הוועדה לזכויות הילד דנה (יום ב', 13.7.20) בתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף ג'בארין, פתח את הדיון ואמר "הוועדה הזו מרגישה שליחות בהגנה על שלומם ובטיחותם של הילדים בישראל. כל שלוש דקות בממוצע מגיע ילד לחדר מיון בישראל, וכמעט שלוש כיתות, 116 ילדים, נהרגות מדי שנה באסונות קטלניים, שאת רובם ניתן היה למנוע. ההיקפים הללו מראים את חשיבות הנושא, ולכן הקדשנו את הישיבה הזו לשמוע מה נעשה בשנה האחרונה בתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים - תוכנית חומש שהתחילה ב-2017 ושותפים לה מספר משרדי ממשלה. לא נמצאים איתנו נציגי משרד הרווחה, בשל מאבק העובדים הסוציאליים, ומכאן נשוב ונשלח תמיכתנו במאבקם הצודק - ונתחיל עם משרד הבריאות, שהתוכנית היא בחסותו".
זהבה רומנו, מנהלת התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים במשרד הבריאות: "המשימה הכי חשובה של התוכנית היא לשים את נושא בטיחות הילדים בתוך תוכניות העבודה של המשרדים באופן קבוע. אבקש להתחיל בפן הנתונים עליהם אנו מבססים את קבלת החלטות. כיום המצב הוא שארגון 'בטרם' אוסף מידע ממקומות שונים, ובנוסף לכל משרד יש את מסדי הנתונים שלו ממקורותיו. חשבנו שנכון יהיה להקים מאגר נתונים לאומי אחד, עם כל המידע על היפגעות ילדים, וכך לשפר את תהליכי התכנון האסטרטגי, קבלת ההחלטות והקצאת המשאבים בתחום. כיום יש לנו את מאגר המידע של בטרם, וחיברנו כבר 24 חדרי מיון ומחלקות אשפוז המדווחות על פגיעות. אנחנו בהליך מתקדם מול משרד החינוך, להתחבר למאגרי המידע שלהם, אך בשל הקורונה כל צוותי המידע והמחשוב של המשרד הופנו לנושא זה. אנו מקווים לחזור לזה בהקדם, ואחרי משרד החינוך להתחבר לשאר משרדים והגופים, כמו מד"א והכבאות".
"תחום נוסף הוא חינוך והסברה לקבל הרחב, המתבסס על פורום של כלל הדוברים ממשרדי הממשלה השותפים, אשר משתפים פעולה בנושא. ב-2019 היה קמפיין לגבי בטיחות בכל הקשור לבריכות שחייה, אשר קיבל הדים חיוביים מאוד, ואנחנו כעת מחפשים תקציב להעלות אותו שוב, בתקופות הקורונה, בדגש על בריכות שחייה בבתים ולא ציבוריות. אנחנו גם מתכננים פורטל עם מידע להורים לילדים בשנים הראשונות, אשר ינגיש להם את נושאי הבטיחות, בזמן שהם נרשמים לתור בטיפת חלב".
"תוכנית דגל נוספת שלנו, בתחום נהלים ותקינה, היא מוצרים למניעת שכחת ילדים ברכב. מכון התקנים קבע תקן אחד בנושא, אבל הטכנולוגיות הקיימות בשוק לא פונות להליכי תקינה בשל העלות. הקמנו קבוצת עבודה עם אנשי טכנולוגיה וחדשנות, חברות, משרד התחבורה ועוד, אשר קבעה תבחינים לתנאי סף לטכנולוגיות בנושא. אנחנו ממש בישורת האחרונה של פרסום קול קורא, לכל הטכנולוגיות שכבר קיימות בשוק, ואלה שיגיעו וייבחרו על-ידי קבוצת העבודה כעומדות בתבחין, אנו נממן להם את הגשת הבקשה לתקן. ברגע שיהיה מוצר או מוצרים בתקן רשמי, אפשר יהיה לשקול אפשרויות כמו חובת התקנה של המוצר, או סיוע מדינה במימון רכישה שלו".
אלכסנדרה ארונין, ממינהל התקינה במשרד הכלכלה, הרחיבה בנושאי תקינה וסיפרה כי המינהל ערך כינוס עבור נציגי הרשויות המקומיות, כדי לשפר ולאחד את התקן של מתקני המשחקים בערים השונות. עוד סיפרה כי ביולי 2019 עלה לאוויר פורטל מוצרים מסוכנים, בו הצרכן יכול לגלות אילו מוצרים הם במסגרת תקנים רשמיים, אילו מוצרים הופסק שיווקם - אם ביוזמת המינהל ואם ביוזמת משווק אחראי, וכן עצות לגבי קניית מוצרים בטוחים באינטרנט. האתר נותן לצרכן תמונה של מה יכול להיות מסוכן, מאפשר לכל אחד לדווח על מוצר לא בטיחותי, ולמי שיבחר להרשם, גם לקבל התראות על כל מוצר אשר מופסק שיווקו ומורד מהמדפים.
אורלי סילבינגר, מנכ"ל ארגון בטרם: "מטרת התוכנית הלאומית היא לייצר מפת דרכים ממשלתית לטיפול כוללני בבטיחות הילדים ומניעת היפגעות. אנחנו הגורם המלווה את משרדי הממשלה בפיתוח תכנים ובבניית תהליכים בכל ההבטים של בטיחות הילדים. המשרדים השותפים לתוכנית עושים עשייה ברוכה ומוחלטת, אך עדיין ישנו פער עד שניתן יהיה לכנות זאת תוכנית לאומית, ואנו עוסקים כאן בהצלחת חיים כך שזו חובה ולא אפשרות.
"כרגע אנחנו לא מתוקצבים בתפקידנו כמלווה מקצועי של התוכנית הלאומית מתחילת השנה 2020, בשל חוסר בתקציב ממשלתי לקיומה של התוכנית הלאומית. בשנים בהן התוכנית תוקצבה היה תקציב תוספתי מהאוצר של 6 מיליון שקל בשנה, שמוזרם דרך המוביל הממשלתי, משרד הבריאות, ואז משרדי הממשלה השותפים עושים מימון תואם (מצ'ינג) של 4 מיליון שקל נוספים, וכך מגיעים לתקציב של 10 מיליון שקל בשנה. תקציב זה לא אושר עד לרגע זה".
"התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים צריכה להיות מתוקצבת בתקציב קבוע, שיהיה רב-שנתי, כמו שהתוכנית היא רב-שנתית, ולא להיות תלויים בכך שכל שנה משרד הבריאות יתחננו לאוצר לתקצב את התוכנית. מעבר לכך, כדי להפוך לתוכנית לאומית אמיתית, נדרשת הגדלת התקצוב, תוך הכנסה של משרדי ממשלה וגופים נוספים לשותפות בתוכנית, אלה שהיו בשלב התכנון.
"משרד החינוך לבד משקיע בשנה בלימודי שחייה לילדים, יותר מסך התקציב שמוקצה לכלל המשרדים לתוכנית הלאומית, וזה רק מקטע אחד בעשייה שלו בתחום".
יו"ר הוועדה ג'בארין, סיכם את הדיון: "הבטחת תקצוב התוכנית לשנתיים הנוספות בתוכנית החומש, ועיגון תפקידו של 'בטרם' כמלווה מקצועי, ואף הרחבת התקציב להוספת משרדי ממשלה נוספים והרחבת פעילות המשרדים הקיימים, היא הכרח. אני שומע מהאוצר נכונות לכך, ומבין שהם ומשרד הבריאות ינסו לסכם את הדברים בהקדם, ואני לוקח על עצמי להמשיך את השיח מול האוצר ולוודא זאת.
"הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקדם במהירות האפשרית את הקמת מאגר הנתונים הלאומי בנושא היפגעות ילדים, וכן להפיץ בהקדם את הקול הקורא על אודות סבסוד בדיקות תקן לטכנולוגיית למניעת שכחת ילדים ברכב.
"הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה לפעול להגביר את מודעות הציבור לפורטל המוצרים המסוכנים, ולדאוג להנגישו בשפות השונות. עוד מבקשת הוועדה ממשרד הפנים לפעול ליצירת תקן ממונה בטיחות ילידם בכל רשות מקומית, ומן השלטון המקומי לאפיין תפקיד זה, ובינתיים להטיל אותו על עובד רשות קיים. הוועדה תפעל לקדם תקן זה בשיתוף פעולה עימם".
