"אתה חרדי", "יש לך כיפה על הראש", "אסור לך לשקר" - אלו הן צעקות ששמעתי כשפסעתי ברחוב. לא התעכבתי כדי לברר מה הנושא, המושא והנשוא. האמת היא שלא משנה לי כל-כך מהי האמת, אם ה"חילוני" צודק או ה"חרדי" צודק, השאלה היחידה שחלפה לה במוחי: האם הטענות צודקות? האם לאדם חילוני מותר לשקר? העובדה שאין לו כיפה על הראש מתירה לו לעשות ככל העולה על רוחו? גם לא כל בר-נש המניח פיסת בד על ראשו נקרא "חרדי". חרדי הוא מושג המגלם בתוכו דרך מסוימת, כללי התנהגות וחוקים שאותם מחויבים לקיים.
כל אחד מאיתנו, אם יביט דור אחד או שניים לפניו, יראה כי סבו או סב-סבו היה יהודי ששמר תורה ומצוות, רק שבמהלך השנים רוח ליברליזציה והתחדשות החלה לנשוב ומאז, העגלה שנקראת "מסורת", החלה לנטות והפכה אותו מבן לאב מסורתי לאדם חילוני.
כיום, הטענות המופנות כלפי החרדים בנוסח "משתמטים" או "נטל כלכלי", אינן נכונות כבעבר. גיוסם של החרדים מגיע לכדי שלושה מחזורים בשנה. אחוז העובדים מקרב הציבור החרדי הולך וגדל, גם אלו ש"תורתם אומנותם" נשותיהם מוכנות מתוך השקפה ובחירה אישית ליטול את עול הכלכלה על כתפיהן הצנומות (תוך כדי הריון ולידה על בסיס שנתי, ולא, הילודה בקרב הציבור החרדי אינה לצורך סיפוק או תוצאה של משחקים לא אחראיים. אלא פשוט מתוך רצון ליישב את העולם - "לא תוהו בראה, לשבת יצרה". העובדה שעל-ידי הילודה הדמוגרפיה בארץ נשמרת תיזקף לזכותם. לתשומת לב "מושא הערצתי" מר נתן זהבי. לגדל ילדים זאת לא חוויה, זוהי עבודה קשה המביאה סיפוק לרגעים ספורים).
אין לי טענות כלפי עורכי החדשות שבכל כתבה על מעשה פלילי כזה או אחר הקשורה לאדם חרדי, יוצאים בכותרות פרי מוחם של טובי הקופירייטרים היושבים בחדר סמוך. כשם שבכל בניין (בתל אביב ובבני ברק) יש חדר אשפה, כך לכל ציבור יש את אנשי האשפתות שלו. זה תפקידה של התקשורת - לדווח על המקרה (בלי תוספות מלח ושום).
ישנו סיפור ידוע על שני גנבים שהובאו לפני שופט. על אחד גזר השופט 5 שנות מאסר ואת השני שחרר על תנאי. 'למה?' הזדעק הגנב, אני וחברי גנבנו יחד, מדוע אותי אסרת ל-5 שנים ואת חברי שחררת על תנאי? ענה לו השופט: 'חברך נולד למשפחה ענייה, לאבא גנב. זאת המציאות שהוא נולד אליה. לעומת זאת, אביך הוא ראש העיר, סבך היה נשיא בית המשפט העליון. לך הייתה דוגמה בבית ובכל זאת יצאת גנב. זאת הסיבה שאני מחמיר בעונש שלך'.
אני פונה לאנשי התקשורת ולעורכי החדשות. אישית, איני מאמין בקונספירציות על מגמתיות מכוונת. בעיניי, כאשר מדווחים על "חרדי" שסרח, פעמים זאת מחמאה לציבור כולו. הנה, אחד סרח, ייתכן שיש עוד כמה, אבל עדיין הציבור כולו שלם בדרכו. אך אם ישנם כאלה הטוענים לרדיפה (ושמעתי שיש אחד או שניים), אז אולי תמעטו בערכם, היפכו אותם לחלק רגיל מהציבור, פשוט תדווחו על "גבר שסרח" או "אימא טליבאן" וכך תקדמו צעד אחד או שניים לכיוון השכנת השלום באזורינו.
