ועדת החוקה חוק ומשפט סיימה (יום א', 16.8.20) לדון בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה וצווי סגירה מנהליים) (הוראת שעה), התש"ף-2020. שני ההסדרים היו אמורים להשתלב ב"חוק הקורונה הגדול" (חוק המסגרת) שנחקק ב-23.7.20 אך הוגשו בנפרד בשל לוחות הזמנים הקצרים שליוו את הליך חקיקתם. ישולבו שניהם בחוק המסגרת, כך שיהיו בתוקף עד ל-30.6.21.


צווי סגירה מנהליים: הצעת החוק עוסקת בהוספת אמצעי אכיפה של צווי סגירה מנהליים לעסקים ולמקומות נוספים שפתוחים לציבור והוא מוסדר כיום ב"חוק צווי סגירה" כהוראת שעה. לגבי הסדרת הבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה המכונה " בידוד במלוניות", קיים הסדר מקביל שהוארך אף הוא בחוק. הצעת החוק קובעת הוראות בדבר המקרים שבהם חוזרים מחו"ל, חולים או אנשים שלגביהם נקבע שהיו במגע הדוק עם חולה, יחויבו בשהייה בבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה.

לפי תיקון נוסף שערכה הוועדה, ניתן יהיה לקיים דיונים בנושאי "חוק הקורונה הגדול" במהלך פגרות הכנסת במליאה ובוועדות, שלא יהיו כפופים למגבלות הקבועות בתקופות אלו.

כמו-כן, לבקשת הממשלה, נוספו מספר הסדרים ובהם: הארכת פרק הזמן לשמירת הצהרות בריאות שהתקבלו בטיסות מעבר ל-24 שעות; והסדר שיאפשר למשרד הבריאות לקבל מעסקים וממפעילים של תחבורה ציבורית רשימות טלפונים ורשימות פרטים נוספים של אנשים ששהו במקום או השתמשו בתחבורה הציבורית, לשם קיום חקירה אפידמיולוגית.

בעקבות דיון קודם בוועדה שנגע לסמכויות האכיפה ביחס למי שיסרב להגיע למלונית, ויתרה הממשלה על סמכות השוטר לעשות שימוש בכוח סביר כדי להעביר אדם למלונית. עם זאת הוועדה השוותה את גובה הקנס המנהלי על הפרת ההורה לשהות במלוניות לגובה הקנס על הפרת חובת הבידוד שהוא 5,000 שקל.

כמו-כן, הוועדה דנה באפשרות לקבוע איסור הכנסה והחזקה של משקה משכר במלוניות בעקבות הקשיים שהעלו נציגי פיקוד העורף בנוגע לטיפול מקרי אלימות וונדליזם והחליטה שלא לקבוע איסור כללי ובמקום זאת, לקבוע כי מלוניות יוכרו כמקום ציבורי לצורך חוק המאבק בתופעת השכרות אך לא יהיה איסור כללי על הכנסת אלכוהול. קביעה זו מאפשרת למשטרה לפעול לתפיסת משקאות משכרים בעת חשש להפרת הסדר הציבורי ולמנוע מקרי אלימות ומשחיתנות. עם זאת לא ייקבע איסור גורף וכן, המשטרה לא תוכל לפעול באופן זה בחדרי המלון אלא במקרה של פנייה מסוימת.

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר: "בית מלון שהוסב למלונית לחולים או מבודדים אינו בית מלון. במקום ממשלתי שמושכר על-ידי המדינה צריך שיהיו הגבלות, בוודאי כשיש בו אנשים בסיכון. אני לא נדרש איסור גורף, אבל כיום למשטרה אין סמכויות רגילות, זה לא מקרה קלאסי ורגיל, זה לא בית מלון וחייבים מחסומים מסוימים. אני מבקש לתת את הסמכות והכוח למי שמנהל את האירוע הזה. מי יהיה אחראי אם יירצח מישהו? כמה שעות יישב בחקירה אותו איש פקע"ר? מי יגן עליו? הוא יהיה הש"ג שהכל יפול עליו. המדינה זורקת על הצבא שזורק על פקע"ר שאין לו סמכויות. לכן, מה שמוצע הוא להכניס בחוק את המאבק בתופעת השכרות כצעד מניעתי המאפשר למשטרה התערבות כמו בפארקים ובמקומות ציבוריים".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם): "אם יש מקרי שכרות יש כלים להתמודד איתם במקום לקבוע איסור גורף. מייצרים פה עולם הפוך. קובעים שיש פה תופעת שכרות, והיא לא קיימת. יש שיכורים וצריך לטפל בהם. אין פה בסיס נתונים שמצדיק להגדיר "תופעת שכרות". על 3 מקרים לא עושים חוק. החליטו שהתופעה קיימת והיא לא מגובה בנתונים. סמכויות כאלו או הגבלות גורפות בנושא זה בוודאי לא צריכות להיות בחוק".

139 אירועים פליליים במלוניות

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "קורה לא פעם שבמקומות כמו בתי מלון אנשים משתכרים ונכנסים לתגרה. אבל זו השגרה? זה לא אמור להיות בית-כלא, זה לא עונש ולא אמור להוות סנקציה. איש לא רוצה שישתוללו. השאלה אם זה מדתי לאסור על הכנסת אלכוהול בכלל. חלק מהאנשים נמצאים בכפייה ולא אמורים להיות עיצומים כאלו".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד תל"ם): "זה לא נראה סביר. אנחנו פוגעים בהרבה זכויות זה צריך להיעשות במידתיות ולא לעשות חוק פרסונלי על 3 מקרים שהיו. זה לא מדתי".

אורי בוצ'ומינסקי, יועמ"ש מנהלת האכיפה במשטרה: "כשמתבצעות עבירות פליליות המשטרה מגיעה ומטפלת. 139 אירועים פליליים טופלו ע"י המשטרה מרגע שקמו המלוניות. הכנסת משקאות אלכוהול אינה עבירה פלילית ואם רוצים צריך להסדיר את הסמכות לתפוס אלכוהול. התנגדנו להגדרת המלוניות כגוף ציבורי לצורך מהמאבק באלכוהול כי שוטרים לא אמורים להסתובב במצב שבשגרה במלוניות".

יועמ"ש הוועדה, עו"ד גור בליי: "יש פה קושי בפגיעה של חרות של אנשים בהגבלה של דבר שהוא חוקי ומוכר. צריך הצדקה ותשתית עובדתית כדי לקבוע דבר כזה. הייעוץ המשפטי לוועדה הציע להגדיר את שטח המלוניות כמקום ציבורי לצורך מאבק בתופעת השכרות, כך שהמשטרה תוכל לסייר ולאכוף במקרה של בעיות אך המשטרה התנגדה. אנחנו במצב לא רגיל אז לפני שעוברים לאיסור לא רגיל, ראוי לשקול את הרעיון". בסופו של דבר קיבלה הוועדה את ההצעה של צוות הייעוץ המשפטי לוועדה".

אל"ם ניר בר און, מפקד משל"ט מלונות בפיקוד העורף: "ההשוואה בין אורח במלון רגיל לאורח במלון קורונה אינה נכונה. אדם שמגיע לנופש או חופש ומתפרע עם אלכוהול המלון מטפל בו משמעתית, כרטיס האשראי שלו בידי המלון וחובת ההוכחה לאי-חיוב היא על האורח עצמו. בסופו של עניין הוועדה יכולה להחליט לשים שוטרים במלון או לעשות משהו אחר אבל יש לתת לנו כלים לכך. אתמול הייתה תגרה במלון כתוצאה מאלכוהול. אדם לא נמצא פה בכפייה אך אם קופ"ח לא מוכנה לתת מכתב שחרור- אדם תקוע במלון ועושה בעיות ומצפצף על כולם בתוך המלון. האלכוהול שהצעירים שותים הוא לא כוס יין אדום בארוחת ערב. הוא גורם לתגרות. המטרה הייתה להוריד עומס מבתי החולים ואם אסור לשתות בבי"ח צריך לאסור גם פה".

תנ"צ ערן קמין ראש מנהלת האכיפה במשטרת ישראל: "אנחנו אחראים לסדר הציבורי ונגיב לכל קריאה גם במלונית. היינו מעדיפים שלא היה נכנס אלכוהול למלונית וככל שקיים חשש לפגיעה בסדר הציבורי המשטרה מטפלת במצב. אין דרך להיכנס לחדרים פרטיים כשאדם שותה לעצמו או כשאין חשש להפרת סדר. המשטרה תיתן עדיפות לקריאות אלו בין אם מדובר באדם פרטי ובין אם מטעם האחראים למלוניות".



יו"ר הוועדה אשר פתח את דיוני הוועדה הבוקר בהתייחסו להחלטות קבינט הקורונה שיובאו מחר לוועדת החוקה: "השוואת התנאים לנושאי תרבות, תפילה ומסעדנות היא צעד בכיוון הנכון. ככל שההחלטות יהיו שוויוניות מובנות והגיוניות וככל שייעשו בקווי רוחב כך יושג אמון הציבור שיקיים את ההחלטות והן ייאכפו יותר טוב. ככל שהדברים יותר הגיוניים חלק מהציבור עצמו יהפוך לפקחים בפועל והם יהיו המפקחים הטובים בשטח, הרי אי-אפשר לשלוח פקח לכל מקום".

אשר הודיע כי "הוועדה תדון מחר במכלול התקנות ותבחן אם לאשרן ולכמה זמן. אני מחכה לתוכנית הרחבה יותר של פרופ' גמזו לקיום שגרת הקורונה בחודשים הקרובים. אנחנו צריכים לראות את ההיגיון והבסיס להחלטות ואם יש שכל והיגיון גם נתמוך. התקנות הן בכיוון הנכון בנוגע להגבלת הפעילות, אך בדרך עשו שינוי קטן שהרע מצבו של ענף מסוים ביחס לשאר. הרגשתי תחושה לא נעימה כאילו רוצים לשסות תחום בתחום, ואמש דווחתי שהולכים לשנות את ההחלטה ולעשות השוואה ביחס לכל התחומים, וטוב שכך".

בהתייחסו לתחום התרבות אמר: "יש הרבה דברים משותפים לכל סוגי ההתכנסויות, הרצאות, מופעים שאינם מופעי זמר, הופעת סטנד אפ, הצגת יחיד או הצגה אחרת ועל המדינה להפעיל שיקול דעת. כמו שידענו לקדש את הזכות הדמוקרטית להפגנות ואת קדושת התפילות, צריך קווי רוחב נוספים של היגיון".


ח"כ אלהרר: "ניהלנו מאבק עיקש כדי שלכנסת תהיה מילה מראש ולא רק בדיעבד ואישרנו 24 שעות. היום זו כבר פעם שנייה שאנחנו לא דנים בתקנות מראש והשאלה מה כיוון הוועדה. מאוד חשוב לשם יצירת הוודאות אצל האזרחים, לדון בדברים כמה שיותר מהר, שלא יהיה שוב מצב שהממשלה מחליטה וההחלטות נכנסות לתוקף ואנחנו מבטלים וחוזר חלילה. אנשים משנים התנהגותם בהתאם לתקנות ולכן ראוי שנדון בדברים לפני תום 24 שעות מההחלטה".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם): "בנינו חוק לא טוב והציבור לא מבין מה קורה. היה לחץ והיו צעקות ואנחנו כמו חבורת חותמות גומי, התוצאה של חוק לא טוב הוא תהליך לא טוב. התוצאות מנציחות את הטיפשות. אמרנו שהריבון היא הכנסת ופה צריכות להתקבל ההחלטות, הממשלה שלומיאלית ואנחנו לא תמיד מצליחים לשים מראה. בנוסף, מספיק הודעת דוברות שמזהירה את הציבור מלהגיע לירכא ו-80% ירידת מכירות, לא נדרש החוק, אלא הדוברות שולחת אזהרה וזהו, בהבל פה משנים דברים. זה דפוס שצריך לשים בפנינו תמרור אזהרה. מצאו שיטה חדשה ועם כל הרצון הטוב, התמימות של יושבי החדר הזה מאפשרת למקבלי ההחלטות לעשות כרצונם ואת זה יש לעצור".