בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דיון בהרכב מורחב של שבעה שופטים
|
|
|
העליון עשוי לשנות מעמד המאסדר
|
וילנר קבעה שברירת המחדל היא לקבל את פרשנות המאסדר להוראותיו ● כמה מן השופטים רומזים שיחזרו למצב בו ההכרעה בידי ביהמ"ש
|
הדיון ביום בביהמ"ש העליון [צילום: הרשות השופטת]
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון עשוי לשנות פסק דין קודם שלו ולקבוע, כי עמדתו של מאסדר המוצגת בפני בית המשפט לא תהיה ברירת המחדל לפרשנות מעשיו, אלא שההכרעה תהיה בידי בית המשפט. כך מסתמן (יום א', 26.7.20) מדבריהם של כמה מן השופטים בדיון שנערך בנושא בהרכב מורחב. בית המשפט קיים דיון נוסף בפסק דין של השופטת יעל וילנר משנת 2018, בהסכמת השופטים אורי שהם (שכבר פרש) ודוד מינץ. וילנר קיבלה את ערעורן של חמש חברות ביטוח על אישורה של תביעה ייצוגית נגדן, שהוגשה בטענה לגביית יתר של כספים בתשלומים חודשיים. בית המשפט המחוזי ביקש מהמפקח על הביטוח (כיום – ראש רשות שוק ההון) לפרש את כוונתו בחוזרים הרלוונטיים, והוא אמר שהחברות היו רשאיות לגבות כספים אלו. בית המשפט המחוזי לא קיבל את פרשנות המפקח ואישר את התביעה כייצוגית. כאמור, וילנר קיבלה את הערעור וקבעה, כי ברירת המחדל בפרשנות הוראות של מאסדר תהיה פרשנותו-שלו, כל עוד היא במתחם הסבירות. כלומר: בית המשפט יעדיף את פרשנות השופט רק במקרים נדירים. עד אותו פסק דין נקבע, כי לעמדת המאסדר יש משקל – אך היא איננה מחייבת למעשה את בית המשפט. הדיון הנוסף התקיים בעיקר בשאלה זו. השופט עוזי פוגלמן הזכיר, כי הפסיקה עד כה הייתה שבמקרה בו שתי הפרשנויות שוות במשקלן – תינתן עדיפות לפרשנות המאסדר. "ברור לכולם שהמילה האחרונה בפרשנות היא של בית המשפט. השאלה היא למה לשנות קונספט. אנחנו מנסים להיות עקביים ולסטות מפסיקה רק אם אין ברירה. עד היום זה עבד לא רע. זו הבעיה: כל המשקל עובר מבית המשפט לרשות המבצעת. השאלה היא האם צריך ללכת על זה; שאלה גדולה". המשנה לנשיאה חנן מלצר הוסיף: "יש כלל, שאם משהו עובד לא רע – לא צריך לתקן אותו". לדבריו, "צריך לקבוע כאן איזשהו כלל – האם להביא בחשבון את פרשנות המאסדר או לתת לה עדיפות". השופט נעם סולברג הציג את הסוגיה מן הכיוון השני: "איזה משקל צריך להינתן לעמדת המאסדר שזו מומחיותו ועבודתו היום-יומית? האם המשקל צריך להיות כמו לכל דעה שתבוא בפני בית המשפט? מדוע שזה לא יהיה שונה מכל חוזה שהצדדים יכולים לפרש?". ואילו וילנר אמרה: "האם צריכה להיות אבחנה אם הרגולטור מפרש את עצמו לבין מצב בו הוא מפרש חקיקת משנה? האם צריך לתת משקל יותר כאשר מדובר בהוראות מקצועיות שלו-עצמו?". נציגת היועץ המשפטי, לימור פלד, אמרה כי היועץ יכריע בין עמדות מאסדרים שונים, ככל שיהיה צורך להגיש עמדה אחידה לבית המשפט. על כך הגיב השופט ניל הנדל: "אתם לוקחים לעצמכם יותר סמכויות מכפי שיש לבית המשפט. כאשר אנחנו מקבלים את עמדת היועץ או הכנסת, אנחנו לא עוסקים בשאלת המשקל שיש לתת לה, אלא מקבלים אותה או דוחים אותה. כאן אנחנו עוסקים בכל מיני כללי דרך, שאני לא מבין בשביל מה הם טובים". פלד תמכה בפסיקתה של וילנר ואף אמרה שהיועץ יקבל על עצמו את אותו כלל בדבר עדיפות חוות דעתו של המאסדר. פוגלמן הגיב: "זה קצת מדאיג מבחינת מעמד היועץ. האם הוא יגיד: יש להם פרשנות אחרת, היא לא מופרכת ולכן אני מאמץ אותה? זה מנוגד לדנ"א של מוסד היועץ". נציג חברות הביטוח, ברק טל, הציע לתת עדיפות למאסדר בנושאים מקצועיים ולא בנושאים ערכיים המסורים לבית המשפט. הוא גם הציע לקבוע נוהל השאלה על מי מוטל הנטל לסתור את עמדת המאסדר. הנדל דחה עמדה זו: "חברות הביטוח לא רוצות לתת לבית המשפט את היכולת להחליט. בית המשפט מתערב לעיתים קרובות בנושאים רפואיים ועסקיים; זו העבודה שלו. אני לא מבין למה חברות הביטוח רוצות שבתחום הזה בית המשפט לא יחליט. המשקל של עמדת הרגולטור לא צריך להיות אפס, יש לו משקל מכובד, אבל בית המשפט צריך להכריע. ברור שבית המשפט צריך לשמוע את עמדת הרגולטור ואז להחליט. מדוע להגביל את שיקול הדעת של בית המשפט?".
|
תאריך:
|
26/07/2020
|
|
|
עודכן:
|
26/07/2020
|
|
איתמר לוין
|
העליון עשוי לשנות מעמד המאסדר
|
|
כותב שורות אלה מאמין בכל ליבו כי אין דמוקרטיה ראויה לשמה ללא רשות שופטת עצמאית. זאת ועוד: גם חקיקת הכנסת, במקרים חריגים ויוצאי דופן, היא עניין לביקורת שיפוטית. ב-72 שנות המדינה, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת נהגו כבוד ברשות השופטת ושמרו על מעמדה, גם כשהתגברה הביקורת בקרב העם ונציגיו. מסכנה אחת אין ולא תהיה לאיש אפשרות לשמור על הרשות השופטת: מפני עצמה.
|
|
|
"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי" - פתח ואמר דוד בן-גוריון לפני 72 שנים פחות שלושה ימים. אותו דוד בן-גוריון, שכאשר נשאל שנה לפני כן בוועדת האו"ם מהו ה"קושאן" - תעודת הבעלות - של העם היהודי על ארץ ישראל, הניף בתגובה את התנ"ך.
|
|
|
השרים אמיר אוחנה ויריב לוין הסיתו לא לקבל את הכרעת בג"ץ בעניין הפעלת הכנסת. במדינה מתוקנת הם היו כבר מזמן ח"כים, אבל הרי הם שליחיו של הנאשם ביבי. גם מירי רגב איתם אלא מה?
|
|
|
לאחרונה יצא לאור ספר מאת עו"ד שמחה רוטמן הנושא את השם "מפלגת בג"ץ - כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל". האלוגיה לתרחיש של פוטש נראית לי (ומן הסתם לא רק לי) כגוזמה פואטית. מאידך-גיסא, דומה שבמשך שנים ארוכות הלכה וגברה דווקא הפרזה בכיוון ההפוך - קרי בקבלת סמכותו של נשיאו השמיני של בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק, ללא עוררין, לרבות עמדתו ש"הכל שפיט".
|
|
|
"הביקורת הנשמעת מפי נבחרי הציבור על מערכת בתי המשפט, לא היא שהביאה לירידת אמון הציבור בבתי המשפט, אלא זאת שמבטאת אותה". כך אומר (יום ג', 3.9.19) שר המשפטים, אמיר אוחנה, בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין.
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|