|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
משיכת עתירה טרם הדיון בה לא תחייב בהכרח בהוצאות
|
הגם שהעתירה נמחקה ביוזמת העותרות מבלי שנתבררה לגופה, והגם שהעותרות לא ציינו כי ערערו באותו עניין לבית המשפט המחוזי במקביל להגשת העתירה, ולמרות שהמשיבים כבר הגישו תגובה מקדמית לעתירה, בג"צ לא חייב את העותרות בהוצאות המשיבים
|
רשמת בית המשפט העליון קבעה, כי לא בכל מקום בו חוזר בו בעל דין מן ההליך, יביא הדבר בהכרח לחיובו בהוצאות הצד שכנגד. יישומו של העיקרון נבחן לפי הנסיבות, ובין היתר בשים לב לשאלה מדוע חזר בו יוזם ההליך מההליך שהגיש, ובחינת הצידוק שבהגשת העתירה מלכתחילה והסעד שקיבל העותר בפועל. במקרה דנן העותרות באו על סיפוקן והעתירה הגשימה את מטרתה, ובהעדר קביעה שיפוטית כי העתירה אינה מגלה עילה בשל קיומו של סעד חלופי, אין לשלול את הצידוק בהגשת העתירה מלכתחילה, לצורך בחינת שאלת ההוצאות, וזאת למרות שנפל פגם בהתנהלות העותרות בכך שלא ציינו את דבר הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי
|
|
זוהי בקשה לפסיקת הוצאות.
העותרות - חברות עסקיות שתבעו פיצויים בגין נזקים עקיפים כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה – עתרו נגד חיובן להשיב סכומי פיצויים ששולמו להן עקב חישוב מחודש אותו ערך מנהל מס רכוש וקרן פיצויים. העותרות טענו, כי בהודעות הדרישה להחזר הכספי לא צוינה זכותן של העותרות לערור על הודעת החיוב לפני ועדת הערר. המשיבים, בתשובתם המקדמית לעתירה, טענו כי דינה להידחות מחמת קיומו של סעד חלופי, בדמות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת ועדת הערר לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצוים, בהתאם להסדר המותווה בתקנות מס רכוש, מה גם שהעותרות פנו לבית המשפט המחוזי בדרך החלופית האמורה, במקביל להגשת העתירה.
לאור תוכנה של תגובת המשיבים לטענות שהועלו בעתירה, מסרו העותרות, כי משלא נותרה עוד מחלוקת בין בעלי הדין בשאלות העיקריות שעמדו בבסיסה של העתירה, מתייתר המשך הדיון בעתירה וביקשו למשוך את העתירה ללא צו להוצאות. העתירה נמחקה, אך המשיבים ביקשו לחייב את העותרות בהוצאות המשיבים 4-1. העותרות מתנגדות לבקשה.
|
|
המשיבים טוענים כי יש לחייב את העותרות בהוצאות המשיבים 4-1 שכן בהגשת העתירה היה משום שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, שכן לא היה לה כל בסיס משפטי, והעותרות לא גילו בעתירתן את העובדה כי הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי באותו עניין.
|
|
- הכלל הנוגע לחיוב בעל דין שמשך ערעורו בהוצאות - ככלל, יש טעם רב בעמדה, לפיה מקום בו נמחק הליך על-ידי מגישו בטרם התברר והוכרע לגופו, יישא מגיש ההליך בהוצאות להן גרם לבעל הדין שכנגד. בעל דין היוזם הליך כלפי יריבו, תוך גרירתו להוצאות, חייב להניח כי אם הוא חוזר בו מן ההליך שנקט, יעמוד יריבו על ההוצאות שנגרמו לו.
- החריג לכלל - עם זאת, לא בכל מקום בו חוזר בו בעל דין מן ההליך, יביא הדבר בהכרח לחיובו בהוצאות הצד שכנגד. יישומו של העיקרון נבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו, בין היתר, בשים לב לשאלה מדוע חזר בו יוזם ההליך מההליך שהגיש. כך, למשל, במקרים בהם בעל דין חוזר בו מעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק לאחר שבא על סיפוקו, אין הוא מחויב, על-פי רוב, בהוצאות והמשיב אף עשוי להתחייב בהוצאותיו של העותר על-פי האמות המידה שנקבעו בהלכת אל נסאסרה.
- המבחן לפסיקת הוצאות - הכללים בעניין פסיקת הוצאות חלים הן כאשר יוזם ההליך מבקש הוצאות והן כאשר הדרישה באה מכיוונו של בעל הדין שכנגד. שאלת החיוב בהוצאות נקבעת תוך בחינת הצידוק שבהגשת העתירה מלכתחילה והסעד שקיבל העותר בפועל.
- המבחן לפסיקת הוצאות - האם היה צידוק לעתירה מלכתחילה? -בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, נחה דעתי כי אין מקום לפסיקת הוצאות. אמנם, אין מחלוקת כי העתירה נמחקה ביוזמת העותרות מבלי שנתבררה לגופה. אף ניתן להניח כי המשיבים נשאו בהוצאות בגין הצורך להגיש תגובה מקדמית לעתירה. יחד עם זאת, מעיון בתגובה המקדמית של המשיבים עולה כי העותרות באו על סיפוקן והעתירה הגשימה את מטרתה. במצב דברים זה ובהעדר קביעה שיפוטית כי העתירה אינה מגלה עילה בשל קיומו של סעד חלופי, אין בידי לשלול את הצידוק בהגשת העתירה מלכתחילה, לצורך בחינת שאלת ההוצאות.
- הפגם בהתנהלות העותרות אינו מצדיק חיוב בהוצאות - גם אם נפל פגם בהתנהלות העותרות בכך שלא ציינו את דבר הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי, ודומה כי אכן נפל פגם כאמור, הדבר אינו מצדיק חיוב בהוצאות.
|
|
הבקשה לחייב את העותרות בהוצאות המשיבים 1-4 נדחתה
|
|
בג"צ 10014/08 בבית המשפט העליון בירושלים
כבוד הרשמת גאולה לוין
ל.ע.ד קסטרו נ.ע בע"מ ואח' נ' שר המשפטים ואח'
החלטה מיום 11.11.2009
|
|
| תאריך:
|
15/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
16/11/2009
|
|
ליאת בכר סגל
|
|
משיכת עתירה טרם הדיון בה לא תחייב בהכרח בהוצאות
|
|
בית המשפט קובע, כי בתקופה בה חברות רבות וגדולות במשק נקלעות לקשיים ואינן יכולות לפרוע את התחייבויותיהן כלפי המלווים והמשקיעים שלהם, תפקידם של הנאמנים מקבל משנה חשיבות, וכדי לעשות עבודתם נאמנה, עליהם לדאוג בראש וראשונה לציבור המשקיעים, אשר בעבורם נוצרת הנאמנות, ונאמן אשר לא ינהג כך, עלול במקרים מסוימים להיחשב רשלן. לפיכך אין לערער על שיקול הדעת של הנאמן במקרה דנן, שסרב לשחרר לחברה את כספי כרית הריבית ששמשו כבטוחה למחזיקי אגרות החוב, משחשב כי אין בידיו בטוחות נוספות מספקות אשר תוכלנה לעמוד לזכותו במקרה של אי קיום ההתחייבויות מצד החברה.
|
|
|
|
|
במהלך טקס אנשי השנה 2005 ששודר בשעת הפריים טיים במסגרת שידורי קשת התייחסו הצמד שי ודרורי למיניותה של שרת החינוך לשעבר לימור לבנת. ציטוט דבריהם: "מעניין אם הוא (בנה של לימור לבנת) קיבל את הפטמות מאבא או מאמא. אם זה מאמא, הפטמות, אז תגיד מה שתגיד על לימור לבנת – גם לה יש פטמות לתפארת מדינת ישראל".
|
|
|
|
|
העותרת ראיסה ולדימיר, בת לאם יהודיה (ומשכך יהודיה אף היא), נשאה ליבה לעלות ארצה משהתאפשר לה בשנת 1999. על-מנת להוכיח את יהדותה לצורך קבלת מעמד בארץ מכח חוק השבות פנתה ראיסה לבית משפט באוקראינה בבקשה כי יורה על רישום אמה המנוחה - שרשומה בספרי השלטונות האוקראינים כרוסיה - כיהודיה. היא נימקה בפני בית המשפט כי אמה, בשל הגזענות שפשתה באוקראינה, נרשמה כרוסיה, וכעת, ברצונה לשנות רישום זה. לאחר ששמע עדויות ועיין במסמכים שהעידו על יהדות אמה ניצולת מחנות הכפייה וסביה וסבתה שהינם, חרף יהדותם, גיבורים לאומיים באוקראינה בשל מלחמתם בשורות הפרטיזנים היהודים בצבא הנאצי בימי מלחמת העולם השניה, נעתר בית המשפט באוקראינה להורות לרשום את אם העותרת בספרי השלטונות כיהודיה.
|
|
|
|
|
רו"ח רוני תירושי הואשם על-ידי הפרקליטות כי לאחר ששותפו למשרד רואי החשבון "תירושי אבן ושות'", שלמה אבן, מסר לו מידע פנימי על עסקה רווחית ביותר שעתידה חברת רוזבאד, לה העניק משרדם שירותי חשבונאות, לבצע, הוא רכש כמות ניכרת של מניות החברה.
|
|
|
|
|
כטוב ליבו ביין נהג הנאשם, שמעון בן עמי, ברכבו המסחרי ברחוב מאיר גרשון בירושלים, בדרכו לכיוון שדרות משה דיין. לפתע נסע ימינה ופגע בשבעה רכבים חונים.
|
|
|
|
|
מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
