תיבת דוא"ל מיוחדת לפניות בנושא אלימות נגד נהגי התחבורה הציבורית שפתחה לפני חצי שנה
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ב
משרד התחבורה לא תפקדה, וברשות, שבראשה עומד
אמיר אסרף, כלל לא טרחו אפילו לפתוח את תיבת הדואר שפתחו כדי לעיין בפניות. כך חשפו (יום ד', 15.7.20) נציגי נהגי התחבורה הציבורית במסגרת דיון שהתקיים בוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה במגזר הערבי.
חוקרת מרכז המידע והמחקר של הכנסת, רינת בניטה, מסרה לוועדה כי הרשות לתחבורה ציבורית כלל לא אספה מידע על האלימות נגד נהגים. כמו-כן ציינה כי אין כלל מידע מדינתי בנושא, לא בקרב המפעילים ולא אצל המשטרה. רב-פקד סיוון שחר, קמ"ד חקירות אח"ם, השיבה: "אין לנו פילוח, ואיננו יכולים ליזום זאת כי הם אינם מוגדרים כעובדי ציבור. אנו מתייחסים למקרי תקיפת נהגים כאל כל תקיפה אחרת וחוקרים בהתאם". בניטה ציינה כי נושא איסוף המידע בנושא כמו גם התקיפות עצמן הם בעיות עולמיות. היא הזכירה כי רק לאחרונה נרצח בצרפת נהג אוטובוס שביקש מנוסע לעטות מסכה. לדבריה, הנהג בישראל נתפס כבעל סמכות אך למעשה הוא אינו כזה, אלא המשטרה שבידיה הסמכויות.
החוקרת ציינה כי מן הרשות הארצית לתחבורה ציבורית נמסר לה שבחודשים הקרובים יותקנו מחיצות הפרדה בין הנהגים לנוסעים, אולם מ"מ מנהל אגף בכיר רישוי ותפעול ברשות, עמיחי לוי, שבעצמו מסר לה את המידע בתחילת השבוע סירב להתחייב מתי זה יקרה ואפילו לתת הערכת זמן. הוא ציין כי הרשות לוחצת להתקין מחיצות בהקדם, וציין כי במכרזי ההפעלה החדשים קיימת דרישה שכזו.
את סיבת העיכוב חשף דורון עזרא מאיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות הכללית, שגילה לוועדה כי שרת התחבורה
מירי רגב דורשת להתקין במחיצות חלונית לצורך העברת תשלום במזומן. השרה רגב נמנעה מלהגיב.
"כשהמדינה מזלזלת בנהגים - גם הנוסעים מזלזלים"
יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית, ישראל גנון, תהה מדוע למרות שהתקבל מימון למחיצות התקנתן מתעכבת. לדבריו, האלימות כלל אינה מתחיל מהנוסעים אלא מהמאסדר, קרי מהרשות הארצית לתחבורה ציבורית. "נהג לא יכול לעצום עיניים מהכביש, אפילו לשתיים-שלוש שניות. קיימת זילות בכל מה שהמאסדר צריך לתת - חדר התרעננות אינו מותרות אלא בטיחות. נהגים נוסעים שעות בתנאים בלתי אפשריים. למרות שהרפורמה להוצאת קווים מתחנות מרכזיות התרחשה משנת 2000 עד היום אין חדרי התרעננות. משרד התחבורה נתן מימון, אך ועדות תכנון לא מאשרות ורשויות מקומיות לא מאפשרות. הרשות מקצה מיליארדים לטכנולוגיה ולאוטובוסים אבל את כרטיס הביקור של התחבורה הציבורית, הנהגים שהם הפנים שלה, רומסים. איננו מקבלים הכרה כעובדי ציבור ובכך מביאים לשינוי במעמד הנהגים ולקידום תדמית הענף. כשהמדינה מזלזלת בנהגים - גם הנוסעים מזלזלים.
הכרה כעובדי ציבור תלויה בביטוח הלאומי
נציג הרשות השיב כי הרשות תומכת בהכרה בנהגים כעובדי ציבור, אך הדבר אינו תלוי רק בה אלא בגורמים נוספים כגון הביטוח הלאומי. עוד אמר לוי: "יזמנו העלאת שכר לנהגים, יזמנו הצבת 100 תחנות - 10 מהן הוקמו ו-25 נמצאות בהליכים מול הרשויות המקומיות. בתחום ההדרכות קבענו של החברות חלה חובה לתת 50 שעות הדרכה לנהגים. יו"ר הוועדה, ח"כ מנסור עבאס, העיר לו כי החברות לא תמיד מארגנות הדרכות שכאלה. לוי השיב כי הרשות מפקחת על הנושא ויש לה נתונים בעניין, אך למיטב הבנתו נדרשת מעורבות בתכנים ולכן 12 שעות מתוך ה-50 יוקדשו לתכני חובה.
לוי מסר לוועדה כי על-אף נתוני התחלואה הגבוהים בתחבורה הציבורית, מספר הנהגים שנדבקו קטן מאוד ואפסי, וחלקם נדבקו במסגרות אחרות מחוץ לעבודה. "ביטלנו ישיבה בשורה הראשונה ועמידה בקרבתו של הנהג ופעלנו לצמצום התשלום במזומן. השרה רגב בוחנת מול האוצר ביטול חובת התשלום לקשישים. לגבי נהגים שקיבלו קנסות על כך שנוסעים לא עטו מסכה, הבהרנו יחד עם משרד המשפטים למשטרה כי חובת אכיפה היא על המשטרה ולא על הנהגים ודרשנו ביטול של הקנסות".
שליש מהתקיפות - אלימות קשה
קודם לדיון, נועדה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת) עם חמישה נהגים. לדבריה, מדי שנה יש 600 600 מקרי תקיפה מדווחים, והערכה היא שמספר המקרים כפול, אך הנהגים נמנעים מלדווח הן מתוך ידיעה שהתיקים ייסגרו הנהגים והן מחששם להתנכלויות מבעלי החברות ואחרים. יאסין ציינה כי כשליש (34%) מהתקיפות מוגדרות כאלימות קשה, ומלבד אלימות גופנית ישנה גם אלימות מילולית גזענית כלפי נהגים ערבים ואתיופים.
היא העלתה גם את נושא המחסור בנהגים, את עומס העבודה שלהם והעדר הוותק התעסוקתי. "הנהגים בתחבורה הציבורית מועסקים ללא הסכם קיבוצי. זוהי מעין אלימות כלכלית כלפי הנהגים. נהגים מועסקים בתנאי עובדי קבלן ולא מקבלים את מלוא תנאיהם הסוציאליים. אני נגד קיבוע סטיגמות כלפי נוסעים וחברות אחרות, ומצפה מנהגי אוטובוס שמגיעים לתפקיד הזה לנהוג בהוגנות וביושרה".
חברת הכנסת סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת) חיזקה את דבריו של גנון ואמרה: "האלימות ממוסדת, כי לא מכירים בנהגים כמקצוע. הם סופגים את הביקורת על איחורים, על אתר אינטרנט לא מעודכן. הנוסעים מתייחסים אליהם כאילו הנהג הוא בעל הבית הוא השוטר והוא האחראי על התנועה. תשלום ביד מסכן את חיי הנהגים, בני משפחותיהם והקשישים. שילוב המסיעים הפרטיים יפגע בנהגים הנמצאים בחל"ת". לילך חייבי מנחם (ארגון תחבורה בדרך שלנו): "כאשר השירות לוקה בחסר, הנוסעים לא יודעים איך להתלונן. לא תמיד יש מספר טלפון גלוי ולחלק מהחברות אין פייסבוק, ולכן נוסעים מוציאים את התסכול על הנהגים. הנהג לא צריך להתעסק בכסף אלא בנהיגה ולא להיות מנהל נסיעה. בשביל זה צריך סדרנים". עזרא מההסתדרות אמר שהפקקים, המחסור בנהגים, המתנה ממושכת בתחנה ואפילו דרישה לעטיית מסכה או סתם תסכול אישי גורמים לנוסעים לפרוק את זעמם על הנהגים. "החברה אלימה, והאלימות כלפי הנהגים חוצת מגזרים, וכבר ראינו את שיסוי הכלב בנהג הערבי. כוחות הביטחון לא שמים את הנושא בראש מעייניהם". ח"כ
איימן עודה (הרשימה המשותפת) שאל אותו מה מייחד את האלימות כלפי נהגים מיתר האלימות, ועזרא השיב שאין הבדל.
מנהל תחום תחבורה בהסתדרות הלאומית, נפתלי פכטר, כינה את הודעתו של ראש הרשות אמיר אסרף לפיה היתוספו 400 פקחים לתחבורה הציבורית כ"בדיחה", בשל מספרם הנמוך. הוא הוסיף כי יש להתאים את הנהג לסביבת העבודה, ולכן לא יהיה נכון לשבץ נהג חרדי בה נשים מסתובבות בלבוש חושפני באופן שיאלץ אותו להסיט מבט או נהג ערבי בשכונה חרדית שבה לא יידע להתמודד עם מלא ילדים. "נהג צריך להכיר את השיח", אמר. "אני לא מאשים את הנהגים, כי צריך הדרכה". ח"כ אליהו חסיד חלק עליו, ואמר כי נהגים ערבים של
נתיב אקספרס דווקא מגלים יחס טוב למשפחות חרדיות, וכי הבעיה קיימת יותר במגזר הכללי. פכטר השיב שהם מתנהגים כראוי משום שהדריכו אותם.
ח"כ חסיד סבור כי לא אמור להיות קשר בין הנהג לנוסעים, ויש לאפשר תשלום מחוץ לאוטובוס. לדבריו, למטבע יש שני צדדים וישנם גם נהגים שמתייחסים ביחס מזלזל לנוסעים. תמר אוחנה מוועדי הנהגים בכוח לעובדים העירה כי אומנם קיימת גזענות כלפי ערבים בעיקר בהתנחלויות, אך העלייה בתקיפות אינה רק על-רקע גזעני, וכשתוקפים נהגים הם משביתים את השירות במחאה.
יו"ר הוועדה מנסור סיכם את הדיון, ואמר כי דרושה הרתעה, ולחצן מצוקה יכול להיות חלק מכך. הוא דרש כי מעתה יהיה איסוף נתונים לגבי תקיפות נהגים מהמשטרה, ממשרד התחבורה ומהמפעילים. כמו-כן ביקש לבדוק עם הייעוץ המשפטי של הוועדה כיצד ניתן לקדם בחקיקה הכרה במעמד הנהג כעובד ציבור. כמו-כן ביקש לקבל לוח זמנים ברור להתקנת המחיצות, דיווח לגבי ההדרכות לנהגים וקו חם לדיווחי נהגים על אלימות כלפיהם.