אין לדחות תשלום מיסים בשל הקורונה, שכן יש ממש בטענת המדינה לפיה עליה לשמור על קופתה שהיא המקור להקצאת כספים להתמודדות עם המשבר. ההחלטות בנושא המיסים נמצאות בליבת המדיניות הכלכלית ובית המשפט העליון נוטה שלא להתערב בהן. כך אומר (יום ה', 30.4.20) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

עמית דחה את עתירת לשכת רואי חשבון, שביקשה להורות לרשות המיסים לדחות בחודשיים את תשלומי מקדמות מס הכנסה וניכויי המע"מ לחודש מארס של העוסקים המדווחים חד-חודשית ושמחזוריהם אינם עולים על 50 מיליון שקל בשנה. עוד ביקשה הלשכה לקבוע, כי עוסקים אלו יוכלו לקזז מהתשלומים הבאים את המקדמות שטרם שולמו בגין החודשים ינואר ופברואר. הלשכה נימקה את עתירתה בקשיים התזרימיים של העוסקים ובקושי להכין את הדוחות בשל מצב החירום.

לדברי עמית, העתירה הוגשה בשיהוי ניכר והיא הציבה בפני רשות המיסים ובית המשפט "סד זמנים דוחק ובלתי אפשרי לבירורה". עוד הוא אומר כי מדובר בעתירה כוללנית ונעדרת תשתית עובדתית מספקת, וכי רוב העסקים הקטנים מגישים דוחות דו-חודשיים - כך שהיא אינה רלוונטית לגביהם. "הפגיעה הנטענת אינה אחידה או ודאית, והשונות בין העסקים הנכללים בקבוצה אליה העתירה מתייחסת מלמדת על כך שהסעד המתבקש כוללני וגורף", מוסיף עמית.

עיקרו של דבר, מדגיש עמית, הוא הנושא העקרוני של התערבות במדיניות המיסים בכלל ודחייתם בפרט. הוא אומר: "לדחיית תשלומי המס יש השלכה-רבתי על קופת המדינה בצד ההכנסות. המדינה מקצה את משאביה באופן 'חיובי' על-ידי תשלומים ותמלוגים (כגון, תשלום מענק לכל בעל עסק עצמאי) ובאופן 'שלילי' על-ידי ויתור על תשלום או דחייה של תשלום. העותרת מבקשת מבית המשפט להתערב באופן בו המדינה מבקשת להקצות את משאביה כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי הקשה שנוצר בעקבות מגפת הקורונה. על כך נאמר, הגם שבהקשר אחר, כי 'אחריותו של בית המשפט מטילה עליו זהירות בטרם יתערב בהקצאת משאבים מסיבית שתמונתה הכלכלית אינה בפניו'".

השופטים דפנה ברק-ארז ומני מזוז הסכימו עם עמית. את הלשכה ייצגו עוה"ד אייל נייגר, נעם ברימן ויניב סטל, ואת המדינה - עוה"ד סיגל אבנון, חן אבידוב וליאורה וייס-בנסקי.