טירוניות וחיילות גבוהות וכבדות הראו ביצועים טובים יותר בתרגילי כוח מאשר טירוניות וחיילות רזות ונמוכות. כך מצא מחקר של הצבא האמריקני.
במחקר, שניהלו חוקרים ממכון המחקר הצבאי לרפואה סביבתית ומהמרכז הצבאי לרפואה ציבורית, השתתפו 133 טירוניות מבסיסים שונים של הצבא ו-229 חיילות, המוצבות בבסיסי צבא בג'ורג'יה, בקנזס ובקולורדו. תוצאות המחקר פורסמו בחודש פברואר בכתב-עת אמריקני לרפואה צבאית. רוב המשאות שקלו 45-20 ק"ג כאשר החיילות ביצעו חמש משימות - סחיבת שק כבד, מסע עם תרמיל-גב כבד. תנועה תחת אש, סחיבת פצוע ופינוי נפגעים.
המשתנה שנבדק היה BMI, שמייצג את משקל האדם לעומת גובהו, ומחשבים אותו על-ידי חלוקת המשקל בריבוע הגובה. BMI גדול מ-25 נחשב לעודף משקל אצל מי שאינם ספורטאים.
נבדקות כבדות וגבוהות, שהיה להן BMI בטווח 29-25 (כלומר, בעלות עודף משקל) עלו בהישגיהן במבחני הכוח על חיילות רזות.
מסורתית, סמך הצבא האמריקני על מבחני כושר לב-ריאה (קארדיו-וֶסקוּלאריים) ועל מבחני סבולת שרירים כמגדירי כושר גופני וכשירות, קובעים החוקרים, זאת, למרות שחייל נדרש לכוח ולעוצמה גבוהים. לכן, הם ממליצים לשקול את BMI כגורם בהערכה מוקדמת של חיילים, כדי שיצליחו במטלות הטירונות והחיילוּת, למרות שעודף משקל יכול להיות בעיה רפואית. עודף משקל יכול להשפיע על הקריירה של החייל, אך הוא יתרון בביצוע מטלות, הדורשות כוח.
בשנת 2017 בדקו חוקרים של הצבא האמריקני חיילים משני המינים, שלא עמדו בתקן משקל-גובה, המתאים לגילם ולמינם. אז נמצא, כי הם רצו שני מיילים (כ-3,300 מטר) בזמן יותר ארוך מחיילים, שעמדו בתקן. כמו-כן, נמצא, כי חיילות עם BMI גבוה סיימו מסלול מכשולים בזמן ארוך במקצת מחיילות רזות מהן.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
