ח"כ
עמיר פרץ יכנס (יום ה', 26.3.20) את מליאת הכנסת לבחירת יו"ר לכנסת ה-23. כך קובעת נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות. היא מותחת ביקורת חריפה במיוחד על היו"ר המתפטר, יולי אדלשטיין, בשל סירובו לכנס את המליאה כפי שהורה לו בג"ץ. פרץ הוא זקן חברי הכנסת, ובג"ץ קיבל את המתווה שהציע היועץ המשפטי של הכנסת,
איל ינון, לשם פתרון התסבוכת.
חיות מזכירה, כי על רשויות השלטון מוטלת חובה כפולה ומכופלת לקיים פסקי דין. היא מצטטת פסק דין קודם של בג"ץ, ולפיו "מדינה שבה רשות שלטונית נוטלת את החוק לידיה - ברצותה, מקיימת צו שיפוטי שניתן נגדה, וברצותה מתעלמת ממנו, היא מדינה שנזרעים בה זרעי פורענות ואנרכיה, ומתפתחת בה תרבות מסוכנת של שלטון כוח ושרירות". חיות ממשיכה:
"אכן, ידענו בעבר מקרים שבהם רשויות השלטון 'גררו רגליים' בקיום צווי בית משפט וכן מקרים שבהם לא מילאו אחר צווים אלה בשל טענות לקושי ביישומם או באכיפתם או בשל הצורך בהתארגנות. אך מעולם עד היום לא אירע בדברי ימי המדינה שגורם שלטוני סירב בריש גלי ובהתרסה לקיים צו שיפוטי באומרו כי צו מצפונו אינו
מאפשר לו לקיים את פסק הדין. כך בחר לנהוג המשיב 1 [אדלשטיין], שהינו אחד מסמלי השלטון (הגם שלעת הזו הוא מכהן בתפקידו מכוח דין הרציפות ובלא שנבחר לתפקיד), והפגיעה שגרם בהתנהגותו זו לאינטרס הציבורי בהבטחת שלטון החוק ובקיום פסקי דין וצווי בית משפט – אין שיעור לחומרתה.
"אם כך נוהג בעל השררה, מדוע ינהג אחרת האזרח מן השורה? ושאלה זו מהדהדת במלוא העוצמה בייחוד בימים הקשים הללו אשר בהם אנו מתמודדים עם התפרצות מגיפת נגיף הקורונה, והאזרחים נדרשים
לציית להוראות ולמגבלות חסרות תקדים המוטלות עליהם, בין היתר, מכוח תקנות שעת חירום. זהו מצב דברים שאין להשלים עימו ובמקום שבו מדובר בפגיעה חסרת תקדים בשלטון החוק, נדרשים סעדים חסרי תקדים".
חיות עושה שימוש בסעיף 15 לחוק יסוד השפיטה, המעניק לבית המשפט העליון את הסמכות "לתת סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר" - שימוש נדיר מאוד, שכן בית המשפט העליון פוסק על-פי סמכויות ספציפיות המוענקות לו. ההתערבות במינוי בעלי תפקידים בכנסת היא חסרת תקדים, כפי שמציינת חיות. פסק הדין ניתן בהסכמת המשנה לנשיאה,
חנן מלצר, והשופטים
ניל הנדל,
עוזי פוגלמן ו
יצחק עמית.
בג"ץ דן אמש (יום ד', 25.3.20) במצב שנוצר בעקבות התפטרותו של אדלשטיין וסירובו לקיים את פסק הדין, שהורה לו להעלות היום לדיון את הדרישה להחלפתו. חיות הבהירה, כי מסלול בזיון בית המשפט אינו אפשרי, ולו רק בגלל החסינות המוקנית לאדלשטיין כמו לכל חבר כנסת. לכן, התמקד הדיון בדרכים המעשיות לפתרון התסבוכת.
ינון העלה שתי אפשרויות: כינוס ישיבה היום בראשותו של פרץ, כאשר סמכותו של אדלשטיין (המשמש כיו"ר עד יום שישי ב-11:00) תופקע ממנו נקודתית לצורך כך; או המתנה ליום ראשון הבא (29.3.20), כאשר הכנסת תוכל להתכנס על-פי החלטת הוועדה המסדרת ולבחור יו"ר, ושוב - בראשותו של פרץ. הוא אמר כי מבחינתו שתי החלופות אפשריות. ינון ציין, כי בכל 24 השנים בהן ייצג את הכנסת בבג"ץ - מעולם לא הגיע לבית המשפט בלב כה כבד, לאחר שאדלשטיין התעלם מחוות דעתו ויצר "שבירת כלים בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת".
נציגו של מנדלבליט, עו"ד נחי בן-אור, לא ידע תחילה להשיב מה עמדתו של היועץ המשפטי בנושא. לאחר שיחה עם מנדלבליט אמר בן-אור לשופטים, כי מועדפת עליו האפשרות של כינוס המליאה כבר היום.
