בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
למי שחושב להעביר את החשבון שלו לבנק מזרחי-טפחות - הנה סיפור שייתן חומר למחשבה שנייה
|
דואגים ללקוחות מן המסד ועד הטפחות?! [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
מזרחי טפחות live
|
|
|
|
|
לפני שלושה שבועות התקשרה אלי הבנקאית שלי מבנק מזרחי-טפחות עם שתי הצעות: לפתוח חשבון לבני בן ה-14 ולהעביר את החשבון שלי למזרחי live. קבענו פגישה בסניף והבנקאית הצליחה לשכנע אותי בשני הנושאים. אלא שעד מהרה התברר, בניגוד לדברי הבנקאית, שלמעשה אין שום תועלת בפתיחת החשבון לבני. הוא לא יכול לקבל כרטיס אשראי, הוא לא יכול לקבל כרטיס כספומט. למעשה אפשר רק לפתוח על-שמו חשבון חיסכון. כך שזה ירד מעל הפרק. נשאר נושא מזרחי live (סתם נקודה מעצבנת: עברית כבר לא מספיק טובה?). היה לי ברור מה הם היתרונות מבחינת הבנק: הלקוחות הקטנים, משקי הבית שאין מהם יותר מדי הכנסות, יעברו למערכת מרכזית וישחררו את הבנקאים לטיפול בלקוחות הכבדים. לעומת זאת, לא היה לי כל-כך ברור מה הם היתרונות מבחינתי; למשל: אין הנחה כלשהי בעמלות, למרות שעלויות התפעול של הבנק נמוכות יותר. אבל נאמר לי שזו בנקאות מודרנית יותר, נגישה יותר, הכל יגיע אלי הביתה, אז הסכמתי. אני מודה: טעיתי. הטעות התבררה לי די מהר. הסתבר שצריך להחליף לא רק את כרטיסי האשראי ואת פנקסי הצ'קים, אלא גם את מספר החשבון. המשמעות היא כמו לעבור בנק - וזה, כידוע, לא הדבר הכי נוח בעולם. נכון, הבטיחו לי שיעשו הכל בשבילי, אבל בפעם האחרונה שהחלפתי כרטיס אשראי (בתוך אותה חברה) - המעבר המעשי לקח חודשים ויש תשלומים שעד היום נגבים מהכרטיס הישן. שלושה ימים אחרי הפגישה עם הבנקאית, התקשר מישהו ואמר שהוא מדבר ממזרחי live כדי לתאם את המעבר. מאחר שהייתי צרוד מאוד, ביקשתי ממנו להתקשר למחרת. הוא אמר שאין בעיה. ודאי שאין; הוא לא התקשר עד היום. אחרי כמה ימים קיבלתי הודעה בדואר, לפיה הבנקאי שלי הוא בכלל בנקאית ואני כנראה אמור להתקשר אליה. אם זה לא הספיק, אחרי כמה ימים הגיעה הביתה עוד מעטפה, הפעם עבור אשתי [ראה תמונה מטה]. בתוכה מצאנו את המספר הסודי של כרטיס הכספומט החדש שלה. כן, בדואר רגיל, בתיבת הדואר, בלי אישור מסירה ובלי חתימה ובלי בקרה. הדבר שהוא אולי הרגיש ביותר בבנקאות - כמעט חשוף לעיני כל. חוץ מזה, את החומר מהבנק לא קיבלנו עד עצם היום הזה. כרטיסי האשראי החדשים, פנקסי הצ'קים ומי יודע מה עוד - הם תקועים עדיין בחברת אביב-שיגור. החברה לא הצליחה משום מה לתפוס אותנו בטלפון, והגדילה לעשות כאשר הותירה לי פעם הודעה במשיבון לפיה אני הוא שצריך להתקשר אליה. התקשרתי. המענה הקולי היה כל-כך ארוך ומסובך, ובסופו כמובן שמעתי ש"נציגינו מטפלים בפניות קודמות", עד שהתייאשתי. לפני שבועיים הודעתי לבנקאית שאני מתחרט ורוצה להישאר בסניף שלי. היא אמרה שזה יסודר מיד. זה באמת לא צריך לקחת יותר מעשר דקות. אבל מאז אני מחכה. כרגע אני לא יכול להפקיד צ'קים, כי כרטיס הכספומט מזהה אותי כבעל חשבון במזרחי live - אותו אני כאמור לא רוצה. אני גם לא יכול לבדוק את מצב החשבון באינטרנט, כי לדעת הבנק החשבון אינו פעיל, אין בו תנועות והיתרה היא אפס. במצב הזה, אני יכול רק לקוות שהכל בסדר, שאיש לא מועל בכספי, שהמשכורת הגיעה למקום הנכון, שהחיובים יורדים כסדרם ושהצ'קים שלי לא יחזרו. ביום חמישי שעבר דיברתי עם דובר בנק מזרחי-טפחות. סיפרתי לו את כל המעשה. אנחנו מכירים כמה וכמה שנים, ואני חייב לומר שתגובתו הדהימה אותי: חטפתי שטיפה ארוכה על כך שלא חשבתי על הכל מראש, שלא הבאתי בחשבון שכמובן יהיו בעיות ושלא גיבשתי דעה נחרצת מיד כאשר המעבר הוצע לי. מאוחר יותר קיבלתי ממנו מסרון, לפיו הנושא בטיפול. היח"צן החיצוני של מזרחי-טפחות, המטפל ספציפית בתוכנית ה-live, הבטיח לי באותו יום שיבדוק. גם לתוצאות הבדיקה הזו אני עדיין ממתין. בקיצור: למי שהקמפיין הנוכחי של מזרחי-טפחות "ישראל מתגייסת להעביר את דביר" עושה חשק לעבור לשם - שיחשוב שוב. אם אלו הצרות שעושים ללקוחות קיימים, עד כמה יכול המעבר להיות חלק ללקוחות חדשים? אם אלו הם החובבנות וחוסר האחריות וחוסר האכפתיות כלפי לקוחות הבנק, מה יקבלו מי שאינם לקוחותיו?
|
צפו בקמפיין: ישראל מתגייסת להעביר את דביר
|
|
|
|
|
|
מספר סודי של כרטיס אשראי - בדואר רגיל
|
|
|
|
תאריך:
|
01/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
02/11/2009
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
לקוח מזרחי לשעבר
|
1/11/09 11:56
|
|
2
|
|
סוחת את הלקוח
|
1/11/09 13:14
|
|
3
|
|
עמיקם
|
1/11/09 13:44
|
|
|
|
קורא מתעניין
|
1/11/09 15:26
|
|
|
|
עמיקם
|
1/11/09 18:06
|
|
4
|
|
גאולה גבאי
|
1/11/09 13:50
|
|
5
|
|
אפרת מיכל
|
1/11/09 15:10
|
|
6
|
|
מ.פ
|
2/11/09 16:14
|
|
|
|
ג'
|
4/11/09 07:46
|
|
7
|
|
יג
|
2/11/09 16:19
|
|
מחזות זמר רבים הועלו במשך השנים בתיאטרון הבימה, החוגג 90 שנה להיווסדו ולציון האירוע, הופק מופע מוזיקלי וססגוני, המורכב מכל הרגעים והשירים הבלתי נשכחים של אותם מחזות זמר שלא נס ליחן. ההפקה בגרסתה הראשונה הועלתה אשתקד בתיאטרון הספרייה שליד בית צבי בשיתוף עם הבימה שהמשיכה בהצגת המופע, תוך שינויים במבנה ההצגה ובשירים השונים. המופע מועלה עתה בבית החייל או באולם אריסון בתל אביב על-ידי תיאטרון הבימה, בשיתוף תיאטרון הספרייה.
|
|
|
ניתן להסיק ברמה גבוהה של ודאות מהניסיון שנצבר בשישים ואחת שנות קיומה של מדינת ישראל כי שיטת הממשל והמשפט אינה תואמת את צרכי המדינה.
|
|
|
לא להאמין, אבל למטבח הישראלי יש שם טוב אפילו בארצות שמעבר לים. באחרונה הוא זוכה להצלחה מרשימה במסעדות שנפתחו על-ידי שפים ישראלים לשעבר, שהחליטו לנסות את מזלם דווקא מחוץ לגבולות המדינה.
|
|
|
ספרו הראשון של אפרים קישון נקרא "העולה היורד לחיינו" (1951, עם איורים של המחבר עצמו), ובפרפראזה על הכותר המבריק של קישון, שהיה בעל מבטא מלעילי הונגרי מובהק, נבחרה הפעם כותרתו של טור זה. שלטון המלעיל בעברית שלנו הולך ומתעצם ופורץ את כל הגבולות שהתוו לו מחיי הלשון. אחת הסיבות לכך, כפי שהראינו בטור הקודם, היא בידול משמעות (יונה הילדה לעומת יונה העוף). סיבה אחרת לכך, בעלת אפקט רחב יותר, היא השפעת היידיש. לשון זו, שהייתה ידועה היטב לרבים מתושבי הארץ היהודים לפני העלייה הגדולה מארצות המזרח ונמצאה ברקע הלשוני גם של אלה שלא ידעו אותה, נוטה להגות במלעיל שמות מקומות ואנשים. לכן, מרבית דוברי העברית שהיו כאן בשנות ה-40' ובתחילת שנות ה-50' הגו במלעיל שמות כמו באר-טוביה, פרדס-חנה, ראשון-לציון, זכרון-יעקב, נחלת-יהודה, מגדיאל, טבריה, יפו, חיפה, עכו וכיוצא באלה, וכך נֶהֱגים שמות אלה בפי מרבית הציבור גם כיום. השם "יפו" במלעיל מופיע אפילו בפי דובר רשמי של התרבות הישראלית, מנהל מחלקת התרבות בעיריית תל אביב-יפו המציג מדי יום שישי בבוקר בגלי צה"ל את אירועי התרבות של סוף השבוע בעירו, הנקראת בפיו פעם תל אביב-יפו ופעם תל אביב-יפו. האיש המסכן פשוט אינו יודע מה בדיוק לומר, ולכן הוא הוגה את שני סוגי ההגייה באותו משפט ויוצא ידי חובת הכל.
|
|
|
הרומן "פצע" אינו ספרו הראשון של עדי אבלס. לפני כעשר שנים הופיע הרומן שלו "בשביל זה יש אהבה", ומתברר, שהעלילות בשני הרומנים הן עלילות ניסוי, הבוחנות את המאבק בין אמת ושקר - שני הכוחות הסותרים המפעילים את חייה של החברה האנושית. בשני ספריו חתר המחבר להוכיח, שבניגוד למוסר, המבטיח שכר לדובר האמת ועונש לשקרן, החברה מענישה על אמירת אמת וגומלת על אמירת שקר. היפוך פרדוקסאלי זה התגשם בקורותיו של דניאל מלניק, גיבור "פצע", שהחליט לבדוק באמצעות ניסוי את תגובת החברה כשיאמר רק אמת. כצפוי, החברה קמה עליו מיד להענישו.
|
|
|
|