקונגרס לפגוע בנשיא בשל החלטות המצויות בסמכותו הבלעדית.
לגבי סעיף השיבוש טוענת ההגנה, כי מדובר בהפרה של עקרון הפרדת הרשויות, המעניק לנשיא את הזכות שלא לחשוף התייעצויות פנימיות. על-פי הסניגורים, טראמפ היה רשאי שלא לאפשר עדויות והגשת מסמכים, משום שהללו היו גורמים להפרת החסינות המוקנית לפעולותיו.
